בנאדם צריך להסתכל לתוך הבנאדם תודה שהיה לך מי שהוא ממש חתיך אבל מה הוא שווה בפנים בתאכלס כלום אז חברה לא להסתכל מה שמסביב לצחת כי זה רק יופי תסתכלו מה שבתוך הקנקן כי מה שמסביב לא עוזר בכלל לחיים.
ידוע, שהיות שהאדם נמצא תמיד בין אנשים, שאין להם שום שייכות לעבודה של דרך האמת, ולהיפך, הם תמיד בהתנגדות לאלו שהולכים בדרך האמת, והיות כי מחשבות של אנשים מתערבות זו בזו, נמצא, שדיעותיהם של המתנגדים לדרך האמת, נכנסים לאלו שיש להם קצת תשוקה ללכת בדרך האמת”.התערבות המחשבות יכולה להיות כלל לא מכוונת. כאשר אנו נמצאים במקומות שונים, באוטובוס או במרכז קניות, אנשים נמצאים סביבנו, וכל אחד עם השכל והרצון שלו, נמשך לדברים שונים. אנו נמצאים בשדה של המחשבות, ושדה זה של המחשבות פועל עלינו, רוצים או לא רוצים. אנו נמצאים קשורים עם האחרים, עוד מהאדם הראשון, כאשר היינו יחד ככל הנשמות בגוף אחד. גם עכשיו אנחנו כך, רק קשורים בצורה לא נכונה. מצב זה נקרא “שבירה”. ועלינו לתקן את הקשר. בתיקון הקשר, עלינו לאתר קודם היכן התקלה, לבודד אותה, ולמצוא איך ניתן לתקנה. כיצד לעשות קשר טוב בינינו. במְקום שנשפיע אחד על השני מחשבות רעות, וכך כולנו נימצא בניתוק זה מזה, על ידי השפעת המחשבות הטובות נהיה בחיבור. במחשבות רעות, כל אחד משפיע לשני מטרות אגואיסטיות, זמניות ושטותיות. כתוצאה מכך כולנו רצים למה שהחברה משפיעה עלינו ומטיפה שכדאי לנו לרוץ אחריו. כדי לא לבזבז את זמננו על השגת מטרות סתמיות למיניהן, עלינו לִלמוד מהי המטרה הנכונה, וכיצד להשפיע אחד לשני את הרצון להגיע לאותה המטרה הנצחית והשלמה . כל זאת, האדם משפיע לשני רק על ידי המחשבה. במין האנושי יש גם דרגות דומם, צומח וחי, אבל בהן לא מתחשבים, כי בהן אנחנו מתפקדים כמו כל הטבע. כך הגוף מתפקד. רק מה ששיך למחשבה, לרצון האדם, היכן שמקבל את הערכים מהחברה ומקיים אותם, שייך לדרגת האדם. בהם האדם צריך לבנות יחס נכון עם החברה. “לכן אין עצה אחרת, אלא שיקבעו לעצמם חברה, כדי שתהיה להם מסגרת. שזה ענין של קהילה נפרדת, שאין היא מתערבת באנשים אחרים, שיש להם דיעות אחרות מבחברה זו. ובכל פעם הם צריכים לעורר את עצמם, את ענין מטרת החברה, בכדי שלא יהיו נמשכים אחרי הרבים”.על האדם לבנות חברה שמשפיעה עליו יותר מאשר משפיעה עליו החברה בעבודה, בבנק, בקניות, בבית, דרך התקשורת ובכל דבר שבו הוא מתערבב עם רצונות, מחשבות ומטרות של בני אנוש. כאשר הוא בונה חברה שמשפיעה עליו יותר מהם, ולוקח אותה כמטרה, החברה הזו עושה לו שטיפת מוח מוצלחת יותר מכל חברות הפרסום שבחוץ. כך הוא בטוח שבהתאם לזה, הוא יכול להתקדם לקראת מטרת הבריאה. הבחירה החופשית של האדם היא לבנות חברה, ולדאוג שהיא תשפיע עליו יותר מהחברה האנושית. כי אדם הוא תוצאה מהחברה. בדומה למה שאנו אומרים לילד, כאשר יהיו לו חברים מסוימים, הוא יהיה כמוהם, ואם יהיו לו חברים אחרים, יהיה כמותם. כך גם אנו, אין הבדל בינינו לבין הילדים. לכן בניית החברה כאמצעי לשינוי המחשבות לכיוון הנכון, זהו הדבר החשוב ביותר.