בס"ד

רק השבוע "התבשרנו" על גזרה חדשה שנועדה לפגוע בחיילים דתיים שמתגייסים לגולני שאוסרים עליהם לגדל זקן

כמו כן כל הפינויים שמחייבים חיילים דתיים לפנות ולשמוע קול אישה ועוד סיפורים.

וביטלו את ה"גזירה" יום לאחר שהיא פורסמה בערוץ. לפני שאתה אומר משו תבדוק שאתה אומר נתונים מדויקים בבקשה.

בס"ד

עצם העובדה שבכלל חייבו זה כבר פגיעה בדתיים!

שלא נאמרו.

אני גם חשבתי על זה.

כוולם מתים !! 

אין מה לעשות , זה טבע החיים ...

תצטרכי להשלים עם זה .

משוואה פשוטה, לא?

אנחנו ציבור שראשון בהרבה דברים (א"י,חינוך, צבא)

אבל בלדרוש את מה שמגיע לנו - אנחנו אחרונים.

איזה עוד ציבור משלם כאלה מחירים למוסדות לימוד? וזאת רק דוגמא קטנה.

אבל זה לא קשור לנושא..

את רוצה לומר שבגדוד ממוצע, בפלוגה ממוצעת יש יותר מ-50% חובשי כיפה?

שבכל מחזור גיוס, לפחות חצי מהמגויסים נוהגים באורח חיים דתי באזרחות?

ממש לא. אפילו לא קרוב. הרוב (הענק) הוא חילוני.

כדי שהפרשנות שלך תהיה קבילה, יהיה צורך בכך שהסבירות שחייל קרבי דתי

יפגע תהיה גבוהה יותר משל חייל קרבי חילוני. מספרית, יותר הגיוני שיפגע חייל

חילוני. אבל לא. למה זה כן קורה? השגחה פרטית.

אולי בכוחות המילואים. אולי בהנהגה יש ייצוג בולט יותר. אולי ביחידות מסוימות.

זה שיש הרבה קרביים דתיים זה מקסים, אבל הם עדיין לא הרוב.

אולי את רואה את זה כך כי אנשים רואים את מה שקרוב אליהם..

אבל כמו שמישהו אמר זה לא קשור למדינה וכו'.

אני חושבת שאולי ה' מנסה דווקא את הציבור שלנו,

כי לנו יש יותר את הכח לעמוד בזה.

אם מישהו חילוני היה נהרג, יש מצב שכל המשפחה שלו היתה מתפרקת. לחלוטין.

עובדות בשטח שלרוב זה מה שקורה.

אבל אנשים מאמינים, יש להם את הכח להמשיך.

ולכן יכול להיות שה' מנסה דווקא אותנו.

הנשמה רוצה תמיד לעלות למעלה ולהתרפק על דודה. הנשמה המסכנה, שלא יכולה להגשים אף חלק קטן קטן משאיפותיה (משל לכפרי שנשא בת מלך) נשלחה לעולם למטרה מסויימת, ועכשיו היא נשלחה חזרה לאחר שסיימה את משימתה.

היא עברה את התיקון שלה. עשתה את מטרתה, והעולם השפל והרדוד שלנו כבר לא צריך לשמור אותה אצלו!

השאלה זה אם אנחנו יכולים לשמוח בשביל הבן אדם הזה שעלה, או שנחשוב על עצמינו, ואז נבכה ונצטער.

ואני אומר - ב"ה!

מינימום שבמינימום של רגישות וטאקט!!!

בס"ד

החייל הדתי צריך ללכת על פי מה שיותר נכון בשבילו ולא על פי מה שיותר חשוב.

אם הצבא, היה מתנהל נכון ועל פי איך שצבא יהודי היה צריך להתנהל אז אתה צודק שהכי חשוב זה קרבי.

אבל כיום לצערנו הצבא לא מתנהל כמו שצבא יהודי צריך להתנהל-

חיילים דתיים מסולקים מהצבא בגלל שהם שמרו על תורתם. חיילדים דתיים מעדיפים לוותר על נושאים חשובים ביהדות בשביל להמשיך הלאה ולהתקדם.

ומה יצא מי זה? יצא שכרנו בהפסדנו.

בקלות הצבא יכול להסדיר את זה שחייל דתי יזכה לכל מה שהוא צריך, אבל הוא לא עושה את זה במכוון.

חשוב לזכור שהתורה היא מעל הכל!!!

האם לא כתוב "שפיקוח נפש דוחה כל התורה כולה"?

