ב"ה נשמע כמו משהו שהרבה חיבוקים ונשיקות יכול לעזור כיף שיש תירוץ לחבק ולנשק הרבה!

ולשלול דלקת אזניים, או משהו דומה.

היה לנו גם סיפור, לא כל-כך דומה, של תינוקת רגועה בדרך כלל, שבגיל שלושה חודשים היו לה פתאום ימים של בכי נורא. האחות בקופת חולים טענה שזה פשוט גיל שמתחילים בו כאבים של "קוליק" (גזים), אך בסוף התברר שזו הייתה דלקת אזניים.

בהצלחה!

אולי משהו גורם לכאבי בטן.

כמובן אם אין לו חום או סימפטומים אחרים.

בהצלחה.

הסימן שרופא הילדים שלנו נתן זה אם הילדה מתעוררת באמצע הלילה בצרחות.

וזה תמיד (עד כמה שזכור לי) היה נכון.

והיו לה המון דלקות אוזניים והיא הית התינוקת אופטימית בטבעה.

באמת כדאי לשלול משהו בריאותי... למרות שאין לו חום...

ואין לא סימני כאבי בטן- בדר"כ כשכואב לו הוא מתקפל רגליים לבטן ...ובהתקפי בכי האחרונים הוא לו...

אמרו לי שיש מצב לשיניים למרות הגיל המוקדם- יש לו מלא תסמינים- פריחה, מכניס כל דבר לפה ונושך חזק וגם שילשולים... 

מה אתן חושבות בלתי אפשרי?

כאבי השיניים יכולים להתחיל אפילו חודשיים לפני צאת השן הראשונה, כי הם נובעים מבקיעת השיניים.

מאד קל לבדוק את זה - מעסים לו את החניכיים, או מורחים טי-ג'ל.

התסמינים שאת מתארת (חוץ מהפריחה מניסיוני אבל יכול להיות שזה כן תסמין) אכן מתאימים מאד לשיניים,

רק תשימי לב שהרבה פעמים בגלל שהגוף קצת חלש מהצמחת השיניים "מתלבשים" על הגוף כל מיני וירוסים וכאלה., אז צריך להיות עירניים.

בהצלחה!

היה לשכנים שלנו נכדה שלא הפסיקה לצרוח ונראתה חולה והיה לה קשירת מעיים....

לא מאמינה שזה זה אבל לכו לפחות לרופא תעדעו שעשיתם את המקסימיום!!!!!!!

להעיד על אוזניים, גם אם אין חום.

הייתי ממליצה לבדוק גופנית, כדי שלא לסבול, וגם כדי שלא יתפתח סוג שונה של הרדמה (אם הוא היה רגיל להירדם בקלות, חבל להרגיל אותו למשהו אחר אם יש סיבה שמונעת ממנו להמשיך בכך)

תרגישו טוב!

נלכה...

אעדכן מה קורה...

ולמירימי- הוא לא התחיל מסגרת חדשה אבל זה בהחלט היה יכול להוות סיבה..

יכול להיות שיניים,

יכול גם להיות תולעים (אפשר לראות גם לפי תזוזה וחוסר שקט).

וכו'.

[אם זה היה באמצע הלילה - חלומות..]

לפי מה שאת מתארת לא נראה שמדובר בבעיה רפואית דווקא. (אם כי תמיד רצוי לשלול)

אולי פשוט הילד למד להבין את כללי המשחק: בוכים חזק = אמא באה מהר.

הייתי ממליצה לך להתמהמה עוד רגע לפני שתיגשי אליו ובינתיים לומר בטון בטוח וחד משמעי

"חמודי, אמא פה, לא צריך לבכות, אמא שומעת אותך / אמא אוהבת אותך..."

או כל ניסוח אחר שתיבחרי...

ידוע שאצל תינוקות שאין עדיין את ההבנה שגם מה שלא רואים עדיין קיים אלא חושבים שאם לא רואים זה לא קיים (קביעות האובייקט), ברגע שאת מדברת איתו למרות שהוא לא רואה אותך הוא ילמד להבין שגם אם הוא לא רואה אותך את קיימת, אוהבת, משגיחה, ומיד מגיעה.

ואגב מנסיוני עם הילדים שלי, זה עובד. אבל חייבים להתמיד כדי שהילד יתרגל וילמד.