“כי כן הוא הטבע, שנמשכים אחרי הרוב.כי אם החברה מתבודדת את עצמה משאר אנשים, היינו שאין להם שום חיבור עם שאר אנשים בקשר לענינים רוחניים, אלא כל המגע עמהם אינו אלא בענינים גשמיים, אז אין הם מתערבים עם דיעותיהם, מטעם שאין להם שום חיבור בעניני דת.מה שאם כן שאדם נמצא בין אנשים דתיים, ומתחיל לדבר ולהתווכח עמהם, אז תיכף הוא מתערב עם דיעותיהם. ומתחת לסף הכרה חודרים דיעותיהם לתוך מחשבתו. עד כדי כך, שהוא לא יוכל להבין, שזה הוא לא דיעותיו של עצמו, אלא מה שקיבל מאלו אנשים, שהתחבר עמהם”. אם האדם רוצה לעסוק בחכמת הקבלה, ולשם מטרה שרוצה להשיג, הוא נמצא בקשר, אפילו חיצון, רק שימוש באותם הספרים, רק במשהו אחד עם אנשים מסוימים, עליו להיזהר מאד באופן בו הוא נמצא איתם בקשר. כי הכיוון שלהם, הוא לא הכיוון שלו. אבל מכיוון שהם נמצאים בלימוד מאותם ספרים, או אותם תהליכים כמו חגים, פסח, סוכות, יכול להיווצר קשר בניהם, שדרכו הם ישפיעו עליו.התנאי הראשון להיות עצמאי בדרך למטרה, הוא להתנזר מכל האנשים שיכולים בצורה כלשהי לקלקל לו את הדרך, מכיוון שיש להם הבנה אחרת בדרך. הם כאילו אומרים אותם דברים, שהאדם צריך להידבק בבורא, שהוא צריך להשיג תכונות ההשפעה, “ואהבת לרעך כמוך” ו”לשמה”. אבל, כל האמירות האלו, הן אצלם בהגדרה שונה. ולכן הם מבלבלים את האדם. במצב זה, המטרה קצת זזה ממקומה, וכבר היא לא בדיוק ברורה. את הקלקולים האלה קשה מאד לאתר. לכן צריכים להיות ממש קשים כברזל, כדי לא לבוא איתם במגע.כאשר הרב”ש נפטר, מספר הרב לייטמן, נסגרתי בבית. אם היו דופקים בדלת, לא פתחתי אותה. פחדתי להתערב עם התלמידים שפעם הבאתי מתל אביב, וגדלו לידי. פחדתי להיות איתם יחד. קודם הייתי תחת השפעת המורה, ופתאום, לאחר פטירתו, לא ידעתי אם אהיה תחת השפעתו כאשר הוא נפטר מהגוף. עד כמה אחזיק בה, וכמה היא תשפיע, או לא תשפיע. היו עוד כל מיני חשבונות, וכולם מטרתיים. אני ניתקתי לגמרי כל קשר. לאחר מכן אבי ז”ל נפטר בקנדה, ונסעתי לשם למספר חודשים כדי להתנתק לחלוטין. מאד חשוב להיזהר, אפילו מהאנשים שנמצאים בקִרבה, וכביכול יש לך איתם אותם דברים. אבל כאשר היינו בקרבה, מספר הרב לייטמן, הם היו תחת השפעת הרב”ש וגם אני הייתי תחת השפעתו. הוא היה כמנהל, שומר עלינו, על הקטנים, ומכוון אותנו. לכן יותר טוב להישאר לבד, ולהתחיל לבחון, עם מי כן להיות בקשר ועם מי לא. לא תמיד איחוד, אפילו עם האנשים הקרובים לך בדרך, הוא בטוח וכדאי.“אי לזאת, בעניני העבודה של דרך האמת, האדם צריך לבחינת התבודדות מאנשים אחרים. כי דרך האמת הוא דבר שצריך תמיד להתחזקות, משום שהיא נגד דעת העולם. כי דעת העולם הוא ידיעה וקבלה. מה שאם כן דעת תורה הוא אמונה והשפעה. ואם אדם מסיח דעת מזה, תיכף הוא שוכח את כל העבודה של דרך האמת, ונופל לעולם של אהבה עצמית. ורק חברה מבחינת “איש את רעהו יעזורו”, אז מקבל כל אחד מהחברה כח להילחם נגד דעת העולם”.