טוב שאמרת! ;)

יהיה גם נחמד שלא תצפי שהוא ישאל את זה,

כמו שכדאי שלא תצפי שהוא יחמיא לך

או שיביא לך אבנים מהירח עוד בפגישה הראשונה

אם נמשיך לצפות, אני לא מאמין שנגיע רחוק,

כי כל דבר טוב שהוא/היא יעשה/תעשה, יהיה מובן מאליו בשבילנו!

אבל את בדרך הנכונה,

אם את מציפה את הדברים שאת רוצה שיקרו,

את נמצאת בדרך הנכונה.

כך הוא יוכל ללמוד לעשות מה שאת אוהבת 

הוא ירוויח אישה מאושרת 

והוא יהיה מאושר שהצליח לגרום אושר לאשתו.  

ובכללי, (זה מיועד בעיקר לבנים שבנינו)

אני ממש מסכים איתך,

לא כדאי להשתמש בשיחה הראשונה אך ורק בשביל לקבוע מקום ושעה

אלא בעיקר כדי לשבור הקרח.

אם נשקיע קצת יותר בשיחה הראשונה,

זה ישרה אווירה טובה על הפגישה הראשונה ובכלל על כל הקשר. 

אחזור שוב למה שאמרתי בהתחלה,

אנחנו שואלים (לפחות רוב הבנים שאני מכיר)

ומי שלא, טוב עשית שאמרת לו!

תודה רבה לך שהארת את ענינו!

תבורכי בזיווג הגון! 

צריך להיזהר לא להאריך יותר מדי בשיחה...

את צודקת לגמרי

אם מדברים יותר מדי זה יכול כבר להרגיש דביק, לוחץ ולא נוח!

אבל הערה קטנה בשבילכן הבנות,

אם אתן מרגישות שזה דביק, לוחץ וכו'

בבקשה תגידו את זה!

(אנחנו מנסים לבנות פה קשר, קשר בנוי על דיבור ושיתוף, לא על הפנמה)

בנים הם אנשים יחסית זורמים,

משמע שכל עוד אתן מדברות וצוחקות,

מבחינתם זה אומר שאתן נהנות.

מקרה שקרה לי,

שהיו לי רצף שיחות עם מדוייטת לפני הפגישה הראשונה

(היו 3 טלפונים, שהיו אמורים בכל אחד מהם לקבוע מקום ושעה, אבל כל יום זה נגמר בכך שצץ שמהו)

כל שיחה הייתה ארוכה מאוד

השיחות הארוכות נמשכו גם לאחר הפגישה הראשונה

בסוף הקשר היא טענה שחנקתי אותה בכך שדיברתי איתה כל יום זמן ממושך...

אני יכול להעיד על עצמי שבכל שיחה שאלתי אותה מפורשות האם נוח לה המצב הזה שאנחנו מדברים שיחות כ"כ ארוכות בטלפון.

היא תמיד ענתה שכן, וממש כיף לה לדבר.

מצטער,

אני לא נביא

וגם רוב החברים שלי לא נביאים.

בנות מתוקות,

אם לא תגידו שזה מפריע לכן,

הוא לא ידע!

ועוד הערה קטנה בהקשר הזה,

תקף גם לנשים הנשואות!

מכיוון שאנחנו לא נביאים,

אנחנו מבינים מה טוב לכם מתוך דבריכם!

ומכאן, בבקשה אל תגידו לא ותעשו כן עם הראש

אסביר את דבריי בעזרת משל:

מישהי מגיעה הביתה במצב רוח לא משהו 

בעלה רואה אותה, ורוצה לנחם אותה 

היא ישר אומרת לו: "תעזוב אותי אין לי מצב רוח" 

אבל בתוך תוכה היא ממש רוצה לקבל ממנו חיבוק 

מה הבעל שמע?

"תעזוב אותי" 

מה הבעל יעשה?

תעזוב אותי 

מה האישה תחשוב?

למה הוא לא מתייחס אליי? 

