בס"ד

את יודעת מה המשמעות של קשר?

את יודעת מה הקושי בקשר?

מה המחיר של קשר?!

את לא יכולןה לתאר לך אף אחד מהדברים האלה.

אני כן.

ותקשיבי לי, תתרחקי מזה!!

בטח ובטח כשאת בעצמך מודה שאת לא תפתחי את זה.

תרחמי עליו ועלייך.

יש לך תקופה קשה?

תמצאי חברה.

תתמודדי.

לדבר עם בן זאת לא ההתמודדות!

בטח לא לפתח עם בן קשר!!

מוזמנת גם פה למצוא עם מי לדבר.

אני מוכנה גם לנסות לעזור.

אבל אל תעשי את זה לעצמך.

ואם את באמת מחבבת אותו אז תעשי לו טובה ותתרחקי.

את לא מפספסת הזדמנויות..

ה' לא רוצה שתתמודדי בעזרת משהו שבכללי לרוב הדעות הוא חטא.

קוראים לזה מצווה הבאה בעברה והיא לא נחשבת מצווה.

אם את מפחדת שאת מפספסת את בעלך (מה שלא נראה לי ממה שכתבת..)

אז כבר אמרתי פה פעם: אין אחד לכל אחת.

יש המון!!!.

יש לי את הבעיה שזה שבט מעורב ופשוט קשה לי עם זה שאני מרגישה לא בנוח כשיושבים כולם ומדברים,וזה המצב כי זה שבט מעורב!וזה ממש מעצבן שאני יכולה להרגיש בנוח לדבר רק עם הבנות ועוד כמה בנים בודדים....וזה מעצבן כי עברה כבר שנה שלמה!ובהתחלה חשבתי שזה יבוא לאט לאט,אבל זה לא!אז כבר נמאס לי שאני לא יודעת איך לדבר עם בנים ובגלל זה אני הרבה פעמים מרגישה שאני מחוץ לקבוצה כי שוב אנחנו שבט מעורב ואני לא יכולה רק לדבר עם הבנות אז אני אשמח לעצות!

אם את לחוצה קצת בגלל הבחור, תרפי.
בלי להכניס אותו למשוואה, את בשלה ללכת לקראת חתונה? כי אם התשובה היא "לא",

אין לך מה להסתבך יותר מדי... הרבה יותר טוב לך לחכות לשלב בו תהיי בוגרת דייך.

רע מאוד להתחיל קשר "כדי לא לפספס".

אם התשובה היא "כן", יש לך מאיפה להתחיל ובלנ''ו יתנו לך שירות מצויין. 

אם תשאלי לדעתי, פחות טוב לנסות לגשש מסביב. פשוט תשאלי אותו (או

שמישהי תשאל בשבילך) אם הוא מוכן. אם אתם מכירים כבר שנה, אפילו

אם זו רק הכרות כללית, זה נראה לי מספיק. תשאלי ישירות, זה דורש יותר

אומץ, אבל חוסך לך לחץ ודאגות. ואכזבות.

רק כדי לקבל פרופורציה, בת כמה את?

נ.ב.

תרגישי חופשי ללחוץ על Enter. על חשבון הבית. 

באמת שקשה לי ואני רוצה להשתלב ואני לא יודעת איך,באמת כשאני רק עם הבנות הכי כיף לי בעולם ואנחנו חברות שיא הטובות!יצא לנו לעבור מלא דברים ביחדואנחנו שיא המגובשות אבל כשזה מגיע לכשנפגשים גם עם הבנים אני מרגישה פשוט לא בנוח,ואני מתביישת אפילו לדבר עם חלק מהם! אני אשמח לעצות!

ברוך ה' שכך את מרגישה.

יש בושה טבעית בין המינים, ומי שמאבד אותה הוא זה שצריך לדאוג.

תשמרי על זה, גם אם זה קצת לא נוח ואפילו צוחקים עלייך (הם לא מבינים כלום!).

ותתחילי לדבר יותר בחופשיות.

את לוידעת מה את עושה לעצמך!!!!!!!!!

קודם כל - הצגת פה שתי בעיות. אחת עם הגיבוש לשבט, השנייה עם הבחור הנ"ל. (כמובן שהבעיות קשורות, ומשפיעות אחת על השנייה)

אני בא ממושב קטן (דווקא בצפון), השבט שלנו גם היה המון שנים ביחד, ואנחנו ממש מגובשים למרות שאנחנו שונים מאוד אחד מהשני.. גם אצלינו בנ"ע והנוער מעורבים לגמרי,

חשוב להבין שאצלינו כל הילדים גדלו מעורב לגמרי, וגם התודעה התפתחה בהתאם. לדוגמא: כמו שיש לי חברים טובים בנים, יש לי (או לפחות היו) חברות בנות! לא כמו חברה שבד"כ מדברים על זה בפורום, אלא כמו חבר טוב!

אני לא יודע כמה אתם בשבט, וזה גורם די משפיע (למשל אנחנו 8, וזה די קצת)

ככל שיש יותר חברים בשבט, יותר קשה להתחבר לכולם.

עוד משהו שחשוב לדעת: כמעט לא פגשתי אנשים שגדלו שבחברה מעורבת שיכלו להבין את זה!

אצלינו אצלינו בנים מדברים עם בנות (כמעט) בדיוק כמו שמדברים עם בנים

(מלבד נושאים יחסית רגישים)

לכן אני יכול להבין את הבעייה של משהו שהגיע עכשיו פתאום להתחבר.

את התגובה הזאת, כתבתי לפני התגובה האחרונה ("זה טבעי וזה בריא")

אוסנת - תחשבי על זה שלדעתך הם לא מבינים כלום, הם מוזרים, הם גדלו אחרת. אבל את בשבילהם בדיוק אותו דבר! אף פעם לא הבנתי מה הבעייה לחייך ולהגיד שלום גם לבנות...