האין זה אומר שהתורה 'זזה הצידה'  כדי להציל נפשות?

יתר על כן -  מצוות המלחמה דוחה פיקוח נפש!

מסקנה-לוגית-מתבקשת:

מצוות מלחמה דוחה פיקוח נפש וגם את מצוות התורה!

עכשיו אסייג את דברי. ברור שאסור לחלל שבת באימונים בצבא.

ברור אדם שמשרת בצבא זה לא אומר שמותר לו לאכול חזיר.

אבל כשיש התלבטות אם לגדל זקן/ללכת לצבא.

ברור לך שתבחר בזקן?!?

צריך לעשות מקסימום כדי שהצבא יהיה צבא יהודי! שישמור מקס' הלכה!

גם אם עדיין לא הגענו למקום הזה - עדיין צריך לשרת בצבא! ולתרום כמה שיותר!

אפילו בקרבי? ברור שבקרבי!

(אלא אם כן תוכל לתרום יותר במפקדה/ברבנות/מודיעין/ כל דבר אחר.)

ויותר חמור, ברוגז עם ריבונו של עולם.

אין מספיק תורה כמו שאני רוצה (כלומר, פעם בשנה יוצא רעש תקשורתי על פרט שולי כמו זקן)? אז אני לא אתגייס.

ברוגז.

נראה לי יש משהו בסיסי שאתה לא מבין.

צבא זה לא מותרות, ולא קיטנה, ולא מחנה ארוך לבנים מתבגרים שרוצים קצת אקשן.

במקומות כאלה אולי יש מקום להתעקש על שטויות כמו כשרות מהודרת.

אני ואתה יכולים לשבת ולכתוב את ההגיגים הלא-חכמים במיוחד שלנו, בבית המוגן והחמים שלנו, עם המחשב הנחמד וצרות היום-יום הקטנות,

הודות לצבא הזה, שכל הזמן מגן עלינו.

תתבגרו.

תפסיקו לתפוס את הצבא בכזאת שטחיות מצומצמת ואגואיסטית.

כ-ל הצבא זה שירת נשים?!

ז-ה הצבא?

בגלל זה לא נתגייס לקרבי?

זכיתי, באמת מרגישה זכות, להכיר את הצבא מבפנים. זה היה גילוי נאות קטנטן.

שיצר דה-מורליזציה לקרבי (כמו שאתה עושה), רק בגלל שירת נשים.

אתה מבין למה אני רואה בדבריך משהו מצומצם מאוד?

כי אפשר להיות אידיאולוג גדול של הצבא, לדחוף ולעודד,

זו מצווה! וזו חובה קדושה!

ועם זאת, במקרים נדירים מאוד... להורות לסרב פקודה.

צריך לקחת בפורפורציות.

ועכשיו אני אסביר למה זה מסוכן הדברים שלך.

משום שחיילים לא מבינים שהם נמצאים במערכת לוחמת, במערכת שעסוקה בהצלת חיים כל הזמן.

ואז הם מוצאים את הזמן להתעסק בשטויות! בשטויות! כמו "לא נתנו לי מספיק זמן להתפלל בבוקר".

הלו, אולי אתה צודק, אבל הכותרות שאתה עושה מזה, והרעש הלא פורפורציונלי - מחלישים את הצבא!

ותסלח לי,

אבל זה קטנוני בדיוק כמו שאמא של חייל תבכה שהאוכל לא מספיק טוב בצבא.

(במילים אחרות, וקצת חריפות: אל תעבוד על עצמך שאתה בא לשם שמיים)

ואפשר גם לדבר בשפה שחבר'ה בראש שלך מבינים -

אם אתה רוצה לחוות מסירות נפש על התורה, אז תלך לצבא.

כשיתנו לך 3 שעות במבצעית לישון, ולא חד פעמי, אלא כל יום במשך שבועיים, ואתה תקום חצי שעה לפני כולם להתפלל.

זה מסירות נפש.

אני מציע לקרוא את המעלה והמצווה הגדולה שיש בזה ,בפניני הלכה של הרה"ג אליעזר מלמד שליט"א,על צד ההסתיגות מדברים שצריך לסרב עליהם פקודה,דברים שהצבא בכלל לא אמור לעסוק בהם.

הסיבה היא שעכשיו חודש הרחמים יש לנו היזדמנות וה' רואה את מי הוא יכול לקחת כבר עכשיו כי זהו הוא סיים את תפקידו הוא הפך לצדיק אז ה' רוצה אותו למעלה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....