נראה לי אבוד,

כמובן לשאול חכם, אולי יגיד לשאול תינוק בזה (סיכוי קלוש).

במבט ראשון זוהי נו"ן

אבל במבט מעמיק בהחלט אפשר לראות גם למ"ד 

הראתי לחכם  ואמר ששייך לשאול תינוק בדבר הזה 

משום מה קשה לי להאמין שתינוק יקרא נו"ן  אבל כבר ראינו הפתעות... 

דוקא יש סיכוי טוב שתינוק יקרא את זה נו"ן. אל תשכח להרגיל אותו היטב עם למ"דים ונו"נים

 אם תוכל לצלם את זה יותר ברור אשמח לשאול עוד כמה מו"צים, רק בשביל ללמוד.

מחכה לתשובות 

מצד אחד התג באמת עבה מדי וגבוה.

מצד שני ראשו אינו נוטה כ"כ שמאלה (למרות שלא אומר שזה לא למד), וגם הרגל לא דומה כ"כ ללמד.

הכתב יפה מאוד! 

תינוקת אמרה נו"ן ומייד תיקנה את עצמה ללמ"ד ואח"כ התעקשה שזה למ"ד

טוב שזה ראש,

ואני מקווה שלא כתבת את והיה...

כולם מביאים אלי שאלות תינוק כי יש לה כח דהיתרא 

אולי בגלל עשי"ת היא מחמירה יותר??

אכן טוב שזה ראש 

(לא הבנתי מה אתה מקווה...) 

שלא כתבת את פרשת "והיה אם שמוע"

כי כתבתי פעמיים...

לקחתי מעבר חד ודי מורגש בתוך תקופה של כתב גדול אשכנזי בשביל זוג תפילין ספרדי (והיה כפול)

אגב מישהו התנסה פעם בנזק שנוצר ע"י התייגן?

אנחנו מחפשים רעיון יצירתי  לפשרה ששנינו נהיה מרוצים (כל אחד רוצה לספוג את הנזק!) אמנם רק והיה אבל זה לא נעים בין חברים ...

ב"ה

שניהם רוצים לספוג את הנזק, אם כאלו צדיקים צריך שיהיה אחד לא כל כך צדיק, כמוני, שיהיה מוכן לקפל את הפיצוי משניכם.

שתיכם תרגישו טוב כי שילמתם את הנזק ושתיכם תרגישו עוד יותר טוב כי לא לקחתם אגורה מהחבר !

עד עכשיו צחקתי, וברצינות הכרתי משגיח כשרות שלא היה מוכן לעבוד בחוה"מ אבל לאחר שאיימו עליו שאם לא יעבוד בחוה"מ הוא יפסיד את מקום עבודתו, הוא הלך לעבודה, חישב את ההוצאות של הדלק ואת היתרה טרם לצדקה. אולי זה גם הפיתרון בשבילכם, להעריך את הנזק ושהמגיה יתרום את האומדן לצדקה, בתקופת החגים לא חסר למי לתרום.

אבל יש כאן שאלה נוספת:

ברגע שהתינוק/ת קרא "נ" זה הפך להיות כשר, למה שהקריא השניה תוריד מחזקת כשרות?

בשבוע שעבר היה לי ש"ת (העלתי אותה ב"שאלה לחברים"), "כ" של אנכי צרה והעלתי אותה בפני שתי תאומים ופה אחת קראו "כ", מה היה הדין אם אחד היה קורא "כ" והשני "נ" ???

http://hebrewstam.blogspot.co.il/2012/09/blog-post_22.html?utm_source=feedburner&utm_medium=email&utm_campaign=Feed:+blogspot/juxKAK+(%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99+%D7%A1%D7%AA%22%D7%9D)

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.