הי אנשים....
משלומכם?
אז כך:
יש לי חברה ואנחנו חברות טובות.
ואני הפסיכולוגית שלה.....רציני!
היא כל היום מתכתבת איתי ומדברת איתי.
עכשיו סבבה אז לפעמים אני מסננת אותה.
כי די נימאס לי היא נדבקת אלי כמו.....
ובבית ספר, אנחנו לא באותה כיתה אבל באותה שיכבה.
רק יש צילצול היא ליד הכיתה שלי וגם שאני מדברת עם חברות היא נדבקת.
והיא לא מבינה שאני צריכה קצת מרחב....
בכל שיעור שאני איתה היא חייבת שאני יהיה לידה!אבל חייבת
עם לא היא תהרוג תעצמה רציני!
ולי נימאס.....
אני מרגישה שאני כאילו תלויה במשהי וזה מעצבן.
ושלא תבינו לא נכון:
עד היום וגם היום כל היום אני מתיחסת אליה ומדברת איתה ונותנת לה תצומי שהיא צריכה.
וממשיכה להיוטת מה שהייתי תמיד!
אבל זהו אני מרגישה שאני לא יכולה יותר.
וניסתי לירמוז ניסתי מליון אפשריות וכלום!
אז בבקשה תעזרו לי זה דחוף!
סליחה על המגילה הייתי חייבת!
תודה לי שקרא ולמי שהגיב עד יותר....
נ.ב.
וגמלי יש תצרותץ משל עצמי לא חסר לי באמת!
ואני המון בדיכאון! וגם שאני כזו היא נידבקת אלי לא נותנת לי תמרחב שלי.....
אז אני חייבת להיתייחס אליה ואז אני צועקת עליה והכלל והיא לא מבינה!
וזהו אני לא מסוגלת יותר!
לא מפריעה לי לעזור לה אבל כשיש לי זמן ושאני עצמי לא בדיכאון (שלא קרוה הרבה לצערי!)
ושהיא לא תיהיה דבקית!
וניסתי את כל האפשריות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תודה ושוב סליחה!
שנה טובה ומתוקה לכם!
אם את צריכה משהו אני באישי ..