תנועת ההשכלה בשלהי המאה ה-18 ואילך ניסתה לבטל את ייחודו של עם ישראל, וכיוונה יהודים להתערב בגוים, גם במחיר התבוללות. התכנית לא צלחה, כיון שהגויים לא קבלו את היהודים כשוים בין שוים. מצב זה הוביל לפוגרומים קשים הרבה יותר מאשר לפני כן.
רעיון ה"ציונות" כוונה במהופך. אם הגוים אינם רוצים לאפשר לנו להתערב ביניהם, נערב אותם בתוכנו. נקים מאחז, אחרי כן מדינה, ואחרי כן נאפשר לגוים להיאחז בתוכנו. כדי לאפשר זאת, נערכו, ונערכים עד היום מאבקים, "לחנך מחדש", את הדור הצעיר. לתת לו תחליפים לרוחניות, תרבות אוניברסאלית וכד'.
אנו נמצאים בפשיטת רגל רוחנית ומוסרית. הוסרו כל ההגבלות וכל הגבולות. "באין חזון יפרע עם" אמרו הנביאים. לאר ההתדרדרות הרוחנית בכל המישורים הגענו לדיוטא התחתונה של מסירת חבלי ארץ ישראל אשר נתנו לנו מאת ה' לידי הגרועים שבאויבינו. וכאילו לא די בכך, נותנים לאויבים אמצעי קיום וכלי נשק מסוכנים ומליוני יהודים בסכנה מוחשית.
מצבנו כיום משול לעיוור המהלך בדרך ופושט את ידו לגשש את דרכו, והנה הוא מוצא כתף של מי שהולך לפניו. הוא נשען עליו והולך לבטח. אלא שהעיור אינו חש כי לפניו צועד למעשה עיור נוסף, שגם הוא מחפש כתף, ומוצא כתף של עיור נוסף. כך מהלכים להם העיוורים כשהראשון מוצא את האחרון, והמעגל מסתובב לריק, כשמרגע לרגע גוברת הסכנה, שמי מהם ימעד ויפיל את כולם.
הפתרון והמוצא האמיתי הוא כמובן הגאולה והתגלות מלך המשיח. אמנם הדרך לגילוי, מבחינתנו היא "פתיחת העינים", שמשמעותה כיום להקים מנהיגות חדשה שלפניה מטרות ברורות, הכרה בעם הנצח, תורת ישראל ובארץ ישראל שלימה ונצחית.
הגיע הזמן שנאמין בכוחות שנתנו לנו. להאמין ולדעת שתם זמנם של מנהיגי העבר שגרמו למצב החמור אליה נקלענו. תם העידן שהציבור הדתי יתנהג כעבד כנעני כלפי הפריץ. הנוער חייב לדעת את האמת. אמת מארץ תצמח. וכפתגם הרבי מקוצק כאשר קוברים את השקר האמת יכולה לצמוח. הציבור הדתי והחרדי הנאמן לה' לתורתו ולארצו, חייב להצמיח מנהיגות חדשה מתוכו.
