אך לא באופן גמור כמו שאת מתארת,כי אז אנחנו נועלים את האפשרות להשתפר דרך הערות נכונות של החברה,וזה אסון.

מצד שני הנעילה שכן צריכה להיות היא כנגד אמירות שיטחיות/רדודות/של אנשים שלא ממש מכירים אותך/שאין להם שום יסוד ועוד.. כי אז אנחנו נעלבים לשוא מטעויות של אחרים,אבל צריך לזכור לבדוק האם בהערות האלו אין הגיון,בשביל שלא נאמר אין בהערות הגיון כי זה נח לנו,זה מצריך בירור אמיתי.

בנוסף צריך לזכור מי אומר את ההערות האלו,אם ההערות האלו נאמרות ע"י אנשים שמתעצלים לדוגמא ללמוד ובגלל זה מתייגים אנשים אחרים כ"חננות" כי הם לומדים יותר מהם, צריך לזכור שבמקרה הזה הפסול הוא דווקא בגישה שלהם,בצורת המחשבה העצלנית של אותם אנשים שהופכים אנשים שלומדים יותר מהם לדבר שלילי. וכו' 

בהצלחה !

לא דיברתי על להשתפר, אלא על: "אם אני לא אבריז עם כולם, יחשבו שאני חננה"

התכוונתי לדברים שבהם הבחירה היא (כמו הכותרת) אני מול החברה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....