תמיד חשבתי מצטער זה רק בגלל משהו בסוכה שלא מתאים לאיש. כדאי לפרט יותר מתי זה גם בזמן שיש צער של אחרים .

 ומה ידוע על הבעש"ט  ועל האר"י  ועל בעל התניא בעצמו בעניין זה ?

ככה"נ גם האר"י למרות שאין לי מקור מדויק לזה

ברוסיה הקפואה (ובחלק משמעותי מאירופה) בה התפתחה חסידות חב"ד, אי אפשר היה לישון בסוכה, בשום דרך.

וממתי מרתיע מזג אויר חבדניקים?

כפי שיוצא מהסיפור המפורסם "קר לזושא"

הם  נוהגים  ע"פ  הוראות  הרבי  ולא  ע"פ  הוראות  רבש"ע  והשו"ע

שלהם לקיום תורה ומצוות. 

למשל, תקרא קצת מה עשה הרבי הריי"ץ (חותנו של הרבי האחרון) ברוסיה. זה פשוט לא יאומן. 

א. הרבי טוען שמצד הדין פטורים מהסוכה כי מצטערים מהקור. אך בד"כ בארץ זה לא המצב. כך שאנחנו לא דנים על חומרא כל שהיא, אלא ביטול עשה דאורייתא בידים.

ב. אם הריי"ץ לא יכל - פיזית - להרדם בסוכה אז וודאי שהוא פטור, אך הרי זה לא המצב אצל החסידים, ולכן לא מובן איך אפשר לבטל עשה בידים רק כדי להתדמות לרבם. וכן טענת מצטער אינה מובנת: מדוע הם מצטערים בסוכה יותר מבבית? הרבי כותב שכואב להם על כך שאין להם צער מאור המקיף כמו רבם, אבל הרי הצער הזה קיים בסוכה בדיוק כמו בבית.  

ב"ה

בחבד מקפידים אפילו מים לשתות בסוכה.זה לא נח, זה לא טעמי בא לי .

זה מה שהרבי אמר וזה מה שעושים.

קצת ביטול

כאן לא שייך ביטול. 

אפשר לבצע את דברי הרבי בלי להבין. אבל אי אפשר להבין את דבריו בלי להבין.

השיחה נאמרה כדי להסביר איך ייתכן שיש הלכה דאורייתא המובאת במשנה, בגמרא, בכל הראשונים ובכל האחרונים ללא שום חולק שאינה מקויימת על ידי אדמורי חב"ד זי"ע וחסידיהם.

בשיחה הרבי נותן הסבר. אבל הבעיה היא שההסבר הזה לא פותר את הקושי.

בניגוד אליך, הרבי לא אמר: ככה עושים וזהו. הוא נתן הסבר. ואני הערתי שההסבר הזה מאד בעייתי ולא עונה. 

האם יש לך תשובה לשאלות ששאלתי על השיחה?

אם כן, אשמח מאד לשמוע. 

הרבי אמר שפטורים כיון שמצטערים כיון שאינם בדרגא שאדמור האמצעי רצה שיהיו

על משה רבינו כתוב שרק כשהיה לקבל את התורה  אז במשך ארבעים יום לא אכל ולא שתה  ובטח גם לא ישן , אבל במדבר  שהיו 40 שנה בסוכה של ענני כבוד לא כתוב שום דבר כזה ובטוח  שהוא גם אכל וגם שתה וגם ישן בסוכת ענני הכבוד שזה אור המקיף.  וגם  כל הצדיקים כולל הרשב"י והאר,י ואפילו בעל התניא לא כתוב בשום מקום שחשו ממש באור המקיף  עד שלא יכלו לישן בסוכה. כל זה אומר לנו שרק לקראת , שביעי קודש, התגברה רוח הקדושה עד שקרוב אליו חשו ממש באור המקיף ובפרט הוא מ"ה , וזה רק מוכיח  את גדולתו.

הגם שאינני חסיד חב"ד (אם כי לא לדעת מורי החסידות כידוע... שאין לדעתם אתר או פנימיות פנוי' מיניה...), הרי שתמיד נמנעתי מלישון בסוכה, והיה בזה מין הד לדברים דכאן. שבאמת גם ללא שאתייחס לשאלת האור המקיף וכו', עדיין היה זה תימה בעיניי איך אדחק עצמי בין נויי סוכה כגון שמדברים מאושפיזין עילאה קדישיא, או שיש בהם ברכות גלויות וכיו"ב. וכמובן שעדיין בכך לא פטרתי ולא כלום שסו"ס עדיין מצווה במקומה עומדת לאכול ולשתות ולישן וכו'. ובפרט מיום שעושים כמאמר המגילה בסוכות "ראה חיים וגו'", והרי גם היא כעזר שואלת על לינה הן באיש הן באשה, ואמנם הגם שברור שבפרישות, עדיין יש בכך כעין גילוי של הבראשית שקורין בעצרת, בפרט בטרם היות ילדים וכו' שאז זה כגן עדן שהיו בפנ"ע. ושמחה ואהבת כלולות הרי רוצים לעשות כמדת האפשר "שנה לביתו" וכו', ומכ"מ בכאן תמהתי האם יהיה ראוי שמחד גיסא לישן בבדידות אין רוצים ומאידך גיסא אין זה נראה בסוכה מטעם דלעיל. ומעניין א"כ שלמעשה נקטתי שב ואל תעשה עדיף... א"כ אולי זה כיוון לדעת גדולים שגם קטנים כדידי מבינים שיש עניין אור גדול שאינו נותן כלל לישון, וצער הוא שנרדמים דווקא בו. א"כ לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך - כל זה בסוכה, אח"כ (בפרט לעמוסים נשואים) "כי כבר רצה האלקים" וגו' שאין צריך עוד לדחוק עצמך במזרון ארעי ובחרדה "מפחד בלילות" אלא ישן כמלך שלמה במטתו (שבזה כתוב "שלשלמה" כלומר ששלמה היא)...

אם אתם באמת רוצים לדעת  מקום קדוש לא מתאים לישון

גם חסידי בעלזא לא נוהגים לישון בסכה במצוות רבם.

כי יש להם היתר ע"פ שו"ע וגם לרבם.

