ב"ה
במילה "אנכי" ה"כ" יצא צר מאוד.
המגיה אמר שאלת חכם.
החכם אמר שאלת תינוק.
התינוקות** אמרו ביחד "כ".
לאחר התיקון האם המזוזה מהודרת או לא? והאם צריך להודיע לקונה על הש"ח וש"ת והתיקון?
** לשכני שהוא גם סופר יש שתי תאומים חמודים מאוד שהם גם מנוסים וזועקים בלי בושה כלל את האותיות, רק בשביל זה היה שווא.
פעם הרב גרוס אמר שיש, נדמה לי, ששה תנאים שיתקיימו כדי שלמרות השאלת תינוק לא תהיה ירידה בהידור.
אם זה היה רק רעותא קטנה שאתה בטוח שתינוק יקרא את זה נכון אבל ע"ד הנוהל חייבים לשאול תינוק, זה עדיין נחשב מהודר כי כאן גם הספק אינו שקול אלא אולי יש אחוז אחד שלא יקרא נכון.
אבל במקרה שיש ספק שקול שזה חצי חצי ותינוק מחליט להכשיר, אומנם זה יהיה כשר לכתחילה אבל יורד בהידור.
אני לא כ"כ יודע היכן המקורות לדברים האלה אבל שמעתי את הדברים האלה מהרב גרוס מספר פעמים.
ב"ה
ניתן "לדחוף אותה לסוחר" בשושו או שצריך להודיע?
תתן את זה ליהודי שכתבת למענו ותוריד קצת במחיר, אא"כ אתה בטוח שהוא לא ירצה את זה.
אפשרות שניה תשמור את המזוזה בשביל יהודי שני שאולי לא יהיה היכפת לו מהודרת או כשר לכתחילה.
לדחוף את זה לסוחר, על פניו, כדאי להודיע בסופו של דבר הוא ימכור את זה ליהודי שירצה מזוזה מהודרת. ומצד שני הוא בטח ירצה להוריד על זה יותר ממה שזה כידוע שסוחרים מחפשים טרעמפ כדי להוריד כמה שאפשר.
לא יודע, לי לא נוח בזה בכלל, הייתי הולך על אפשרות א' או ב'.
ד"א כדאי לשאול את דעתו של הרב ויינר, אם היהודי חסיד חב"ד טוב לקבל פסיקה ממו"צ חב"די (שפוי).
אם זה מה שאני זוכר אז יתכן והשאלת תינוק היא רק לרווחא דמילתא
ב"ה
... של צפיפות בשורה של "אנכי".
אולי אני צריך לתקן משהוא ב"לא יהיה לך"?
למי שלא מכיר יש בדיחה חסידית ששני הדברות "אנכי" "ולא יהיה לך" שמענו מפי הגבורה, ויש לאנשים נטיע לקיימם בהידור:
"אנכי" - שיהיה לעצמו את הכל, "ולא יהיה לך" שלשני לא יהיה.
אנכיות לשמה.
אנכי עומד בין ה' וביניכם, מה שמפריד את האדם מהקב"ה אינו אלא אנוכיות.
מה אתה אומר על זה? חסר אנכי בכלל....
ב"ה
ושואל את עצמי איך הסופר לא שם לב.
הרי השורה הדברים היא שורה יתרה וכשצריך להעריך את ה"ת" של ושננתם כמעט פי 2, זה היה צריך להדליק נורה אדומה?
על זה נאמר שגיעות מי יבין? כנראה סופר בטל במציאות !
גם בטל במציאות זה פסול!
הסופר אינו אלא "אנכי" בתחילת הקריירה,
באמת פלא איך לא הבחנתי שיש מילה חסרה.
בתמונה המצ''ב מתוך שערי הלכה לרב חזות. לכאורה זו לא ההסבר הקלאסי לחק תוכות, ואף לא הזכיר עניין גרירת דיו ומחיקה אלא שינוי אות לחברת ע''י הוספת דיו. פספסתי משהו?
נראה לי שגוי לחלוטין.
(למדתי סופרות-סת"ם)
כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,
אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,
חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).
אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.
אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.
אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.
אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב
אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים
שלום!
על מה כדאי להקפיד בתפילין פצפונות?
ראיתי כל מיני כאלו שכותבים 50 הידורים...אני לא מזלזל אבל לא מתלהב מכותרות בלי הסברים.
נ ב. גם מבחינת גודל האם יש נפ"מ בגדלים 2.2 2.4
אשמח להרחבה כמה שניתן.
ברוכים תהיו!
יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו
תוספות חשובות לפצפונים:
1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)
2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.
3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת
באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..
אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה
אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.