ועוד משהו חשוב:

אל תילחצי מבכי חזק!!! תיגשי אליו בקור רוח ותחבקי וכו' כאילו לא בכה חזק יותר אלא כרגיל.

אל תפתחי פתח לפינוק ובכיינות יתר, אח"כ זו התחלה שאין  לה סוף.

בהצלחה.

לא מציע לך לנהוג כך..

[חוץ מזה - היא כתבה: בוכה דקות ארוכות..  כנראה שזה לא בדיוק שהיא רצה..  וגם יש להניח שבאופן טבעי, אמא ממלמלת משהו לילד שלה עוד לפני שהיא מגיעה]

הצד השני ל"לא להילחץ" הוא לא "לגשת בקור רוח"... לא מציע לאמהות לעשות תרגילים ב"קור רוח". אפשר להיות נינוחים ואוהבים ולא מעודדים בכיינות-יתר, גם בלי זה.

תינוק קטן - חוֹם, חום, חום.. באהבה רבה.

ואחרי שמתמידים, בסוף הילדים מתרגלים ולומדים שאין מה לבקש עזרה או אהבה מאמא כי היא לא תגיע. אז הילד מתייאש ומפסיק לצפות. רעיון מעולה! תודה! ככה אפשר להיות אמא בלי ממש לעבוד קשה כמו אמא! שווה!

שיניים כמובן. רופא דחוף.  אגב, האם הוא משתתק כשמרימים אותו? או ממשיך לבכות?

שבוע טוב לכולם,

אז ככה הקטנצי'ק  נרגע לחלוטין ביומיים האחרונים ברוך ה'! והוא חייכן ומקסים כתמיד.

בעניין הרופא יש לי מימלא תור אליו מיד לאחר סוכות קרי 10.10 אז נבדוק אותו טוב טוב.

מה שכן השילשולים ממשיכים בלי כאבי בטן בטן וכל דבר נכנס לפה לנשיכות חזקות כולל האצבעות של אמא- שמתי לו ג'ל להרגעה על החניכיים וזה נראה שעוזר לו- אז תאוריית השיניים מקבלת  משני תוקף...

כך או כך חמי (למזלי) רופא שיניים ואמר שיבדוק

בעניין השאלות: לא. הוא לא המשיך לבכות לאחר שהרמנו אותו (לרוב) 

בעניין הבכי: הרגלנו את הילדון מאז גיל קטן שאנחנו לא רצים אליו מיד אלא מחכים כדקה כך הוא למד לשחק בבוקר במיטה וכד' מה שכן גיל 5 חודשים נראה לי קצת מוקדם להתחיל להרגיל אותו רק לקול שלי בלי שיראה אותי מה שכן אני במקום להרים אותו אני מתיישבת לידו וממשיכה לשחק איתו על משטח המשחקים... תודה אמשיך לעדכן

בידיים רגוע?

אולי הוא פשוט גדל והבין שאין כמו בידיים...

כדאי לשלול כאב או מחלה אצל הרופא אבל יש גיל שמתחילים להיעלב אם מניחים מהידיים...

לא מסוגל לדחות סיפוקים וקל וחומר להבין שאבא ואמא לא פנויים אליו כרגע.

לדעתי הבשלות הזו מתחילה עם ההבנה שלו שכשהוא שומע אותך זה מספיק לו לדעת שאת שם, ושתיגשי אליו עוד מעט.

אם תקרא/י מההודעות הקודמות שלי תראה/י שאני לגמרי בעד שהילד יישן לבד. עם זאת, הדברים אמורים כשהילד בריא ואינו סובל מגזים/שיניים/חום/כל דבר אחר..

יש לכם אפשרות לשים מזרון לידו בחדר או לישון איתו בחדר שלו כשהוא ישן במיטה שלו?

כשהוא בוכה אפשר להרים ולהרגיע וכשהוא נרגע להחזיר למיטה...

אפשר להתחיל את הלילה במיטה שלו וכשהוא בוכה להעביר אליכם.

עם זאת-ללכת לרופא ולברר מדוע הילד בוכה ואינו רגוע.

לביתי בקעה השן הראשונה, בגיל 4 וחצי חודשים.

ברוך ה' הכל מ-צ-ו-י-ן

וכנראה שזה באמת השיניים....

בכל מקרה מאז הבובון נרגע שוב בלי עין הרע וממש שמח וחמוד כהרגלו....

תודה לכולם על המענה...והתמיכה...

ושבת שלום.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....