אין שום אפשרו בעולם שצדיק ילך נגד השולחן ערוך

לא לישון בסוכה זה רק לגמרי מיוחד לחב"ד , רק בחב"ד הגיעו לדרגא של ראייה בחוש ממש של אור המקיף .

בס"ד

אנחנו חסידים.

הרבי שלנו לא ישן בסוכה, גם אנחנו לא.

מי שרוצה להתווכח שיתווכח עם הרבי.

מה אנחנו עורך דין שלו?

ולכן כנראה שצריך להסביר.

ושנית, מפני שהשיקולים של אדמורי חב"ד (שלפי השיחה פשוט לא יכלו להרדם בסוכה) לא רלוונטים עבור כל חסידי חב"ד. 

הבעיה היא שגם אחרי השיחה לא מובן איך החסידים פוטרים את עצמם מסוכה, ובייחוג בא"י שמזג האויר מאפשר ומחייב שינה בסוכה ואין פטור של מצטער בשל הקור. 

בס"ד

הרבי כבר הסביר, ובמילים פשוטות למדי. 

יפה ונכון להביא את דבריו של הרבי.

מי שהבין-הבין.

מי שלא הבין - לא נראה לי שחסיד חב"ד יצליח להסביר לו מעבר למה שהרבי כבר הסביר.

אני לצערי לא זכיתי להבין בשכל איך התשובה עונה על עניין הצער. 

כמובן שזה לא אומר שזה לא עונה. רק שאני בקטנותי לא הבנתי.

אבל מה שכן הבנתי זה למעשה:

לו הרבי היה רוצה להחזיר את חסידי חב"ד לישון בסוכה, במקום להסביר למה חסידי חב"ד לא ישנים בסוכה,

הוא היה אומר בפרוש שכל מי שלא מצטער מהאור המקיף או מכך שאינו מרגיש את האור המקיף,

ולא מצטער בכלל מחוייב לישון בסוכה.

היות והרבי בחר להסביר מדוע נכון לא לישון בסוכה, ברור שזה מה שהוא רוצה מאיתנו.

ברגש אני בהחלט יכולה להבין את ההבדל בין לישון בבית, לבין שינה בסוכה.

אדם שנמצא בסוכה, ויודע שמאיר כאן אור מקיף שאמור לא לתת לו לישון, יותר מצטער מאשר אדם בביתו,

כמו שבצום הרבה יותר קל לצום בבית הכנסת מאשר מול שולחן ערוך עמוס כל טוב.

שאתה רואה את האוכל ולא יכול להנות ממנו זה יותר מצער מאשר כשהאוכל לא מולך.

כנ"ל בסוכה, אתה מוקף בדפנות הסוכה, מעליך הסכך,

למדת בדיוק מה האורות שכל אחד מהם-ואתה לא חווה את זה...

כמובן שאני לא אומרת שזאת כוונת הרבי במלואה,

כי שוב אני מזדהה עם זה רגשית מבלי להבין עד הסוף.

ודברי הרבי נאמרו בעברית פשוטה שאינה צריכה ביאורים או פרושים.

ובלי קשר ישיר-

תכף ומייד שתבוא הגאולה, וכולם יראו את האור המקיף, אף אחד לא יצטער מיכך,

כי זה יהיה כמו נר בצהריים.

וגם אז כבר לא יישנו בסוכה,(ולא ישנו בכלל) כי לילה כיום יאיר...

ולא חשב שהוא כבר הסביר הכל בלשון הכי ברורה שקיימת עלי אדמות.

הרבי עצמו מסביר דברים שנאמרו על ידי חותנו או על ידי בעל התניא. הוא מעמיק או מרחיב או מסביר את דבריהם.

אדרבה, פעמים רבות יש אמירות קצרות שנאמרו על ידי קודמיו, שהרבי מעמיק בהם מאד (כדאי לעבור על השיחות שלו, הם מדהימות).

וודאי שחסידי חב"ד מצליחים להסביר דברים שהרבי אמר. יש הרבה מאמרים של הרבי שהם מאד עמוקים ואין סיכוי להבין אותם בלי הסבר. 

בכל מקרה, אני מסכים שהרבי חשב שהחסידים לא אמורים לישון בסוכה. אך כמו שכבר כתבתי - ההסבר לגבי פטור החסידים מן הסוכה אינו מובן. 

בס"ד

אבל כאן לא היה נראה לי שמישהו לא הבין את הדברים עצמם, כהבנת הנקרא,

אלא מבחינה עקרונית מדובר על משהו אחר.

הם מצטערים על כך שהם לא זוכים להצטער מאור המקיף.

ולא מובן כלל מדוע צער זה פוטר אותם ממצות סוכה, שהרי הם גם מרגישים אותו אם הם ישנים בבית!

ומכיון שהם לא זה מכניס אותם לצער, זה הנקודה הכי קשה להסביר כי היא קשורה לקשר של רבי וחסיד.

בס"ד

במשפט אחד אתה מסביר את כל מה שלא הצלחתי. יישר כוח.

לו יצויר שהיה יורד גשם במנהטן, ומכאן שהרבי היה פטור מאכילה בסוכה, והיה אוכל בבית, אולם בארץ ישראל היתה זורחת שמש נאה ובהירה, ללא טיפת גשם. האם גם אז היית אוכל בבית בגלל שהרבה אוכל בבית, ואתה קשור אליו כל-כך?

שאלה נוספת: היכן מצאנו ביהדות (חז"ל, גאונים, ראשונים, פוסקים, משהו...) מקור מבוסס לכך שתלמיד ורבו קשורים בקשר כל-כך אמיץ כד כדי שהתלמיד יכול להתנהג כרבו למרות שהם נמצאים במצב שונה באופן מהותי?

עוד שאלה, אם אפשר: איך תסביר את זה באופן הגיוני לליטבק המתעניין בחסידות? האין הדבר מחזק את טענות הליטאים שהחסידים ממציאים הלכות?

עד כאן השאלות. מחכה לתשובה מניחה את הדעת.

גם אם יש לחסידים צער עצום מכך שהם לא כמו רבם, זה עדיין לא פוטר אותם מן הסוכה, שהרי הצער הזה קיים בבית בדיוק כמו בסוכה.

וכאשר הצער לא קשור דווקא להימצאות בסוכה, אז אין פטור של מצטער. 

