זה לא קל, זה דורש הרבה עבודה.

אבל כן, ה' לא מביא את זה כפרה, אולי כן..
אבל הנקודה  היא שדווקא הקשיים הרבה פעמים מובילים לטוב, מחשלים, מעצבים אותנו.

בטווח הקרוב אנחנו לא מבינים מה ה' רוצה מאיתנו, בטווח הרחוק פתאום מגלים דברים. ויש לי אינספור דוגמאות..

בכ"מ - העבודה שבלב - גם כשקשה לחפש, ממש בכח, דברים טובים.

בהתחלה זה מאוד מאוד קשה, אבל בע"ה לאט לאט תראה כמה יש לנו על מה להודות, למרות כל הדברים הלא טובים, לכאורה.

ולא צריך ללכת רחוק, אפילו בדברים הקטנים- יש לי משפחה, גוף בריא, חברים, אוכל וכ'ו. זה שפע שלא כל אחד זוכה לו.

יישר כח לך! אם התשובה לא מספקת ומובנת אשמח לדבר גם באישי.

שנה טובה, תבורך!

בס"ד

 אבל הכל לטובה-יש לכך סיבה מוצדקת בהחלט-את רק מרוויחה מקשיים ד' אוהב אותך ולא יעשה לך סתם רעה בלי סיבה אם את רוצה-אני תמיד באישי

דפקא כשקשה, ולא רואים את הטוב. תמיד להודות. להשתדל לפחות...

אולי אל תסתכלי על זה בתור - להודות לה' על הקשיים , כאילו - הו תודה ה' שאתה מביא לי קושי ..

אלא בתור - אוקי אני עדיין מודה לה' , למרות הקשיים , ואני מאמינה שהקשיים האלה הם לטובה והם רק יבנו ויצמיחו אותי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....