הוא מתייחס אלייך

אפילו יותר ממה שאת מצפה

אבל את אמרת לו "תעזוב אותי" והוא באמת עזב. 

אין התעללות גדולה כמו זאת בגברים

להגיד דבר אחד ולהתכוון לדבר אחר 

בתקווה לקשרים שמחים

ולבניית בית נאמן, אוהב ומאושר לשני הצדדים.

לאט לאט הבנות לומדות להגיד את תחושתן

והגברים לומדים להבין את האישה שלהן גם בלי מילים.

בכל מקרה - לא חושבת שזה טוב שיחות רבות וארוכות בתחילת הקשר.

ברור שאם גרים רחוק ואין ברירה אז מדברים בטלפון, 
אבל אם נפגשים הרבה, אני אישית מעדיפה לא לדבר בכלל יום שלם מלדבר אפילו עשר דקות בטלפון. 
[הודעות או צ'אט זה סבבה]

צריך להבין שבאופן כללי יש אנשים שקשה להם עם המכשיר הזה, ויש אנשים שאין להם בעיה לדבר בו שעות...

(http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t460077#5375768)

בהתחלה יותר קל להתחיל להיפתח דרך הטלפון וממשיכים את זה פנים אל פנים.

(רק צריך להיזהר שזה לא יהיה במקום הפגישה.)

ובהמשך - איך אפשר שלא לדבר?

דווקא בהתחלה אני ממש מתקשה עם כל מה שקשור לטלפון. 
אח"כ זה עוד נסבל...

צריך לדעת שמתחתנים לומדים לאט לאט לא להקשיב למילים שיוצאות לה מהפה אלה למה שהיא אומרת מכל הגוף שלה ובכללות משדרת..

אין מה לעשות היא בת והיא תשאר כזאת.

נכון שגם היא לומדת לדבר, אבל אם תבנה על זה לא תגיע רחוק( זה פחות נכון לגבי תחילת הקשר שאז אתה מכיר אותה פחות וגם אם תרצה לא תצליח להבין את המסרים שהיא משדרת..)

אני חושבת שזה גם לא נכון.

אבל אני מצפה למינימום של הנימוס- לשאול: מה שלומך?" גם אם זה לא שאלה לעומק, הרי אני לא אשפוך לפניו את כל תלאות יומי... אבל סתם- לגלות קצת אכפתיות, ולא לפחד כ"כ.

זה לאנעים- כשישר נגשים ל"פרקטיקה".

ונפשי- קל מאוד לומר "תגידו". אבל זה נורא מפדיח. בחיים שלי תמיד הייתי אומרת "אז יאללה, תגדיו!" אח"כ למדתי על בשרי כמה תכלס זה קשה ומפדח.

בין בני זוג נשואים זה ענן אחר- חובה ממש לדבר. בין מדוייטים... הכל עוד לא אמיתי ממש.

בוודאי שזה קשה, לא נעים, ומפדח

ואפילו מאבד מהאפק של זה שאת יודעת שהוא עושה את זה רק כי ביקשת

אבל זהו חלק ממטרת הקשרים האלה,

להרגיל אותנו לדיבור עם המין השני

להרגיל אותנו לקשר עם המין השני, על כל המשתמע על כך

להצליח להפתח בפני המין השני, לדעת להכיל את המין השני

הקשרים האלו לא נועדו אך ורק למצוא את החצי השני

אלא בכדי לתת לנו כלים שנוכל בעזרתם לבנות בית מבין, אכפתי, קשוב ונעים לחיות בו.

אני בהחלט מסכים איתך שיש מינימום נימוס

וטוב עשית שהעאלת את זה.

יפה מאוד!!!

תמיד נחמד לשמוע התעניינות מהצד השני [אפילו שזה ממש בהתחלה..]

אבל!

זה לא אומר שהבחור לא אכפתי!

אבל אל תשכחי שיש כאלה שהם ביישנים יותר... שאפילו השיחה הכי קצרה מפדחת אותם...

ב"הצלחה!

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.