שלום לכולם,
אולי יש למישהי/ו עצה מה לעשות או ממה נובע בכי היסטרי של תינוק בן 5 חודשים... העניין שזה ממש חדש התחיל ב-3 ימים האחרונים עד עכשיו הילד מעולם לא בכה ואם היה עייף היה נרדם בקלות במיטה...
וכל שאר הזמן- אני לא מגזימה חייך וצחק ממש ילד נוח....!!!!!!!
עכשיו כשמשכיבים אותו לישון או משאירים אותו דקה יותר מידי על השטיח משחקים הוא מתחיל לצרוח עד שהוא נהיה אדום!! ובוכה דקות ארוכות!!
מה לעשות?? מכירים? יש סיבה?
ב"ה נשמע כמו משהו שהרבה חיבוקים ונשיקות יכול לעזור 
כיף שיש תירוץ לחבק ולנשק הרבה!
ולשלול דלקת אזניים, או משהו דומה.
היה לנו גם סיפור, לא כל-כך דומה, של תינוקת רגועה בדרך כלל, שבגיל שלושה חודשים היו לה פתאום ימים של בכי נורא. האחות בקופת חולים טענה שזה פשוט גיל שמתחילים בו כאבים של "קוליק" (גזים), אך בסוף התברר שזו הייתה דלקת אזניים.
בהצלחה!
כמובן אם אין לו חום או סימפטומים אחרים.
בהצלחה.
הסימן שרופא הילדים שלנו נתן זה אם הילדה מתעוררת באמצע הלילה בצרחות.
וזה תמיד (עד כמה שזכור לי) היה נכון.
והיו לה המון דלקות אוזניים והיא הית התינוקת אופטימית בטבעה.
באמת כדאי לשלול משהו בריאותי... למרות שאין לו חום...
ואין לא סימני כאבי בטן- בדר"כ כשכואב לו הוא מתקפל רגליים לבטן ...ובהתקפי בכי האחרונים הוא לו...
אמרו לי שיש מצב לשיניים למרות הגיל המוקדם- יש לו מלא תסמינים- פריחה, מכניס כל דבר לפה ונושך חזק וגם שילשולים...
מה אתן חושבות בלתי אפשרי?
כאבי השיניים יכולים להתחיל אפילו חודשיים לפני צאת השן הראשונה, כי הם נובעים מבקיעת השיניים.
מאד קל לבדוק את זה - מעסים לו את החניכיים, או מורחים טי-ג'ל.
התסמינים שאת מתארת (חוץ מהפריחה מניסיוני אבל יכול להיות שזה כן תסמין) אכן מתאימים מאד לשיניים,
רק תשימי לב שהרבה פעמים בגלל שהגוף קצת חלש מהצמחת השיניים "מתלבשים" על הגוף כל מיני וירוסים וכאלה., אז צריך להיות עירניים.
בהצלחה!
היה לשכנים שלנו נכדה שלא הפסיקה לצרוח ונראתה חולה והיה לה קשירת מעיים....
לא מאמינה שזה זה אבל לכו לפחות לרופא תעדעו שעשיתם את המקסימיום!!!!!!!
להעיד על אוזניים, גם אם אין חום.
הייתי ממליצה לבדוק גופנית, כדי שלא לסבול, וגם כדי שלא יתפתח סוג שונה של הרדמה (אם הוא היה רגיל להירדם בקלות, חבל להרגיל אותו למשהו אחר אם יש סיבה שמונעת ממנו להמשיך בכך)
תרגישו טוב!
נלכה...
אעדכן מה קורה...
ולמירימי- הוא לא התחיל מסגרת חדשה אבל זה בהחלט היה יכול להוות סיבה..
יכול להיות שיניים,
יכול גם להיות תולעים (אפשר לראות גם לפי תזוזה וחוסר שקט).
וכו'.
[אם זה היה באמצע הלילה - חלומות..]
לפי מה שאת מתארת לא נראה שמדובר בבעיה רפואית דווקא. (אם כי תמיד רצוי לשלול)
אולי פשוט הילד למד להבין את כללי המשחק: בוכים חזק = אמא באה מהר.