בס"ד

והקשר בין רבי לחסיד פשוט יותר- מה שהרבי רוצה החסיד משתדל לעשות.

גם אם הוא לא מבין.

גם כשהחסיד לא מבין, הוא לפחות מבין שהרבי מבין טוב יותר.

הרבי לא רוצה לישון בסוכה, או לא מסוגל לישון בסוכה - נכון. איפה כתוב שהוא רוצה שגם החסידים שלו יעשו כך? זה לא ברור מאליו...
 

בס"ד

מעתיקה :

לו הרבי היה רוצה להחזיר את חסידי חב"ד לישון בסוכה, במקום להסביר למה חסידי חב"ד לא ישנים בסוכה,

הוא היה אומר בפרוש שכל מי שלא מצטער מהאור המקיף או מכך שאינו מרגיש את האור המקיף,

ולא מצטער בכלל מחוייב לישון בסוכה.

היות והרבי בחר להסביר מדוע נכון לא לישון בסוכה, ברור שזה מה שהוא רוצה מאיתנו.

את דברי השולחן ערוך כפשוטם, ואילו מעשהו שלו עצמו (של האדמו"ר) הוא-הוא היוצא דופן שצריך נימוק?

הרי אפילו בשו"ע הרב, של האדמו"ר בעל התניא, כתוב שחובה לישון בסוכה!
 

אם, לדוגמא, אומר הרב "אני לא מברך שהכל על המים כעת, משום שאיני שותה לצומאי, אלא רק להרטיב גרוני", האם גם אז תאמר שכיון שהוא לא חזר ואמר בפירוש: "אבל כל מי ששותה לצומאו צריך לברך" כי כנראה שהוא סובר שבכלל לא מברכים על מים? זה מגוכח!

הרי וודאי שאם האדמו"ר, מכל סיבה שהיא, לא היה מצטער מאור המקיף שעה שהוא ישן בסוכה, שהוא אכן היה ישן בה. הראיה, שהוא נזקק לנימוק של אור המקיף כדי "להסיר" החיוב מעליו.

היש דבר פשוט מזה?

בס"ד

קראת את דברי הרבי במקור?

כדאי לקרוא את נושא הפולמוס לפני שמתפלמסים עליו.

הייתה עלייה רוחנית  שהגיעה לשיא בשביעי קודש.

 לכן אין אף סימן שמישהו עד אדמור אמצעי , אולי אחד לפניו, שהגיע למדרגה כזו של הבחנה בחוש ממש במקיפים בסוכה . וזה לא היה שייך קודם לאף אחד אפילו לא לרשב"י בעצמו. ואצל משה רבינו היו ענני כבוד  ולא שייך אור המקיף. ובגלל זה עניין לא לישון בסוכה התחדש רק ביחד עם עלייה הרוחנית.

לפי זה יוצא שהחיוב לישון בסוכה נאמר רק בדורות ההם, אך בדורותינו החיוב כבר בטל מן העולם. זה סותר את נצחיות התורה!

אלא אם כן תאמרי שזה נאמר רק למי שמצטער, ולא לכולם, ואז חזרה השאלה: ומה עם מי שלא מצטער מאותו "אור המקיף"? (כמוני וכמוך) והתשובה ברורה.

כמו שכתבתי, דווקא מההסבר הזה מובן שמי שלא מצטער כנ"ל חייב לישון בסוכה!

אם הרבי היה רוצה שהחסידים יעשו - הוא פשוט היה אומר לעשות, וחסידי חב"ד היו מבצעים בלי יותר מדי שאלות.

השיחה מנסה להסביר , לא לדרוש ביצוע בלי הבנה, אלא לדרוש ביצוע מתוך הבנה.

ועל זה הערתי שההסבר שניתן בשיחה - לא מובן.

אבל חבל על הדיון כי כבר כתבת שגם את לא מבינה את השיחה.

אז חג שמח!

בס"ד

הרבי בהחלט רוצה שנבין ולכן הוא הסביר.

אני בקטנותי עדיין לא הבנתי עד הסוף את ההסבר.

מה שכן הבנתי זה מה הרבי רוצה בפועל.

יגעת ומצאת תאמין-

כשתמצא הסבר לנקודה הזאת- (איך בבית הוא לא מצטער מכך שאינו מרגיש באור המקיף)

נשמח אם תפרסם אותה.

ככה כתוב בתורה

דברים פרק י  יב

וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:
לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְקֹוָק וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ: 

 זה אומר לנו שהרבי זה בשביל לדעת איך לקיים את המצוות.  זאת אומרת שאפילו ברור שהרבי רוצה בפועל שנשמור את התורה , אבל המטרה זה לשמור התורה.

 וטוב שמתאמצים כאן להבין  איך באמת לקיים את מצות הסוכה.

מי לנו גדול מה"רבי" של כל עם ישראל- משה רבנו? שנתן לנו תורת אמת ובה כתוב: "בסוכות תשבו שבעת ימים". ואיתה תורה שבעל פה המורה לנו "תשבו-כעין תדורו". שכל פעולות האדם יהיו בסוכה- אכילה, שתיה ובעיקר שינה.

וכמו שפוסק השולחן ערוך שבעוד שאכילה ושתיה אדם רגיל לאכול גם מחוץ לביתו במהלך ימות השנה- ולכן אכילת ארעי מותרת מחוץ לסוכה, הרי ששינה אדם לא ישן מחוץ לביתו במהלך ימות השנה ולכן גם שינת ארעי בלבד אסורה מחוץ לשינה. ומה שהתנאים היו מנמנמים מחוץ לסוכה- מה זה שייך? הרי הם היו עסוקים במצוות שמחת החג במקדש! ולא היתה להם סוכה במקום שמחת בית השואבה ואנסתם שינה...

לכן צר לי מאוד לומר זאת, ואני אומר זאת מאהבת ישראל גדולה: אבל אתם החב"דניקים חרגתם מגבולות ההלכה בעניין הזה. זו אינה יהדות!

אם האדמו"ר בגדולתו ורוחניותו הרגיש את האורות המקיפים העצומים של הסוכה- הרי שאובייקטיבית הוא לא יכל לישון בתוכה.