אנונימי - תנסי ללמוד אותם ולהכיר את האופי. אל תיהיי לחוצה מידי!  ובקשר לבחור הנ"ל - לא כדאי לפתח קשר קרוב מידי, אם לא נראית חתונה בעתיד...

בנים הם לא יצורים מוזרים שצריך להתרחק מהם בגלל זה.

בנים הם כן בני מין שונה, שנבראנו כך שיש לנו משיכה אליו, וגם צניעות וביישנות טבעית.

אני לא מאמינה שיש חברה שבה בנים ובנות מעלימים את הבדלי המין בינהם, ומתנהגים אחד לשני כאל "בני אדם" נטו.

ניסו את זה בקומוניזם, זה לא כל כך עבד.

תמיד מתחת לפני השטח יש יצרים חזקים מאוד, רגשות, פוזות, וקשרים מיותרים.

וגם אם כן - הצלחתם לבנות חברה שבה אין משיכה -

אז הרסתם. הרסתם את הטבע האנושי.

חספסתם את הרגשות העדינים של הביישנות.

(אתה יודע כמה חבר'ה אצלכם בוודאי חשו בנטיה טבעית שלא מתאים להם הערבוביה, שקשה להם המפגש הרצוף עם בני המין השני, ובגלל הלחץ החברתי ו"מה את מתרגשת מבנים" הרסו לעצמם את התמימות הזו?)

וההשלכות?

רווקות מאוחרת.

גם אצלנו הרוב חברים אחד של השני כמו חברה וחברה כי כולם היו עם כולם מהגן  ועד היום ,אנחנו בערך 30 חבר'ה...וגם לי יש כמה בנים שהם כמו חברה כי אני מכירה אותם אישית. אבל כשיוצאים כולם למשל בערב שבת פתאום נהיה לי לא נעים   ולשאר הבנות זה לא מפריע והם מדברות בחופשיות עם הבנים .וזה לא בגלל שאני לא בן אדם שמתחבר כי כל מי שיצא לי לדבר איתו כמה זמן ולהכיר אותו כבר אין לי בעיה לדבר איתו,אבל כשזה כולם ביחד אני מתביישת...ואני מבינה שזה לא המצב האידיאלי לדבר בחופשיות עם בנים אבל ככה זה אצלנו אנחנו הינו נפרד בבני עקיבא אבל בכל זאת כל הפעילויות היו ביחד וגם היום כל הדברים של הנוער הם מוערבים ואין ברירה אלא לדבר איתם אבל פשוט קשה להתחבר לכולם כשזה כולם ביחד...

אנחנו לא קומוניסים, אבל אנחנו כן כמעט קיבוצניקים. (אני יודע שזה אותה מילה בשפות שונות, אבל אתם יודעין למה אני מתכוון)

ברור לנו שבנים ובנות זה לא אותו דבר! וברור שהשוני הוא לא רק פיזי! אבל כן צריך ללמוד מכל אדם, וכל אדם יכול לתרום לכל אדם. אם לא נדבר עם הבנות, אז למה הקב"ה שם אותן פה? כדי שתהיה התפתחות מקסימאלית של העולם  כל אחד צריך לתרום את חלקו... בשיחה רק של בנים לא היינו מגיעין לאותן רמות, כמו שיחה משותפת, בגלל השוני הזה! ברור שיש המון דברים שעדיף שהבנים ידברו עליהם לבד, וכנ"ל לבנות. הבעייה זה לדעת איפה הגבול

ואנונימי(ת) - קשה לי לעזור במצב הזה, כי 30 חבר'ה זה בערך פי 4 מהשבט שלי... אבל אני חושב שזה טיבעי שיהיה קשה להתחבר לכוווולם, במיוחד אם הם גדלו ביחד מהגן...

הקב"ה שם אותך שם - הוא כבר ידאג שהתפקיד שלך לא יתבזבז.

להרבה חבר'ה יש דמות דמיונית בראש על בסיס הבנות שהם הכירו, וקשה להם להפתח למשהו קצת שונה.

קשרים שנגמרו, משאירים שריטות והשוואות. 

גם לדוסים שגדלו בחברה סגורה ונפרדת - יכולים להיות אותם שריטות בדיוק. אבל מטבע הדברים, הרבה פחות.

מצד שני, יש טענה שדוסים לא יודעים להסתדר עם בני המין השני. אז לומדים! כל קשר הוא 10% התאמה ו90% עבודה. עדיף לעבוד על הכרות עם אדם שונה, מאשר על הוצאת דמיונות ובחורות מהראש.

מה שכתבת הוא נכון לגמרי.

לבנות יש תפקיד משמעותי בעולם, לא פחות מלבנים.

די משפיל שאתה אומר, שאם לא נדבר איתכם, אז "למה הקב"ה שם אותן פה". כאילו שאין לנו תפקיד משל עצמנו.

יש לנו תפקיד, צריך לברר מהו. (אולי התפקיד שלנו זה לבנות בית? לא יודעת, זה דורש בירור מאוד עמוק)

דווקא אני חושבת שכן צריך קצת להתחבר עם הבנים של השבט,הם בכל זאת באותו שבט וכמו שאת אומרת כל הזמן ביחד..אבל זה לא צריך לעבור את השלום ברחוב והתעניינות קצת על החיים וכו...

אני הגעתי מעיר למושב קטן הצפון שבו החברה מעורבת לגמרי והשבט היה מגובש ולאט לאט התחברתי אליהם, כשיושבים כל השבט אני מדבר גם עם הבנות אבל ב"ה לא התחברתי לאף אחת וזה ממש לא חסר לי.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות