ובחווה היתה פרה, ובחווה היתה כבשה, ובחווה היתה סוסה,
וכן על זה הדרך....
השאלה היא-
האם אין בדבר חשש לכלאים?
והיאך ילדים רקים תינוקות של בית רבן ישירו שיר שיש בו חשש כלאיים????
ובחווה היתה פרה, ובחווה היתה כבשה, ובחווה היתה סוסה,
וכן על זה הדרך....
השאלה היא-
האם אין בדבר חשש לכלאים?
והיאך ילדים רקים תינוקות של בית רבן ישירו שיר שיש בו חשש כלאיים????
דורשת קרבתךנראלך שלפרה, כבשה וסוסה יכולים להיות ילדים בלי הבעלים שלהם?
השאלה זה איך יש כזה שיר לילדים רכים עם "סוסה", והרי זו חיה טמאה!
לסיים את השיר במילות "ובחווה הייתה סוסה", ומיד לאחר מכן להתחיל לשיר את מילותיו של רב חיים-נחמן ביאליק, שהא-לוקים חנן אותו בין השאר גם בעט סופר מהיר, והיה למשורר דגול. ושרים את מילותיו "רוץ בן סוסי", כדי להסביר לילדי ישראל הרכים כי סוס הינה בהמת רכיבה טמאה הנבדלת מן החיותכבשה ופרה הטהורות.
ובקהילות נטורי-קרתא נהגו לא להזכיר את מילותיו של אותו חיים-נחמן ובכלל לשיר את המילים מן התורה הקדושה "כי תצא למלחמה על אויביך וראית סוס ורכב עם רב ממך", והדגשת המילים "סוס ורכב" תוך כדי שירה שוב באה להבהיר לילדי ישראל הרכים והטהורים והמתוקים כי סוס היא חית רכיבה טמאה.
ורווחים בקרב ישראל עוד מנהגים לגבי השיר שיש להצמיד לשיר על אותה חווה של רב משה.
זה רח"ל כמו הרב ד"ר זה תורה ועבודה.לכן אולי צ"ל למוחמד הייתה חווה..וזה גם נותן דוגמא חיובית לילדים אהבת המחבלים...
"ובחווה הייתה פרה, ובחווה הייתה סוסה" וגו' חד אמר שם
ביניהן מחיצה וחד אמר שלא שם ביניהן מחיצה. למאן שאמר
שלא הייתה מחיצה מלמד שלדוד משה היו חוות נפרדות ולמד
זאת מ"ובחווה... ובחווה".
ולמאן דאמר שהייתה ביניהן מחיצה לפי שנוסח השיר הוא
"ובחווה הייתה פרה" ועונים אחריו "איה איה או". וכדדרש
דומיה: איה או - זו מחיצה בלשון פרסית. (תוכיח שלא...)
איה או בלשון פרס זה בכלל מקק
ואם תאמר עסקינן בשפה מאוחרת אבל בשפה הקדמונים איה או זה מחיצה
אז סבי אבותי שעלו תרוסיה כתבינן איה או על אבנים אמרו לי שזה סבבויע
זה דיאלקט שאבד מזמן.
והעם הפרסי של ימינו אינו אותו עם פרסי עליו מדובר.
למה להפוך כל דבר לשיקצה כגון כלאיים?
yifat_sמה זה השיר הזה שלדוד משה (גבר) היתה חווה (נקבה) ובחווה היו... הפלא ופלא... מלא מלא חיות מסוג נקבה!
פרה, כבשה, סוסה.
ואז המשורר, כדי להיות "פוליטקלי קורקט", מצרף לחווה גם חמור (זכר) ותרנגול (אחל'ה גבר), וחושב שבזאת הוא יצא ידי חובה.
האם הוא לא יודע שהפמיניסטיות בדורנו כבר יודעות לספור ושמות לב שהגבר (להלן: הדוד משה) שולט על יותר נשים מגברים???
(ומהגן של דינה) שבין חיות החווה מצוי גם כלב שנאמר: "ובחווה היה כלבלב".
יש מפרשים שטענו שהכלבלב אינו חיית חווה לכשעצמו, אלא שהיה צורך בכלב
שמירה על כל החיות. ואגב אורחא הוזכר גם הוא. והדבר נתון במחלוקת בין עדות
הספרדים והאשכנזים.
ויודעי ח''ן דורשים כי אותו כלבלב הוא הכלב מחד גדיא. (שנפל בעת מילוי תפקידו).
עם ישראל ירכב על תרנגולות
אלא שהייתה לו חווה. וכי לא מצינן ברבנן אשר עבדו בעבודות כפיים וגם למדו תורה?
אלא מאי? באו חכמים והעידו שר' משה שם כל אחת מן החיות בפינה אחרת של החווה ואין איסור כלאיים במקרה זה!
וההוכחות לעיל . והלכה נפסקה כמותי. ואם בחיות עסקנין עלינו לשאול שאלה הרת גורל: האם החיות למדו תורה? שאם לא כן, קושיה גדול ה לנו! ביטויל תוירה חמור מאין כמתו.
אלא שכלום לא מעניין אותם ואם נדון לכף זכות נחשוב על האנשים היושבים בחוסר מעש, כך שניתן להבין את ההתעלמות גדולי ורבני הפורום מהענין.
בקיצור אני נהנת להת פלסף אוהבת להתפלסף, ועוד יותר אוהבת להתפלסף על אנשים שמתפלספים.
תהנו!
לך דומיה תהילה לבנתיים התנסח הכי אותנטי!!!
השיר שיש נוהגים לשיר בליל הסדר
''חד גדיא'' וכו'
ולכאורה תמוה למה כל המוענשים קבלו עונש כליה וכליון, כגון השוחט שמת, הפרה שנשחטה, העשבים שנאכלו, המים שנשתו,
החתול שנאכל,
אולם הכלב לא נהרג, רק ''הוכה''??
הוא מותיב לה והוא מפרק לה: דמדעסקינן הכי בסמוך בחווה של דוד משה, והתם בסמוך נאמר שהאיא אי א או היינו הכלבא דהוי
לה מחיצה גודא בין הסוסה והפרה עם ה כי היכי דלא ליהוי עלייהון כלאיים
לכן לא נכלא, אלא רק הוכה, ותדע סמך לדבר שהרי בפירוש העידה תורה לכלב תשליכון אותו, ודוק ותשכח.
עככע
הרמב"ם כתב שיש לשלב פעילות גופנית למען בריאות הגוף והנפש,
מהו ענף הספורט המומלץ ליושבי מחשב / מושב נסיעה.
העונה להגדרות הצניעות ?
אפשר פילאטיס ולא זומבה
כמובן.
ואם יש משהו מותאם לזוגות כרעיון לחיזוק בית של תורה ואמת - זה יהיה נהדר
לזוג, הליכון זוגי
נמכר ב3000 ש''ח להליכון ו4900 לזוג
הרי כל יום אנו צריכים להודות שכ"מ ביבי שליט"א יצא למבצע נגד מ"ה איראן ימ"ש
הרי לכאורה נראה לענ"ד שצריך להגיד הלל כל יום, שהרי כל יום אנחנו ניצלים מחדש מאותה אימה שהייתה יכולה להרוג בנו רבים וטובים
של הרב מרדכי אליהו לקום כל יום ותיקין זה קשה
יש שאלה שממש עולה בזמן הזה בכול עולם הישיבות (התיכוניות) ומה שמתחתיהם
האם כשסופרים ספירת הגומר סופרים גם ימי חופש או לא
על כן הגעתי אל כבוד תורתכם על מנת שתדונו בשאלתי ותענו לי תשובה המניחה את הדעת
כיוון שזה טבעי שבשמינית נהיים בני שמונה עשרה על כן הם קרויים שמיניסטים
בגרויות חורף פטור מלספור
והרי אם כשסופרים ספירה אחת מתבלבלים קל וחומר בשתיים
וגם שמצינו בדוד המלך שכאן זה עדיין ספירת העומר ואין מערבין ספירה בספירה
אנחנו נשארים אחרי היסודי
אבל כשאתה סופר ספירת העומר אתה מכוון גם על הגומר
בזמן הזה גם ככה אווירת סופא דקורסא ואם היית פוטר את החופשים היית יכול גם לפטור הכל
על כן צריך לספור הכל
הרמוניהאחרונהאתם שטוניקים גאוניים
פעם היינו חברות;)
מצד מה שהיה בטקס המשואות השנה, שהעלו באוב את חיטמן וכו'.
בשביל הלא מעודכנים
יש לכם ממנו זכרונות טובים?
יש שרשורים שחקוקים לכם עמוק עמוק בראש?
תשתפו אותי (החדשה שבא לה להכנס ל"חבורה")
@משה תספר לנו מה היה פה ואיך מעירים פה ת'עניינים?
אם אתה יושב לך על חוף הים, ולפתע פתאום אתה רואה לא פחות ולא יותר- את אבו מאזן טובע! כן, בהחלט שווה! אבל כעת עומדות בפניך שתי אפשרויות, או להציל אותו או לשבת על פסק זמן ובירה. מה היית בוחר גולדסטאר או מכבי?
זאת מחלוקת ר' מאיר וחכמים אבל להלכה, אם אתה מעביר חפץ מרשות היחיד לרשות היחיד שלא דרך רשות הרבים אתה פטור, אני לא רואה סיבה שזה יהיה שונה במקרה הזה.
יותר מעניין לשאול מה הדין במקרה של שיגור למרחק של יותר מד' אמות ברשות הרבים עם משהו שיש בו כדי הוצאה ביד
אם החלקיקים של האדם עוברים באוויר ומתחברים מחדש בנקודה אחרת (ע"ע צ'רלי בממלכת השוקולד) נראה שזה אסור. אם זה לא כולל מעבר בשטח שבין המקומות אני חושב שזה מותר. כמובן שבמקרה כזה יהיה מותר למשתגר ללכת רק ד' אמות מהמקום שאליו הוא שוגר.
אני חושב שברשות היחיד השאלה לא רלוונטית, אני לא זוכר בדיוק את הכללים אבל נראה לי שלפחות לרוב, המדידה של אלפיים אמה מתחילה מקצה רה"י, אם זה נכון, מה שכתבתי נכון רק כשמדובר על רה"ר
זה היה מעל עשרה טפחים, כי דרך בני אדם כשהם זורקים זה מגובה החזה בדרך כלל, ובהנחה שאנחנו לא עוסקים כאן בילדון אלא בבחור, יש לשער שהוא זרק מעל עשרה טפחים.