ואנחנו האנשים הפשוטים- הקב"ה עשה איתנו חסד ולא נתן לעינינו לראות את המראה הנורא הזה (כמו שלא נתן ליעקב אבינו לראות בשעתו), כדי שנוכל לישון בסוכה בשקט ולספוג לתוכנו את האורות המקיפים העצומים ולזכות במצווה תוך כדי שאנו ישנים.

ומה שייכת הדוגמה על רב אחא?!? שם הרי הוא החמיר בקיום המצווה כפי מה שאמר רבו, וכאן הפוך! אנשים מקלים בקיום מצוות סוכה בגלל שלרבם היתה מציאות מיוחדת שפטרה אותו.

שנזכה בעזרת השם לגאולה השלמה בקרוב ממש ותחזור הוראה אחת לישראל מלשכת הגזית ויחזרו כל ישראל לישון בסוכת שלום בשמחה גדולה ועצומה אמן כן יהי רצון.

בדוגמה על רב אחא הוא דוקא כן הקל כפי דברי רבו.

ועדיין אין להשוות: שהרי שם רבו פסק שהדבר כשר מלכתחילה.

וכאן- ודאי שאף אדמו"ר לא עקר מצוות שינה בסוכה ממקומה, אלא רק תרץ מדוע הוא פטור מלקיימה.

אז מדוע קבעו את השמחה באופן כזה שלא יוכלו לקיים את המצווה ולישון בסוכה?

הרי התנאים בטח קיימו מצוות האופן הכי מהודר, ולא חיפשו להיות פטורים ע"י "עוסק במצווה פטור מן המצווה"... (בפרט שלכאורה לא חייבים לרקוד על הלילה)?!

והסיבה,. שאף שאנו איננו מרגישים את האור המקיף, נשמתנו מרגישה ומצטערת. והסיבה לכך היא בדורנו דוקא.

ועל כן לא שייך לדורות קדמונים שנשמתם חצובה ממקור אחר.

ומצטער לא רק שפטור אלא שאסור לעשות זאת בסוכה כמו כל מצוה שאסורה בעצבות,

"תחת אשר לא עבדת את ה אלוקיך בשמחה".... 

השיחה של הרבי מנסה להסביר את הפטור מהסוכה על פי נגלה.

אתה מכניס כאן עניני סוד ונסתר.

לכן על פי נגלה, אם הרבי הריי"ץ זי"ע לא יכל להרדם בסוכה, אז מובן מדוע הוא לא ישן בה, אבל לגבי החסידים הענין לא מובן. 

אשמח מאד להסבר.

בנוגע לשינה גוםא החסיד מצער מזה בגופו ממש.

וכאן נכנסת ההלכה מצטער-פטור מן הסוכה.

וזה ממש לא קשור למזג האויר, אלא שהוגף הגשמי מצטער מי השגת דרגה רוחנית זו או אחרת

ולא בבית?

כי הצער על כך שהוא לא מצליח לקיים את הוראת הרבי האמצעי, מלווה אותו גם בבית לא פחות מבסוכה.

ולכן הצער הזה לא רלוונטי. 

"ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב אבל חייב בסוכה. פשיטא! מהו דתימא הואיל וא''ר אבא בר זבדא אמר רב מצטער פטור מן הסוכה, האי נמי מצטער הוא. קמשמע לן ה''מ צערא דממילא, אבל הכא איהו הוא דקא מצטער נפשיה, איבעי ליה ליתובי דעתיה"

וברש"י שם "צערא דממילא. שהסוכה מצערתו כגון חמה או צינה או סירחה בדברים שסיכך בהן: מיבעי ליה ליתובי דעתיה. חובה עליו ליישב דעתו למצוה:"

מבואר שכל צער הנוצר מדעתו של האדם אינו פוטרו אלא מחייבו ליישב דעתו למצווה.

דומני שתחושת האבלות הינה קשה יותר ליישוב הדעת מאשר הצער על חוסר ההתאמה בין תחושותיו של האדמו"ר האמצעי לתחושותיו של חסיד בן דורנו.

נ.ב.  יסוד קושיא זו על פי ביאור הגמרא לדעת הרא"ש שם ואכמ"ל.

מי שלא חש באור המקיף והוא לא מפריע לו לישון 

תצמח לו רק תועלת אם יישן בסוכה

ואז הוא יזכה לגדול ואולי בעוד כמה שאני גם הוא כבר יגיע לדרגה של צדיק ולא יוכל לישון בסוכה

צדיק? הלוואי בינוני...

שמעתי מחסיד גור מין דבר כזה בשם  הגדה של פסח  שם משמואל  שלהם.

 ככה על אחד מי יודע (אולי על חד גדיא).

 הם לא זכו להכיר שכל העולם הוא עצמותו של ה'  והוא אומר . שה' הסתכל בתורה וברא את העולם. כלומר שהתורה היא תוכנית לעולם ,  ומראש היו מצוות והעולם נברא ככה שנוכל לקיים את המצוות.

 אז מה יוצא ?

 יוצא שהעולם , לפי חסידות גור בשם משמואל,  נעשה ככה שנוכל לקיים כל מצוה , יוצא שהעולם נברא ככה שנוכל לקיים מצות שינה בסוכה ולפי הם לא יכול להיות שלקראת ימות המשיח לא ייוכלו לישן בסוכה.

 זה בפרוש אומר שהאור המקיף זה לא בעולם שלהם.

א. ראה הערה 13 שאדמו"ר האמצעי הורה לחסידיו שלא לישון בסוכה.

ב. הצער הוא דווקא כשישנים בסוכה, כיון שהצער הוא "כיצד יכול לישון בסוכה בלא צער ואמרתו של אדמו"ר האמצעי לא פועלת עליו", ומובן ופשוט שכשישן בבית לא מרגיש את זה שיכול לישון בסוכה בלי צער. וכן צער מהנהגה שאינה כרבו.

ג. לגבי סוג הצער, הצער של אבל כלל לא קשור לכאן, שהרי זהו צער שיש לו גם בבית והוא אכן מדעתו ולא מהישיבה בסוכה, ולכן עליו ליישב דעתו, משא"כ צער שמגיע כתוצאה מהישיבה בסוכה, וראה המראי מקומות שצויינו בהערה 64.

