אין לי פתיחה אחרת, אבל תאלצו להתמודד.......
אני, יש לי קריטריון לסליחה שנובע מאמונה שלימה.....
אני אפרש עפ"י רש"י ועיקר שפתי חכמים בגלל שלא כולם מתמצאים בארמית שוטפת....
כשאדם בא ומבקש ממני סליחה, מה הוא חושב לעצמו? שהקב"ה
סתם גרם לו לפגוע בי??? שאני לא פגעתי סתם במישהו ולכן אני צריך להיפגע גם?
אם אני בא מנקודת הנחה שהכל מהקב"ה, אז למה שאני לא אסלח?
למה מי אני שאני אגיד ליהודי, בנו של הקב"ה שאני לא סולח לו?! מה, יש לי בכלל זכות
לשפוט אותו ולהגיד שלא מגיע לו סליחה??? זה כמו שתגיד לאח שלך שאתה לא סולח לו
ואז תבוא לאבא שלך ותבקש ממנו סליחה. אתה יודע מה הוא יגיד לך? למה לא סלחת לאח שלך?
אם אתה רוצה שאני אסלח לך, אז תסלח לאחיך. ככה זה במציאות, אם אתה רוצה שהמלך, שהוא גם
אבא שלנו-בדרך אגב יסלח לך, אז.........
בי פגעו אומנם הרבה אנשים, אפילו המון. אבל ברגע שנכנסתי לאמונה השלימה שהכל מאיתו יתברך
אז ממילא אין לי רשות בכלל לנטור למישהו על דבר לא טוב שהוא עשה לי. או שנראה לי שהוא לא טוב...
חוץ מזה, ואם אני לא אסלח, למה מה אני מזיז למישהו? מה אני? רימה ותולעה! רגב בשר שהקב"ה
הביא לעולם הזה נפח בו רוח חיים וזהו. ותו לא! אז מה כבר אני משנה למשהו שזז פה?
ברור שאני אשתדל תמיד לתקן את העולם הזה כמה שיותר, אבל אני צריך תמיד לזכור שאני בסך הכל,
בן-אדם ולכן, אין לי שום רשות לא לסלוח ליהודי כל שהוא, או לחשוב עליו הרהורים רעים.
ובמחשבה שלישית-
מי אני שאכעס? או יותר נכון, מי היצר הרע הזה בכלל? איזו זכות יש לו שבגללו יהודי יכעס???
למה מי הוא? יש בו רוח חיים שהוא יבין אותי? הוא לא יודע כלום מהחיים שלו אז אני לא שם עליו
וכל פעם שהוא אומר לכם תכעסו, תרגיזו אותו חזרה ואל תכעסו ואז הוא יכעס בעצמו!
ומי הוא בכלל שיפתה אותי לדבר עבירה? למה הוא חושב שאם אני אעשה עבירה זה יעזור לי?
יש לי רעיון בשביל כל אחד אחת שרוצים רק לדעת :
כשאמא שלכם קוראת לכם, מה אתם אומרים?
"עוד שניה, אני באמצע משהו" או- "כן אמא, אני בא!"
בנינו, האפשרות הראשונה היא קוראת לרוב.... תנסו פעם מה קורה כשאתם ישר
מקשיבים לאבא ו-או- אמא כמה מחמאות, וכמה טוב לכם מזה?! אין לזה סוף! ! !
וככה זה בכל מצווה ואמרו במסכת אבות -
"חשב: - הפסד מצווה, כנגד שכרה ; ושכר עבירה, כנגד הפסדה. ואם אתה בא לידי עבירה,
דע לך! עין רואה, אוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבין! "
ואני אסכם בשיר קטנטן ששרנו (הכיתה) בסוף שנה.......
"מה אני, אני רק בן-אדם.
אני חי וחושב כמו כולם !
ואומר תמיד, וחושב תמיד,
שה-(אני משנה טיפה את המילים)
שהשמחה נותנת אמונה..
ואומר תמיד, וחושב תמיד,
שהשמחה נותנת אמונה"
ועוד שיר שמוקדש לכמה אנשים.......
"השמחה תמיד בלב, השמחה תמיד בלב, וגם אם לפעמים כואב,
השמחה תמיד בלב, גם אם לפעמים כואב, השמחה תמיד בלב....!
כולנו חברים, כולנו אוהבים, גם אם לפעמים רבים, ועדיין אוהבים
גם אם לפעמים רבים, ועדיין אוהבים...
ניי ניי ניניני ניייייניייי, ני ני ניניני נינינינינ,....
השמחה תמיד בלב, השמחה תמיד בלב!@ גם אם לפעמים כואב,
השמחה תמיד בלב! (ארז לבנון, הי"ד)
