כמה ספרים שממש אהבתי, ושסיימתי קראתי שוב, ולפעמים גם בפעם השלישית... אצלי זה היה עד הספר הבא

1. המשחק של אנדר

2. צופן דה וינצ'י

3. אלבי סיפורי אבירים (רק בגלל שהוא מצחיק)

פתאום לא מפסיקים לחשוב עליו,

ולכל מקום שהולכים משווים את זה לספר...

אני נהנתי מההתמכרות

אל דאגה, יעבור. להתעסק יותר בספרים אחרים..

סיכרנת לגמרי. לא קרה לי אבל שתי אנשים שספרים השפיעו עליהם באופן קשה ועוד כמה נתונים.

ד"א-אני לא מודע לסכון אבל מי שלא מוכן להסתכן או בעלי לב רגיש.

מועדון קרב-בסיום הספר, לא רק אני אלא הרבה אנשים יש רצון אדיר לבוא ופש/וט פוצץ משהו במכות. לבוא ולהרוס משהו יפה, יצר פשוט שמעוניין שהשמדה טוטאלית.

ביום שהמוזיקה מתה-כשסיימתי את הספר הייתי במלצרות, ואפילו יש לי חברים שמתארים את זה הפכתי לזומבי לשעה. מה שאמרו לי לעשות, עשיתי אבל המוח שלי פשוט הפסיק לעבוד.

1984-אמא של חבר שלי מאלון מורה נכנסה לחודש למיטה. לא הצליה לצאת.

לספרים יש השפה על אנשים אני מהספר "מעבר לערפלח" של אופיר טושלה גפלה התקדמתי המון בעבודת ה' (לא מומלץ לחובבי ספרות נקייה) שמעתי על הרבה דברים אבל על להתאהב בספר. את הראשונה. יש מצב לפירוט?

אצלי זה פשוט שכיף לי לקרוא ואין לי כוח להפסיק. הגעתי למצב שכל ספר אני מתחילה וגומרת באותו היום...הלך היום..

ואני לא כ"כ אוהבת לקרוא ספרים פעמיים. זה משעמם אותי קצת.

*אולי אני אגדיר את זה בשבילי כהתמכרות לספרים...

תיאלצו להישאר במתח..

אוקיי, בקשתם פירוט אז-

כשסיימתי את הספר בפעם הראשונה ממש לא הצלחתי להתנתק ממנו,

כל דבר הזכיר לי אותו- שירים, תמונות,

אח"כ ראיתי את הסרט על הספר וזה רק החמיר את המצב...

כל הזמן רציתי לקרוא אותו,

הייתי ממש תלויה בו כזה.

אבל זה באמת מתחיל לעבור, אז אני מניחה שזו היתה רק התמכרות זמנית..

זה בטח נשמע לכם שיא המוגזם, אבל הכל קרה באמת!!

ונראלי שגם אם אני כבר לא אהיה מכורה אליו בצורה נואשת,

אני תמיד אהנה לקרוא בו.

גם לי זה קרה....קראתי ספר אחד בערך 12 פעם בלי שיימאס לי....וזה פשוט עבר לי...לא יודעת איך.......

לי זה קרה עם "משחקי הרעב".

אבל רק לפני שראיתי את הסרט, אחר כך זה עבר..

אבל הסרט באמת לא משו...ובד''כ זה ככה...

אבל אני חושב שנכון לכנות את זה התמכרות ולא התאהבות.ואפילו אם הספר היה נקי התמכרות לדבר כזה היא דבר רע,כי כפי שאמרת זה מוציא אותנו מפורפורציות החיים,מוציא אותנו מהעולם,ודוחה הכל כולל דברים חשובים בהרבה מאוד על פניו.כל שכן כשזה לא צנוע ועצם ההתמכרות גורמת גם להיות מושפעים חלילה מן התוכן,ולאהבת התוכן הלא צנוע עצמו ח"ו כחלק כולל מאהבת צורת הכתיבה של הספר וההתמכרות אליו.

אז

א.אני חושב שעלייך פשוט להפסיק מלקרוא את הספר הזה מהסיבה ההלכתית הפשוטה שהוא לא צנוע,ואין לקרוא אותו.