ד. כן, חסידים בהחלט מצטערים כשאינם יכולים לקיים את הנהגתו של רבם "בכל מה דאפשר" כלשון הרבי לעיל, ובזה דרש הרבי האמצעי מחסידיו לנהוג כן והרבי הריי"צ אמר שכל אחד שייך להרגיש, (כמובן אם יזכך את עצמו כראוי) כמובא לעיל בהערה 13, וממילא מובן שזה לא מצב שנוגע לרבי בלבד, אלא פועל צער על החסיד, כנ"ל א.

מקווה שעניתי על כל השאלות.

ואסיים בהמלצה ללמוד שוב בעיון את השיחה ואז להבין שכל השאלות דלעיל נבעו מאי הבנה בסיסית של השיחה.

הם אומרים ש"הסתכל בתורה וברא עולם"  זה אומר שהעולם מתאים בשביל לקיים כל מצוה .

 אני חושב שלא צריך לשים לב לכל מיני דיבורים כאלה.

אבל אם אתה כבר כן עונה , אז תענה  גם לזה.

תשובה ב' היא דחוקה, ותשובה ג' לא נכונה ע' ברא"ש שכותב שמדובר על צער שקיים רק בסוכה 

א. אינך יכול לכתוב שתשובה ב' היא דחוקה. אתה כן יכול לכתוב מדוע היא דחוקה לדעתך.

ב. מדברי רש"י שם רואים במפורש שפטור מצטער ב"צערא דממילא" הוא אפילו בדברים שמחוץ לסוכה כגון "חמה או צינה" ולא רק "סירחה בדברים שסיכך בהן", וכמבואר בשיחה.

אשמח אם תוכל לצטט מהרא"ש שאליו כוונתך, ואז אוכל להתייחס לכך, אם כי בהתבוננות קלה יש להבין שהצער של אבל שונה ואינו שייך לענינינו.

כוונתי בב':

אתה אכן צודק. הצער ממצבו הירוד, שאינו מרגיש וכו' נשאר גם כשנכנס לבית (כמבואר בשיחה בהערה *62) אך ברור שהשינה בסוכה עצמה גורמת לו צער, כיצד יכול לישון בלא צער ואמרתו של הרבי האמצעי לא פועלת עליו, וצער זה אינו כשישן בבית.

וכבר נתרגלה נפשו להיותו מוקף באור הקדושה מכל עבריו, אין לו לחוש לזה ויכול לקיים מצות סוכה כדין תוה"ק

לאברם18:

דווקא חושבני שכן יש להתייחס לכך, ואכן זה נכון וגם הרבי מדגיש זאת פעמים רבות בשיחותיו, אך הרי זה בדיוק מה שהרבי בא לבאר בשיחה שהובאה כאן, כששואל "כיצד ייתכן שהתוכן הפנימי של מצוות סוכה (המשכת אור "מקיף") יחסיר בקיום המצווה על פני ההלכה"?

ועל זה מסביר (התוכן בקצרה שכדברי הצפנת פענח, החובה לישון בסוכה (למי שאינו מצטער) אינה חיוב בפני עצמו במצוות סוכה - "לישון בסוכה", אלא רק נובעת מהחובה שלא לישון מחוץ לסוכה - שהיא מצד "תשבו כעין תדורו", ולכן גם לא מברכים על השינה בסוכה וכו', ראה לעיל בפנים - ולגבי מי ש"מצטער", מתבטלת החובה שלא לישון מחוץ לסוכה. וממילא אין זה מחסיר דבר בקיום המצווה עצמה.

וגם לפי אדמו"ר הזקן, בעל השו"ע הרב, שכותב גם "לישון" (בשונה מהרמב"ם ועוד), אין זה חיוב בפני עצמו, כנ"ל, אלא החיוב הוא שקביעות האדם תהי' בסוכה, וכיון שבקביעות האדם קיימים בעיקא הפרטים של אכילה שתי' ושינה, נכללים הם במצוות סוכה, אך העיקר בקביעות היא האכילה, כלשון אדמו"ר הזקן, (וכראיית הצפנת פענח מהל' עירובין ד"אנן קיי"ל כהמ"ד בגמ' שם ע"ג רע"א שעיקר דירה של אדם הוא מקום פיתא" ולא מקום הלינה, וכדברי הרא"ש בסוכה) והשתי' והשינה טפלים לה, וממילא גם כשבזמן התנאים קבעו את שמחת בית השואבה באופן שלא יכלו ללכת לישון בסוכה, אלא "מנמנמי אכתפי דחברי'", לא הי' חסר להם כלל בקיום מצוות סוכה עפ"י ההלכה, כיון שאכילתם היתה בסוכה והאכילה היא עיקר קביעות האדם.

ואסיים בשאלה להבהרת הענין: מי שאינו ישן כלל - חסר לו בקיום מצוות סוכה?

ודרך אגב: במרכז חב"ד העולמי ערים כל הלילה ורוקדים ברחובה של עיר בשמחת בית השואבה (שמשודרת באתרים ומתקיימת עד 6 בבוקר) בדיוק כבזמן התנאים...

ולעמוס ארליך:

אכן, אתה צודק, מי שחושב ש"נתרגלה נפשו" ואינו מצטער אף מכך שנתרגל, אכן מחוייב (שלא) לישון ב(מחוץ ל)סוכה, אך מי שהשינה בסוכה גורמת לו צער, מדוע לא נוהג כרבו ולא חש בקדושת אור ה"מקיף" (שאינו מאיר כל הזמן, כפי שניתן להבין, אולי, מדבריך) פטור מכך.

ואי אפשר להתווכח עם המציאות: נסה להכריח חסיד חב"ד שאינו ישן בסוכה, לעשות זאת, ותראה שהוא מתנגד לכך בכל תוקף, ותווכח במו עיניך שהוא מצטער מכך. (וברור שאינו מתנגד מטעמי נוחות, שהרי מקפיד אף לא לשתות מחוץ לסוכה!) 

לשהמה:

למה לכתוב "זה לא נראה מופקע לגמרי", כשאתה יכול לכתוב שזה נראה "מתאים לגמרי"... 

ולדבריך: זה לא מדוייק לכנות זאת "יצירת הצטערות". אין כאן מקום לבאר זאת היטב וזה לא על רגל אחת, אך חסידות חב"ד עניינה להמשיך ולגלות אלוקות בחכמה בינה דעת, כמובא בשיחה, וממילא נוצר הצער הנ"ל. בכל מקרה - ברור שאף אחד לא חיפש לייצר את הצער הזה...

