את בעצמך כתבת- עוד לא התחלנו את התקן צהרים- אחר הצהרים...
כרגע את עובדת חצי יום... וזה אומר שחצי יום את לא ממש עושה משהו (חוץ מלנקות)...
וכנראה שגם הבנות האחרות...
ולכן שלא עושים משהו משמעותי או מסודר... ויש הרבה זמן פנוי... את הכל שונה.. ויותר משעמם ואפילו מתסכל...
ויש עייפות כזאת של מין "בטלה"... שלא עושים כלום ואין כוח לעשות כלום... (מכירה את זה?!)
וגם השגרה עד עכשיו לא הייתה ממש שיגרה (חגים, חופשים, חוזרים ליומיים ואח"כ שוב חופש) עוד לא פגשתי את האדם שזה עושה לו טוב ומרגיע אותו... הבלאגן הזה... זאת תקופה לא קלה גם ככה... מעבר לזה שזאת רק ההתחלה (וזה מעצבן שאומרים את זה- אני יודעת)...
אז קחי ת'חופש הזה (שהוא ארוך...) ותרגעי, תחשבי מה כדאי...
אבל הכי חשוב שתדעי שבהמשך זה ישתנה.. שיהיה לכם את הפעילות גם אחה"צ אז נמצאים פחות בדירה.. ויש פחות זמן לריב, להתווכח, ללכלך וגם לנקות (ויש גם פחות לנקות...) והכל משתנה...
וגם העייפות בפעילויות גרעין תעבור שהשגרה תיהיה שגרה...
שנה שעברה הייתי בגרעין אז אני יודעת מה זה... לפעמים אין כוח לעשות כלום ואז הפעילות גרעין מכניסה לך מנת אנדרנלין כזאת שקשה להיפטר ממנה גם אם מאוד מאוד רוצים...
והקבוצה מתגבשה והיחד הופך ליחד כייפי הרבה יותר, מכירים אחת ת'שניה ומזהים מי טובה במה, לומדים להתנהל והכל אחרת...
בקיצור- קחי ת'חופש, תהני ממנו, תפגשי חברות ישנות וטובות (מהתיכון, מהעבר) זה נותן כוח מטורף...
והכי חשוב תחקי שהשגרה באמת תתחיל... תהני ממנה... ואם מרגישים עייפים והבית יותר מידי קורא לך- מותר לחזור לפעמים... ולא רק לסופ"ש...
אצלנו שנה שעברה היו מצבים שאמרנו לרכזת- אין לי כוח, אני חייבת את הבית, לטעון ת'מצבים- אני נוסעת הביתה.. ואם זה לא פוגע יותר מידי בישרות, בגרעין ובמינון סביר היא הסכימה...
המון המון המון המון בהצלחה 
וסליחה שקצת חפרתי- מקווה שלפחות זה עזר...
מוזמנת לדבר באישי...