זוהי החברה אותה אנו מקווים לבנות, חברה שתהיה עד כדי כך חזקה. כל אחד יוצא החוצה, לרחוב, וזה מכוון מלמעלה שלכל אחד ישנן הפרעות חיצוניות. למרות זאת, עליו לבנות כנגדם תמיכה רוחנית, חזקה יותר מההפרעות החיצוניות. “וכן מצינו בדברי הזהר (פנחס, דף ל”א, אות צ”א, ובהסולם) וזה לשונו “אף כך אדם, היושב בעיר, היושבים בה אנשים רעים, ואינו יכול לקיים מצות התורה, ואינו מצליח בתורה, הוא עושה שינוי מקום, ועוקר עצמו משם, ומשתרש במקום, שיושבים בו אנשים טובים, בעלי תורה, בעלי מצות. כי התורה נקראת “עץ”. זה שכתוב “עץ חיים היא, למחזיקים בה”. ואדם הוא עץ, שכתוב “כי האדם עץ השדה”. והמצות שבתורה דומות לפירות. ומה כתוב בו “רק אשר תדע, כי לא עץ מאכל הוא, אותו תשחית וכרת. אותו תשחית מעולם הזה, וכרת מעולם הבא”.על האדם להיות דרוך, להשאיר רק את הדרך, וכל מה שיכול להיות באמצע ליָדה, לנקות ולעקור, שלא יהיה כלל ליד דרכו. כי בדרך ישנן עליות, ירידות וחולשות. פתאום האדם נופל ונמצא בענף שלא מביא למטרה. לכן, בזמן שהאדם נמצא בהכרח בקשר עם האחרים, הוא חייב לדאוג שיהיה לו מסלול רחב, נקי וברור שעליו בלבד הוא דואג. מכיוון שבעצמו הוא לא קובע דבר, ורק מאותו הנתיב שבונה כמטרה, הוא מקבל חיזוק והתקדמות. לכן הוא אינו צריך לחשוב על עצמו, איך הוא יתקדם. אלא הוא צריך לחשוב על האמצעי, כיצד האמצעי ישפיע עליו.“ומשום זה הוא צריך לעקור את עצמו מאותו מקום, שיש שם רשעים, שלא יוכל להצליח שם בתורה ומצות. ויטע את עצמו במקום אחר, בין צדיקים, ויצליח בתורה ומצות”.הצלחת האדם תלויה אך ורק בסביבה. בלי סביבה הוא אינו מסוגל להצליח. ואם יש סביבה, תלוי איזו סביבה. כך אנו בנויים, כחלקים בגוף אחד. כל חלק וחלק ניזון ומתקדם רק עם הגוף. כל תא בגוף הוא אגואיסטי, אבל כאשר הם מתחברים יחד, כל אחד מוותר על האגו שלו, על העצמיות שלו, כדי להתחבר למערכת אחת ולחיות יחד. ואז לכל אחד ואחד, יש בנוסף לחיים פרטיים של תא בודד, חיים של כל הגוף, של מטרה ודרגה אחרת, גבוהה יותר. כך אנו קשורים בינינו בנשמות. אם כולנו מוותרים זה לזה כמו תאים בגוף, כדי להיות קשורים למטרה יותר נעלה, לחיי הגוף, זו כבר עלייה מדַרְגת החי לדרגת המדבר. מְדַבֵּר נקרא “אדם”, אֵדַמֵה לעליון, דומה לבורא בנצחיות, בשלמות, בכוחות ובהשגות.כל זה תלוי רק בחברה. צריכים לבנות רק את הקשר בין הנשמות. הקשר הזה נבנה על ידי ההבנה, ההכרה והיגיעה ההדדית בתוך חברה קטנה. חברה זו משמשת כתבנית, כדוגמא לחברה הכללית, לפי החוק שהכלל והפרט שווים. אם מקיימים בחברה קטנה, אותם החוקים שצריכים להיות בחברה גדולה, בצורה כזאת מגיעים לרוחניות, לקשר הנכון בינינו. ואז בקשר הנכון בינינו, שהוא השפעה הדדית, מגלים את הכוח העליון, את האור העליון, את הבורא.
- חוצמאיזה בייני''ש לעתיד (כן בניה , שנה הבאה אתה בייני''ש) שקדח ועירבב משהו על - חברה , פלורליזם וחיצוניות....|