וכפשוט: אם באמת יש מי שמכנה את עצמו חב"דניק ואין לו צער מלישון בסוכה - הוא אכן אינו פטור מכך.

הרבי מסביר שאצלם גם השינה היתה במדרגה מאד גבוהה ולכן לא היתה בעיה.

השאלה של חגי לא קיבלה תשובה.

 הראל 11 אומר שלתנאים ולאמוראים ולשולחן ערוך היתה דרגה גבוהה מאוד  ( גם בשינה ) . אבל אם הולכים ויורדים דרך הרבי והרבים הקודמים אלינו אז עוברים דרך  הדרגה של הרביים וויוצא שכל המוני הצדיקים בדרגא של הרבי כן ישנו בסוכה . ככה שהשאלה נשארת.

זו שאלה שאינני יכול לענות עליה. מהסיבה הפשוטה:

עליה להיות מופנית לאותם צדיקים, אינני יכול ואינני ראוי לדבר בשמם...

מה שכן, אולי בכל זאת יש לומר, ע"פ המבואר לעיל (ע"פ המבואר בשיחה וע"ש) שכל הענין שייך דווקא לשייכים לחסידות חב"ד, שעניינה להוריד ולהמשיך אלוקות בחכמה, בינה ודעת, שאז שייך להצטער מכך שלא מרגישים את אור המקיף, או לפחות מכך שלא פועלת עליהם אמרתו של הרבי האמצעי.

ובנוגע למעשה: לכאורה ישנם 3 אפשרויות - או שדרגת השינה שלהם היא כמו התנאים והאמוראים, או שאכן לא ישנו בסוכה מאותה סיבה של אדמו"רי חב"ד, או שהענין שייך רק להולכים בדרך חסידות חב"ד, כנ"ל.

(חוץ מזה שייתכן שרבים לא ישנו בסוכה מצד "מצטער" ו"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" ממזג האוויר הקר בארצותיהם - אוקראינה וכו' וכו'). 

לאחר כל הנ"ל: לא נראה לי ששאלות מסוג זה קשורות למנהג חסידי חב"ד שהוא מתאים בדיוק ע"פ ההלכה, מצד דין "מצטער" כמבואר היטב בשיחת הרבי. ושוב: מובן ופשוט שמי שאינו מצטער מכל סיבה שהיא, אינו פטור מלישון בסוכה.

ועל זה אומרים ויפוצו מעיינותיך חוצה. המעינות שלך ושנובעים ממך . וזה גם תשובה למי שהביא את הפתגם של חסידי גור  הסתכל בתורה וברא את העולם שלפי הפתגם הזה באמת לא ייתכן מצב שבעולם בנברא שיבטל מצוה. אבל הפתגם הזה לא מחייב אותנו. והכי פשוט להגיד את זה ככה ישר.

צריך להבין דבר פשוט:

יש שאלה שרבים שאלוה והיא: אם החסידות נחוצה, מדוע לא התגלתה בדורות שקודם לכן?

והתשובה היא פשוטה: "הכל עשה יפה בעתו". כמו ששיני האדם, לדוגמא, צומחות רק בהגיע זמנן, כך כל דבר מגיע כשהוא נצרך.

הדורות הקודמים לחב"ד, שהיו צדיקים גדולים כמובן ופשוט, היו בדרגה גבוהה באין ערוך מאיתנו, והאיר בקיום התומ"צ שלהם האור האלוקי גם בלא החסידות, אך בדורותינו אלה דעקבתא דמשיחא (כסימני הגמ' בסוטה) נצרך לימוד החסידות לכך.

(ועוד דוגמא: כפי שבזמן המשנה ברור שלא הי' חסר להם הגמרא, אלא היא נצרכה רק בדורות מאוחרים יותר).

ממילא, אם תלמד את השיחה תראה את דברי הרבי שהשינה שלהם היתה בדרגה גבוהה (כידוע שהנשמה עולה למעלה בזמן השינה וכו') אך בדורותינו, מה לעשות, זה כבר לא כך.

ענין נוסף: גילוי החסידות בא בדורות המאוחרים כהכנה ל"תורה חדשה" שתתגלה לעתיד לבוא "תורה חדשה מאיתי תצא", והחסידות היא טעימה ממנה, ע"ד טעימה ממאכלי השבת בערב שבת, כידוע שהאלף השביעי נמשל והוא "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".

ממילא, לא אמרתי שחב"ד היא מעל מישהו, אלא שמי שייך ומקושא לדרך אדמו"ר חב"ד, הוא מצטער משינה בסוכה וממילא פטור ע"פ הלכה.

ופתגם חסידי גור, לא אמור לחייב אף אחד לפועל, כל זמן שלא נפסק להלכה, בפרט, שגם כך אינו סותר כלל, כפי שכבר כתבתי קודם, וזהו הרי כל הביאור בשיחה.

ושוב לשאלתך: הרי לא שייך לשאול על מי שמצטער ופטור משינה בסוכה, מדוע יש מישהו שלא מצטער?!...

מי שמצטער - פטור, ומי שלא מצטער - אינו פטור. פשוט וברור.

בראשית רבה פרשת בראשית פרשה א

"היה הקדוש ברוך הוא מביט בתורה, ובורא את העולם".,

זוהר פרשת תולדות דף קלד עמוד א

" ובכל עובדא ועובדא דברא קודשא בריך הוא בעלמא הוה מסתכל באורייתא וברא ליה" .

 ואגב אצל ממשיכי החוזה מלובלין , החסידות היא לא שלב לתורה חדשה, אלא צורך הדור לפשוטי עם וכאלה שלא יודעים ללמוד כראוי.  המקור:

 אביר הרועים  סעיף ק"י.

ב"ה

גם אם יביאו כל ההוכחות שבעולם, מה אתם חושבים, לפי טענת השוללים אי שינה בסוכה, שחסידי חב"גד ישנו את מנהגם???

וגם אם חסידי חב"ד יביאו להם שיחות והסברים של רבי מישהוא יקבל אותם?

אז למה כל הדיון הערוך הזה??

השיחה של תחילת הדיון ברורה לחלוטין, מי שרוצה מקבל את ההסבר ומי שלא שום דבר ושום הסבר לא לא יעזור לו.

כפי שהוסבר בשיחה עצם הצער אינו נובע מהצורך לישון בסוכה או מעצם הישיבה בסוכה, הצער נובע מאי הרגשת האורות המקיפין והמצטער (מכל סיבה שהיא, הקשורה או לא קשורה לסוכה) פטור מן הסוכה והשאלה יכולה להיות למה הוא פטור משינה ואיננו פטור מאכילה ושתיה?

עיין הערה *46.

לא ביטלתי את הפתגם, אדרבא, כתבתי שאינו סותר כלל וזה בדיוק המוסבר בשיחה, כפי שכבר כתבתי באריכות.

קרא קודם את דבריי הקודמים, לפני שאתה כותב משהו.

אין ענין להתנצח סתם.

זה כתוב בפרוש בקוהלת שקוראים בבית הכנסת  בחג.

 אז מה כל הרעש הזה , ובשביל מה לתת הסברים  לכל האחרים?

 אצלם אף פעם אין אף טעות? אז נניח נניח בכאילו שזה טעות עניין הסוכה אצלנו. אז מה ?

 ובינתיים לא ראיתי אף אחד שיגיד כאילו בשביל מה אנחנו רוצים להגיד בכוונה לא לשמור על סוכה .

לחובב מקורות:

אני מצטט ממה שכתבתי קודם לאברם18 ששאל אודות הפתגם: "דווקא חושבני שכן יש להתייחס לכך, ואכן זה נכון וגם הרבי מדגיש זאת פעמים רבות בשיחותיו, אך הרי זה בדיוק מה שהרבי בא לבאר בשיחה שהובאה כאן, כששואל "כיצד ייתכן שהתוכן הפנימי של מצוות סוכה (המשכת אור "מקיף") יחסיר בקיום המצווה על פני ההלכה"?".

רק לאחר ש'לבריאות' כתב כאילו בשם חסידי חב"ד: "אבל הפתגם הזה לא מחייב אותנו. והכי פשוט להגיד את זה ככה ישר".

כתבתי לו שפתגם חסידי גור זה לא הלכה, וממילא אם יש שאלה, עליה להתבסס על הלכה. אך כנ"ל, בוודאי ש"אסתכל באורייתא וברא עלמא".

לחגי:

אתה צודק. אין דבר כזה "ההלכה לא לימינו" ח"ו, וממילא חסידי חב"ד לא ישנים בסוכה, כי מצטער פטור משינה בסוכה ע"פ ההלכה.

לגבי ה"שינה", ראה המראי-מקומות והמבואר בהערה 13 בשיחה. 

לאברם18:

כפשוט: טעות יש לתקן, אך בודאי שכאן אין מדובר ח"ו בטעות, אלא בהנהגה ע"פ ההלכה. 

בהערה *62 בשיחה, כתוב הפוך מדבריך.

(ולא הערה *46 כמו שכתבתי בטעות בתגובה הבאה)

הוא יכול גם לסלק את הריח...

השאלה הזו אינה רלוונטית, מכיון שאף אחד לא חולק שמצטער פטור מן הסוכה.

וחסידי חב"ד שאינם יושנים בסוכה, ובהם רבני ערים ושכונות וכו' בארץ וכן בעולם כולו, נוהגים זאת על פי ההלכה הברורה הזו. אינך יכול להתווכח עם המציאות שהם מצטערים משינה בסוכה, והראי' הכי פשוטה - שלא תצליח להכריח אותם לעשות זאת. ושוב - כפי שכבר כתבתי - זה לא ח"ו מטעמי נוחות גרידא, והראי' שהם מקפידים אפילו לא לשתות מים מחוץ לסוכה בשום אופן, אלא כמבואר בשיחה וכנ"ל.

אם מישהו לא מצטער ורצונך לדעת מדוע, עליך לשאול זאת אותו וזה לא קשור לעניננו.

http://tinyurl.com/6tnrw7w   

זה היחס שלו לכל הענין כולו. בכלל לא מחייב אותנו  לקבל את היחס שלו למה שאצלנו זה לגמרי בסיסי.

( ואני צריך להגיד שאני רגיל לדבר בלשון רבים אפילו שאני די בהתחזקות בכל הנושא , ועוד יש לי דברים לא  מסודרים , כך שאני לא מחייב  שגם אחרים  מתלבטים מה לקבל ואיך) .

זה לא רלוונטי.

גם הם הרי מסכימים שמצטער פטור מן הסוכה

מה שהוא אומר שבעצם הכל בכיוון לגמרי אחר.  אני בטוח שהוא בטוח שההסבר על מצטער זה  רק הסבר כלפי חוץ, ובפנים יש דברים שונים לגמרי.

 תקשיב ותראה

http://tinyurl.com/6tnrw7w   

 מה הוא חושב באמת על הכל כאן. אז אי אפשר לדעת ככה פשוט שהוא מסכים שזה שלא ישנים בסוכה קשור לעניין הצטער. מה הוא כן חושב אני בכלל לא יודע.

  כשרב גדול הרב צבי כהנא ביקש מכבוד רבנו  שיגיד לו איך באמת צריך להסביר  למה לא ישנים בסוכה , ומה המניע האמיתי לזה , הרבי לא אמר לו שזה כאילו קשור עם מצטער כמו שמסבירים בשביל לסתום את הפה לאלה שמפקפקים אחרי זה. הרבי הראה לו שמה שצריך זה לא להגיד, אלא דוקא לא להגיד ולהשאיר את זה ככה ושיחשבו להם אלה ששואלים מה שהם רוצים לחשוב . זה רואים במקום הזה  http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422    ואת זה כדאי להראות לכל אחד ששואל שאלות ולא מקבל בפשטות שזה לא שאלה בשביל סתם אנשים שלא בפנים העניינים , ושיש הרבה הרבה ללמוד ולדעת ולהתחזק לפני שמתעסקים בדבר כזה.

כבר התבאר לעיל שהכל ע"פ ההלכה, וכפי שביאר הרבי את הדבר באופן הכי ברור ומובן.

את השיחה הרי אמר לחסידיו, ואחר כך הוגהה ונדפסה. ולומר שזו לא הסיבה, זו הרי שטות גמורה...

לגבי יחס הרב עובדי' לרבי מליובאוויטש, ראה "משנה אחרונה" כאן (לפני חצי שנה לערך):

ומסיימים בטוב.

שמה ב http://tinyurl.com/6tnrw7w  הוא דיבר בחיי הרבי  ואמר מה שכאב לו . אבל כאן הכל כבר נהיה אצלו לא רלונטי , והוא מקבל בכבוד את האורחים וומראה חיבה להם וזה כולל כל מיני דברים שהוא אומר. לא קשור ולא שייך. ,אני באופן אישי הייתי מקבל בלי לחשוב הרבה גם אם זה לא היה במקרה שינה בסוכה אלא בכלל משהו אחר . למשל אם  היה אומר שמספיק שברים-תרועה  ולא צריך את שברים לבד ואת תרועה לבד או להפך או בכלל על הכל , ברגע שמקבליםפ רבי - הכל יותר לא חשוב ולא צריך לחשוב.

לחגי: שאלה מעניינת, אך אינה רלוונטית לכאן.

זה דבר לגמרי רגיל שבשביל שיהיה שלום ולא התקוטטות אומרים דברים ככה לא בדיווק.

 למה שרים בהמון חתונות "כלה נאה , כלה נאה וחסודה"  אפילו אם כולם יודעים על הכלה הזו שהיא , איך להגיד , לא הכי נאה שבעולם ?  ככה גם כתוב , ואני לא זוכר בדיור איפה, שהאחים של יוסף שיקרו כשאמרו ליוסף "אביך ציוה" שתסלח נו . והם שיקרו בשביל שלא יתקוטטו וזה בסדר.

 ככה גם הרב עובדיה יוסף שהיה בטוח שאחרי שהרבי נפטר ( לפי דעתו הרבי נפטר) אין טעם לדבר יותר על מה שרואים ב http://tinyurl.com/6tnrw7w   שהרב עובדיה לגמרי נגד זה , ונשאר נגד זה אבל לפי דעתו זה הפסיק להיות רלונטי בכלל.

 אז ככה זה הרב עובדיה , אבל זה לא העיקר .  לא חשוב מה שאומרים עלינו כאלה מבחוץ. ולא חשוב שאף אחד מאלה שלא בחב"ד ושקוראים להן גדולי תורה  בטוח שכל  הענין הזה של לא לישון בסוכה לא קשור למצטער או משהו אחר במסגרת הלכתית . לנו חשוב שהרבי אמר שככה צריך ולכן זותי הלכה.

בדיוק כמו שהוא טעה שנתיים אחרי בתמיכתו הסכמי רצח יהודים (אוסלו בלע"ז)

קודם כל אני לא חושב  שהפשע העיקרי של אוסלו זה בזה שזה היה הסכם שהביא לרצח יהודים . בטח שרצח יהודים זה דבר נורא אבל יהודים  שממש ממש מתנהגים כיהודים נלחמים ומסכנים את החיים שלהם בעד שארץ ישראל תהיה בידי  היהודים  .  אז הפשע העיקרי של אוסלו זה  שהוא כלל  בעצם העברה  של חלקים מארץ ישראל לידי גויים . את זה צריך להגיד לגמרי בפרוש .  וזה הדבר החמור של תיכה באוסלו.

 אבל תראה מה שמצאתי על זה :

 http://www.inn.co.il/News/News.aspx/237494

"  אחד הסודות השמורים ביותר בבית הרב עובדיה יוסף קשור בדברים חמורים שאמר נגד אריה דרעי בסעודת ט"ו בשבט, שהתקיימה לפני חמש שנים בביתו ברחוב הקבל...  

הרב קרא אליו את באי ביתו הקרובים, שמשמשים אותו בחיי היום-יום. היו שם בנו, הרב משה יוסף, מנחם פילץ, צבי חקק ואחרים. הרב ביקש שדבריו יוקלטו ואז יצא בהתקפת זעם חסרת תקדים על דרעי ואופיו הנכלולי, טען שגרם נזקים קשים לבריאותו הרופפת ממילא, וסיפר על הדרכים שבהן הוא גרר אותו לתמוך בהסכם אוסלו.   "

זה מראה שהתמיכה באוסלו לא היתה טעות של הרב עובדיה . זו היתה טעות של  TRHV.

אריה דרעי 

 אז מה תגיד לי ?

 תגיד לי שאצל הרבי מלובביץ' לא קרה שמישהו מאלה  שעל ידו בילבל לו את מחשבתו  . הרבי  תמיד  הבין  מה באמת הולך במציאות , ואילו אצל הרב עובדיה זה כן קרה  והוא לא הרגיש שזה רק בלבול מוח. 

ועל זה אני אגיד לך שאתה צודק  , וזה באמת מראה  מי מבין מה שהולך באמת בעולם ומי לא , אבל   זה כלום לעומת דברים  שמראים את זה יותר. 

 הרב עובדיה ידע  כבר לפני חמש שנים  שאוסלו זה דבר נורא.

 אבל למרות זאת   הוא זה שגרם שיבחרו  לנשיא דוקא את  שמעון פרס שהוא זה שבישל את כל אסון אוסלו , והוא זה שהיצליח  להביא לזה גם את רבין  , ואל תבין אותי כאילו אני  מוריד את האחריות של רבין  לגבי האסון אוסלו .

 אבל כל זה לא קשור  ל http://tinyurl.com/6tnrw7w  .  ששמה הוא אומר מה  שהוא בטוח במאה אחוז שקורה .  ועל זה אף פעם לא אמר שהוא טועה . ובטח שהוא חושב כך גם עכשיו.

בטוח שמי שהחליט מה לעשות בחב"ד  זה לא היו היועצים של הרבי אבל הוא בעצמו.  ואצל הרב עובדיה  אלו שבמיסביב כמו דרעי וישי  הם מחליטים מה הם רוצים והם מספרים לו כאילו המציאות ככה וככה ולכן צריך לעשות מה שהם רוצים כמו התמיכה באוסלו שזה שיגעון גמור.

 אבל זה היה ככה במיקרה של אוסלו וזה עוד לא אומר שתמיד היועצים ואלה שמסביב צודקים פחות מהאיש בעצמו.

 יכול להיות שאיש ייראה את מה שקורה במציאות אבל המחשבות שלו לפי זה , מה לעשות הן שגיאה.

אני לא אומר מתי זה ככה ומתי לחא . רק באופן כללי.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.