ב.גם בספר נקי היה עניין להתגבר כארי על ההתמכרות כי החסרונות הם רבים,.

ג.גם כחלק מהעבודה שלנו על עצמנו היינו צריכים להתגבר על כל התמכרות לדברים כאלו מתוך המלחמה בהתמכרות בכלל,מציאות שמוציאה אותנו מהעולם.

ודעי לך שהתמכרות לדברים כאלו זה דבר זמני(תראי בסוף הפסקה מה הכונה זמני,יש כאן גם עניין לא זמני לעניות דעתי שעליו צריכים להתגבר),מה יותר ארוך ומה פחות,אחר"כ זה מתחיל להמאס,ומתחילים לראות את כל החסרונות הרבים של הספר שמלהט ההתמכרות פשוט התעלמנו בשביל להאדיר אותו,ולכן חלילה שתחשבי שיש בספר איזה שהיא שלימות.אבל הדבר הזמני הוא לאובייקט עצמו,לספר הספציפי,ההתמכרות לספרי קריאה בצורה לא מדודה יכול להמשך,ובזה צריכים בהחלט להאבק,כל שכן אם זה מוביל גם לספרים לא נקיים.

בהצלחה רבה!.

ה'התאהבות' כמו שהגדרת את זה היא לא לספר, אלא לרגשות שיש לך כשאת קוראת בו.

וזה מאד קשור בזה שיש שם חלקים לא צנועים שיכולים לגרום להתעוררות רגשות פנימיים לא כ"כ נקיים.

צריך לדעת להתנתק מזה ואם זה משפיע כ"כ, אז גם ללמוד מזה לעתיד ולצנזר ספרים כאלה.

מלכישוע- אני גם חשבתי על דמדומים. הוא לגמרי מכניס לסרטים..

בעיקר בספרים החדשים שיוצאים היום נוסח "דמדומים", "משחקי הרעב" וכדומה. יש משהו מאוד ממכר ומושך בכתיבה. לא אומרת טוב, אבל כן ממכר ומושך. 

קראת בעברי הרחוק (מאוד מאוד רחוק ) את הספר הראשון של דמדומים. התמכרתי קשות. אבל מפני שזה לא היה שלי, הייתי צריכה להחזיר אותו בסופו של דבר, כך שלא יכולתי להמשיך ולקרוא בו ולחזור לקטעים שאהבתי... ככה שההפסקה מכורח הזו מאוד עזרה לראות את הדברים בצורה אחרת. ^-^

גיא אוני (מכירים?) קיצר פשוט קראתי אותו שוב ושוב לא יכולתי אבל ממש ואז חברה שלי אמרה לי שגם היא שיא האהבה את הספר והראתה לי איזה קטעים היא הכי אוהבת וזה היה קטעים שכאילו די מגעיל שמתעמקים בהם (אתם יודעים כזה לא כ"כ נקי שבד"כ פשוט מריצים) וזה הגעיל אותי שזה מה שהיא מוצאת בספר הזה אז מאז לא קראתי אותו..

וואווו חפרתייי!!!!!!!!

כולנו פגשנו ספר טוב, ואפ]ילו מאוד אהבנו אותו, ואתם יודעים מה אפילו קראנו אותו כמה פעעמים וסיפרנו לכל מי שפגשנו כמה הספר טוב אבל..

"כל דבר הזכיר לי אותו- שירים, תמונות"

"כל הזמן רציתי לקרוא אותו"

אני קורא הרבה ולא נתקלתי בתופעה כזאת, לאהוב ספר זה דבר אחד למיטב יעתי את ראשונה שמתאהבת בספר.

תקופה.

הרבה דברים היו קרובים אליי אחד לאחד, והרבה היו בגדר שאיפות\רצונות.

אז כן, כל דבר הזכיר לי אותו, ולא זזתי ממנו, וחשבתי עליו חלק נכבד מאוד מהזמן.

ולרוב אנחנו לא נשארים באותה תקופה בדיוק באופן קיצוני למשך זמן קיצוני, ככה שזה עבר ביחד עם התק'.

