אז תמות! או לא יודע מה...

זה מלחיץ כשאתה רואה את כולם אומרים סליחות בכוונה ורק אתה אין לך כח לזה

איך כולם מתכוננים ואתה ממשיך לחטא כתמול שלשום-

כי לחזור בתשובה זה קשה, ועוד יותר קשה לקבל על עצמך להיות טוב השנה

כי אתה יודע שזה בול-שיט ולא יקרה...

שאלה רטורית.

זה ימים מיוחדים שכבר שאתה מתחרט זה עושה משהוא. אבל צריך לזכור שלא משתנים בבום אחד. זה תהליך מאוד ארוך יש הרבה שלבים והעיקר לעשות  את זה בתהליך בטוח ולא ישר לקפוץ לזה.

וחוצמיזה ה' אוהב אותנו ורק רוצה בטובתנו ואפילו אם יש לנו ייסורים זה מכפר על החטאים שלנו.  צריך רק להתקרב באהבה.  ובמחיוד בחודש הזה ובעשרת ימי תשובה זה ימים כ"כ מיוחדים כל מעשה קטן שלנו יכול להשפיע המון על מה שיהיה

ובכלל, אם ה' ממית מישהוא זה לא כיאילו בגלל שהוא שונא אותו פשוט השליחות שלו שבעולם נגמרת אין לו מה לעשות פה. הוא תיקן את מה שהיה צריך לתקן.

אז מה שנשאר זה פשוט לחזור בתשובה באמת יש הרבה ספרים שעוזרים לזה ואת יכולה לנסות להשתפר בהתחלה במשהוא קטן ואח"כ להיות טובה בו ולקחת עלייך משימה אחרת.   תיקון המידות..

                    כתיבה וחתימה טובה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....