"אני לא מרגיש שום דבר מיוחד בימים הללו. יש אנשים שנמצאים בחרדות במשך 40 יום, אני לא מרגיש כלום!"
הסיפורים על גדולי ישראל שהתעלפו במהלך חודש אלול והימים הנוראים רבים הם. לפעמים אנחנו תוהים: על מה כל המהומה, בסה"כ עוד חודש וקצת מהשנה...
אל תירא ישראל, אל תירא
כי גור אריה הלא אתה
ואריה אם ישאג - מי לא ירא
מי לא יירא
דרשו דורשי רשומות: אריה, ראשי תיבות של אלול, ר"ה, יו"כ והושענה רבא.
ההשוואה של ימים אלו לאריה פותרת לנו את התהייה הקודמת.
אדם יכול להיכנס לגן חיות ולחזות באריה, ולא לפחוד. אולם כאשר הוא פוגש באריה באמצע הרחוב, הוא נכנס לפאניקה.
נשאלה השאלה על אותו אדם: הרי בגן החיות לא חששת מהאריה, ואף שילמת מכספך ע"מ לראותו, ואילו כאשר אתה פוגש אותו ברחוב – אתה פוחד גם פוחד!
התשובה ברורה: כאשר אדם בא לפגוש אריה בגן חיות, יש בינו לבין האריה מחיצה, ולכן הוא לא חושש מפניו. לעומת זאת, כשאותו אדם נפגש עם אותו אריה ברחוב, אין מחיצה ביניהם ולפיכך הוא פוחד ממנו.
כך גם לענייננו: בין גדולי ישראל ובין הימים הללו אין מחיצה, כלומר, הם מבינים את חשיבותם וערכם של הימים הנוראים, אולם אנו, הקטנים, לא מבינים את הערך העצום בימים וממילא יש בינינו לבינם מחיצה.
אם נוריד את המחיצה, הווי אומר, נבין את מהותם של הימים הללו, נפחד בהם.
שנזכה להיות מהקבוצה שמבינה את הימים הללו, ושנזכה לשנה טובה! 
תשע"ג = תהא שנת עת גאולה!
הד"ת לע"נ סבי זקני סעדיה בן רומיה הכ"מ.