אני ממליצה לך באמת לשבת עם הספר ולבדוק איזה נק' גורמות לך לזה. כתבת בהודעה הראשונה "כשאני לא קוראת בו אני מרגישה רע". לא הייתי מגדירה את זה ככה מה שהיה אצלי, אבל אני יכולה להבין למה את מתכוונת. אני הייתי כאילו מעופפת כשלא הייתי עם הספר, לא מרוכזת בכלום. טראנס כזה. וכן כדאי לך לבדוק עם עצמך ממה זה נובע, כי זה בכל זאת לא המצב האידיאלי... איזה נק' וקטעים הכי עושים לך את זה. זה יעזור, מבטיחה.

בהצלחה!

והירוק כבר לא ירוק

ומה שאמרנו אמש

רחוק, הו כמה רחוק.

אבל אצלנו הן מזמרות דווקא....

הדרורים פחות - העורבים, המיינות משתלטים על אמצעי המחיה שלהן.

מאוד מצער.

כדאי לזרוק פירורים מדי פעם לבקש מהשם שהם יגיעו אליהם ולא אל הבריונים שלעיל.

אולי תכתבו (אם אתם קוראים וזה לא ביטול תורה) על ספרים אהובים/מעניינים?

גם הבנות!

וזוג יונים השתלט עליו

יחד עם החוצפה הישראלית...... (לפעמים)

טוב שהן השלטו כי המיינו האלו ודומיהן ממעטות את

הילידים האמיתיים  - הדרורים.

הדרורים מאוד התמעטו. חבל. הן קטנות וכל כך אמיצות

ואי אפשר לביית אותן.

החוליגנים האלה בדמות מיינות, דררות ועורבים, ממש

דוחקים את רגליהן. 

האם שייך להביא כאן רשימה של ספרים מעניינים

(אותי?). הבאתי פעם אבל מגיב הציע לי לשלוח

שוב, בשרשור חדש.

השאלה, אם אנשים קוראים פה. כי זה עלול

להיות ביטול תורה.

לא עושה רושם שהבנות מעונינות

במיוחד. לי יש אובסיסיה של ספרים

לא שקוראת עכשיו הרבה, אבל אלה

שקראתי....נחמד להחליף דעות על

ספרים בין מי שיש לו/ה אובססיה דומה... 

(כל־כך)

אשמח להמלצות טובות לספרים טובים מהעולם

קצת קיטש אבל חמוד.

ותוך 5 דק

הפרסומות של גוגל היו כבר על הספר הזה

שנראלי שאני אוהב רומנים כזה

למרות שלא מכיר הרבה,

בעיקרון כל סיפור מעניין שכתוב טוב

גם מתח או בדיוני אם את כן מכירה...

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

קוראים את הספר עם מילון ארמי-עברי ומילון למושגים במשנה וכד' (אם יש..)

ספר מקסים לנוער וגם למבוגרים. מאוד אהבתי.

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

וואו, למה? זה אחד הספרים הכי הכי הכי טובים שקראתי!!!

למה לא אהבת?

בדיבורים וכו', לא הרגשתי עומק בספר; הפסקתי די מהתחלה.

אותו ספר,  אפשר לכתוב אחרת. 

עומק😅

לדעתי זה אחד הספרים הכי יפים, מרגשים ומלמדים שיש, בלי קשר לצורת הכתיבה המיוחדת...

ממליצה גם לך לנסות שוב לקרוא אותו אבל כמובן שזו בחירה שלך ואם לא מתאים לך-ברור שלא אכריח🤷😅

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

עכשיו את אקונין. רק בהתחלה.  הומור. ציני.  נראה לי שונה מספרי מתח אחרים.

לא כל כך נקי.

הוא סופר מוכשר. הסיפור הראשון הוא סוג כמעט של  פנטסיה....משהו לא מציאותי, כמו תיאטרון

את הסיפור השני לא סיימתי; כל כך מבעית ומפחיד הוא היה...

היות ולא מכירה ספרי מתח, איני יודעת איך ו למה להשוות אותו. הוא טיפוס. כך נראה לי.

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.