נו באמת, אנשים עם דעות כמו שלך- למה שנסמוך על השיקול דעת שלהם?

בס"ד

ולמתנחלת.. הנה עכשיו את שומעת..

וכנסי יותר לקול היהודי ותראי דיווחים על דברים שקורים בגוש(כריתות עצים זריקות אבנים וכו'..)

בס"ד

ואם תושבי האולפנה ומגרון היו נוהגים ככה ותושבי גבעת אסף ועמונה ינהגו ככה אז זה לא יקרה.

בדיוק כמו שהיה בחטמ"ר אפריים שמנע את הפינוי של 5 מאחזים

בכל מערכת יש פגמים וקלקולים. השאלה היא האם לדעתך נכון להתגייס רק לצבאם של מלאכי השרת?

כזה שאין בו אף פגם, תכנון קלוקל, כישלון מוסרי (חיי אזרחי האוייב למשל) או כל תקלה אנושית אחרת?

מאבק "עולה" למערכת בתקציבים, בכח אדם וכו'. כנראה שיש להם (כמו לכל גורם) "עלות/תועלת" עבור כל משימה מהסוג הזה.

אני מתאר לעצמי שאם הם באמת היו רוצים הם היו מצליחים, השאלה כמה זה עלה להם ובכמה כאב ראש מדובר עבור מפח"ט בנימין ועוזריה.

בגלל שהתפנו בקלות כבר ידעו במשטרה  שהריסת המקוה והבית כנסת יעבור בשקט.

כי רעש גורר רעש

ושקט גורר שקט

משהשמאל הקיצוני, לא של יהודים.

בס"ד

ולא של צה"ל..

אגב אולי זה קשה לכם אבל כן יש מקרים שצה"ל הוא אוייב..

ו...כן- צה"ל הרבה פעמים אוייב!!! קשה להבין, אבל זה נכון.....

בס"ד

אבל תזכור שבגבעת האולפנה פסקו להם לא להיאבק.

כמו שלך יש רב (כמדומני...) גם להם יש.

גם אם מחבלים משתמשים בהם כמגן אנושי!!!

ואם הוא רק רוצה שלא תהיה פה בארץ, אז הוא לא אויב?

אבל ב"ה

יש מאבק=אין פינוי

אין מאבק=יש פינוי

לא צריך לעשות 5 יחידות בשביל להבין את המשוואה הפשוטה הזאת.

עם כל הכבוד וההערכה, יש גם את צד של עם ישראל.

לא בטוח שארץ ישראל שווה יותר מאהבת ישראל ואחדות..

אסור לנו לשכוח שיש לנו שלושה ערכים עליונים: התורה, העם והארץ (לא משנה הסדר).

אם אחד חסר, אז הערך של השניים יורד.

דוגמאות:

* "כל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו א-לוה" כלומר, אם אתה לא גר בארץ, אז התורה שלך בעייתית.

* כשעמ"י לא שומר את התורה הוא גולה. כלומר, בלי התורה א"א לחיות בארץ- אין עניין שנשב פה.

* אנחנו מכירים את הערך הגדול של האחדות- תלמידי ר' עקיבא מתו כי לא נהגו כבוד זה בזה- כלומר, בלי האחדות אין ערך לתורה שלהם. ביהמ"ק השני נחרב בגלל שנאת חינם- כלומר, כשעמ"י לא מאוחד אי אפשר לחיות בארץ.

אפשר להביא עוד מלא דוגמאות לכל דבר..

רק צריך לזכור שאנחנו חייבים את שלושת הדברים האלה.. מלחמת אחים על א"י לא באמת תקדם אותנו (ובאותה מידה- עמ"י מאוחד אך חילוני/עמ"י מאוחד, שומר תו"מ אך חי בחו"ל..)

בס"ד

פשוט זה מה שאני הבנתי מדבריך..

אני אומרת שצריך לתת משקל גם לערך של עם ישראל, ולא רק של הארץ. (הנק' היא ששניהם חשובים באותה מידה. מלחמת אחים על הארץ לא תוביל אותנו לשומקום- כי בכל מקרה אנחנו נשאר רק עם אחד מהשניים- או העם או הארץ.. יש מבין?)

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...