שה' ישמור על כולנו!!!

הציניות הזאת, כשלומדים בדרום.

השאלה המוזרה "למה אנחנו לומדים?"

הביאוס על ההנהלה שממשיכה לימודים כרגיל כל עוד אין הוראה מפורשת מפיקוד העורף.

"אני רוצה לחזור הבייתה.. לשבת בממ"ד"

הדמיונות.

כל משאית שמאיצה בכביש- זאת אזעקה?

גם הצרצר המכני [גלאי עשן.] הוא רמז לרוץ למקלטים..

כל אמבולנס שעובר ברדיוס של שלושים קילומטר מקפיץ

המקלט פתאום פתוח, תמיד.

והוא נראה יותר נח ומזמין..

פתאום חוקי לפתוח אינטרנט בפלא'

פתאום קולטים ששבוע שעבר באמת היו הרבה טיסות מעליינו..

אז ככה זה הולך, שבוע אחד קשה ללמוד כי כל הזמן מטוסים.

שבוע שאחרי קשה ללמוד כי כל הזמן מזעיקים.

שבועיים עד חודש של שקט יחסי.

ושוב-הסלמה.

אבל לומדים להנות מזה. לא ברור איך....

חחחח וכולם בבית,ואני נוסע לישיבה...

מהשירות.

לא שאנירוצה ח"ו שימשכו ההפגזות.

אבל בא לי בטוב היום חופש הזה..

בעז"ה שיהיו חופשים רק מסיבות משמחות.

ואני מפחדת להיות שם כשיש אזעקות.

בחיים לא הייתי במצב כזה.

מה עושים?

אין לנו ממ"ד בדירה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....