וואי,הלוואי.אבל אני לא חושבת שזה יהיה ככה.
זה לא יכול לנחות בבום,זה תהליך של העם.אנחנו מאוד עמוק אבל זה עדיין לא מגיע,וגם אנחנו נבנה את ביהמ"ק והוא לא ינחת מהשמיים,והמשיח יגיע ואנחנו לא נקלוט את זה,רק כשהוא ימות.
כן. אני רוצה את זה.
אבל זה נראה לי מבחינתי משהו שהוא לא ממשי. והוא לא תלוי בנו, ולא כזה קשור אלינו. כשה' יחליט - יהיה.
ברור שאני רוצה וזה, אבל יש לי הרגשה שזה רק כי ככה חינכו אותי מגיל אפס....
אז צר לי לבאס אותכם, אבל זאת ההרגשה שלי, וגם של כמעט כל האנשים, דתיים כחילונים.
כאילו, ברור, אני רוצה! אבל זה נראה לי קצת כאילו אני ארצה לטוס למאדים. אני רוצה - אבל אין לי סיכוי, אז אני אולי אעשה משהו קטן בשביל זה, אבל לא אתאמץ יתר על המידה.
אני יודעת שזה לא טוב, אבל - "צרת רבים חצי נחמה" כמעט כולנו כאילו. למרות שאני רוצה, אבל זה לא נראה ממשי...
סורי על הביאוס
בע"ה
הגאולה יכולה לבוא כל רגע ורגע!!!
צריך להאמין בכל התהליך הזה.. אומנם אנחנו לא יודעין כ"כ איך התהליך של הגאולה יהיה.
בעז"ה התפילות והמצוות יקרבו את הגאולה כמה שיותר מהר! זה ממש תלוי בעמ"י- בנו!!!
כשה' יראה את ההשתדלות שלנו בקיום המצוות הוא בעזרת ה' יקרב לנו את הגאולה.
שנזכה כולנו בעז"ה לעלות ברגל בסוכות הזה!!
ושנזכה לגאולה שלימה!!!!!!!!!!
בית המקדש השלישי ירד בנוי מהשמים (לפי הרמב"ם הרמב"ן ראש"י ועוד כמה פוסקים ות"ח עצומים)
בית המקדש יגיע וכולנו נעשה מפגש ליד האזערה...חח
מקריב קורבנות
וכול זה יכול להיות כבר ממחר זה לא יקח שום תהליך בעזרת ה'
אבל מה הסיפור???????????????????????????????????????
למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????
באיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
