בעבר שלחתי את הספר אחר כתיבתו לשתי הגהות:
אחת ע"י מגיה בשר ודם, ואחת מחשב.
כמה סופרים אמרו לי שהם שולחים הספר לשתי הגהות מחשב בלבד, כי זה משתלם יותר, וגם מגלים ככה כל הטעיות.
מה דעתכם?
בעבר שלחתי את הספר אחר כתיבתו לשתי הגהות:
אחת ע"י מגיה בשר ודם, ואחת מחשב.
כמה סופרים אמרו לי שהם שולחים הספר לשתי הגהות מחשב בלבד, כי זה משתלם יותר, וגם מגלים ככה כל הטעיות.
מה דעתכם?
אפילו חמור מאוד לעשות כדבר הזה, הגהת מחשב מיועד רק לחסרות ויתרות.
מחשב לא אמין בכלל לגבי דיבוקים, שינויי צורה, מרחקים, תיוג חסר ועוד...
לפי חת"ס יש חיוב הגהה ע"י גברא וידוע דעתו שפוסל ללא זה.
אני יכול להעיד בלי לראות שהספרים האלה פסולים בלי ספק.
בדיעבד אם סופר עבר אות אות ובדק בעצמו ועשה הגהת מחשב לחסרות ויתרות ניתן להכשיר.
אני אשית עושה הגהת מחשב עד שלא יוצא שום טעות (שזה יכול להיות גם ד' פעמים) אחרי מחשב ראשון אני נותן למגיה ואח"כ שוב נותן למחשב. מחשב אחד גם לא מספיק...
גם אני נוטה מאוד לא לקבל זאת, ובפרט שאחר שמסרתי הספר למגיה ותקנתי, המחשב מצא רק טעות אחת, כך שנראה שבחרתי מגיה טוב...
אם הוא רק יודע להפעיל אותה - אז יכול להיות שהיא לא תגלה הרבה.
אבל אם הוא בעל ידע גדול בנושא, ומחפש יותר מכשר-פסול אז תמיד יהיה מה להעיר.
נראה לי שהכי טוב לעשות מגיה, ואז מחשב - שהסופר עובר על כל ההערות ומתקן. ואח"כ עוד פעם מחשב ואם מוצאים טעות שהייתה כבר לפני והסופר לא תיקן אז התשלום על המחשב השני עליו (צריך לעגן את זה בחוזה). וכמובן תיקונים אחרי המחשב השני.
אני מגיה גם ממוחשב וגם ידני ובפשטות אני יכול להעיד שמחשב לא מספיק גם בבדיקה יסודית. כמו שלא די בבדיקת גברא אחת כך לא די בבדיקת מחשב. המחשב מציף המון הערות והמגיה שיושב מולו צריך המון סבלנות על מנת להחליט מה לסמן ומה לא. מהגם שבתוכנה עצמה יש אפשרויות שונות שרוב המגיהים לא משתמשים בהם בבדיקת ס"ת אלא רק בתפילין ומזוזות, וממילא ההגהה הממוחשבת אינה אמינה במאה אחוז. כדאי לעיין בסדר ההגהה המובא בקול יעקב (אינני זוכר כעת היכן) כדי להבין את החשיבות המרובה בהגהות חוזרות ונשנות עד לניקוי הספר מכל טעות ופגם. ולמרות שהיום בעידן המחשב אין צורך בכל הסדר שהקול יעקב מביא, הוא נותן לנו הבנה בחשיבות ההגהה המקצועית והיסודית.
שנה טובה וכתיבה טובה
נראה לי שגוי לחלוטין.
(למדתי סופרות-סת"ם)
כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,
אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,
חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).
אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.
אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.
אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.
אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב
אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים
שלום!
על מה כדאי להקפיד בתפילין פצפונות?
ראיתי כל מיני כאלו שכותבים 50 הידורים...אני לא מזלזל אבל לא מתלהב מכותרות בלי הסברים.
נ ב. גם מבחינת גודל האם יש נפ"מ בגדלים 2.2 2.4
אשמח להרחבה כמה שניתן.
ברוכים תהיו!
יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו
תוספות חשובות לפצפונים:
1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)
2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.
3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת
באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..
אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה
אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.