הייתי ממליצה לך להתמהמה עוד רגע לפני שתיגשי אליו ובינתיים לומר בטון בטוח וחד משמעי
"חמודי, אמא פה, לא צריך לבכות, אמא שומעת אותך / אמא אוהבת אותך..."
או כל ניסוח אחר שתיבחרי...
ידוע שאצל תינוקות שאין עדיין את ההבנה שגם מה שלא רואים עדיין קיים אלא חושבים שאם לא רואים זה לא קיים (קביעות האובייקט), ברגע שאת מדברת איתו למרות שהוא לא רואה אותך הוא ילמד להבין שגם אם הוא לא רואה אותך את קיימת, אוהבת, משגיחה, ומיד מגיעה.
ואגב מנסיוני עם הילדים שלי, זה עובד. אבל חייבים להתמיד כדי שהילד יתרגל וילמד.
ועוד משהו חשוב:
אל תילחצי מבכי חזק!!! תיגשי אליו בקור רוח ותחבקי וכו' כאילו לא בכה חזק יותר אלא כרגיל.
אל תפתחי פתח לפינוק ובכיינות יתר, אח"כ זו התחלה שאין לה סוף.
בהצלחה.
לא מציע לך לנהוג כך..
[חוץ מזה - היא כתבה: בוכה דקות ארוכות.. כנראה שזה לא בדיוק שהיא רצה.. וגם יש להניח שבאופן טבעי, אמא ממלמלת משהו לילד שלה עוד לפני שהיא מגיעה]
הצד השני ל"לא להילחץ" הוא לא "לגשת בקור רוח"... לא מציע לאמהות לעשות תרגילים ב"קור רוח". אפשר להיות נינוחים ואוהבים ולא מעודדים בכיינות-יתר, גם בלי זה.
תינוק קטן - חוֹם, חום, חום.. באהבה רבה.
שיניים כמובן. רופא דחוף. אגב, האם הוא משתתק כשמרימים אותו? או ממשיך לבכות?
שבוע טוב לכולם,
אז ככה הקטנצי'ק נרגע לחלוטין ביומיים האחרונים ברוך ה'! והוא חייכן ומקסים כתמיד.
בעניין הרופא יש לי מימלא תור אליו מיד לאחר סוכות קרי 10.10 אז נבדוק אותו טוב טוב.
מה שכן השילשולים ממשיכים בלי כאבי בטן בטן וכל דבר נכנס לפה לנשיכות חזקות כולל האצבעות של אמא- שמתי לו ג'ל להרגעה על החניכיים וזה נראה שעוזר לו- אז תאוריית השיניים מקבלת משני תוקף...
כך או כך חמי (למזלי) רופא שיניים ואמר שיבדוק
בעניין השאלות: לא. הוא לא המשיך לבכות לאחר שהרמנו אותו (לרוב)
בעניין הבכי: הרגלנו את הילדון מאז גיל קטן שאנחנו לא רצים אליו מיד אלא מחכים כדקה כך הוא למד לשחק בבוקר במיטה וכד' מה שכן גיל 5 חודשים נראה לי קצת מוקדם להתחיל להרגיל אותו רק לקול שלי בלי שיראה אותי מה שכן אני במקום להרים אותו אני מתיישבת לידו וממשיכה לשחק איתו על משטח המשחקים... תודה אמשיך לעדכן
בידיים רגוע?
אולי הוא פשוט גדל והבין שאין כמו בידיים...
כדאי לשלול כאב או מחלה אצל הרופא אבל יש גיל שמתחילים להיעלב אם מניחים מהידיים...
לא מסוגל לדחות סיפוקים וקל וחומר להבין שאבא ואמא לא פנויים אליו כרגע.
לדעתי הבשלות הזו מתחילה עם ההבנה שלו שכשהוא שומע אותך זה מספיק לו לדעת שאת שם, ושתיגשי אליו עוד מעט.
אם תקרא/י מההודעות הקודמות שלי תראה/י שאני לגמרי בעד שהילד יישן לבד. עם זאת, הדברים אמורים כשהילד בריא ואינו סובל מגזים/שיניים/חום/כל דבר אחר..
יש לכם אפשרות לשים מזרון לידו בחדר או לישון איתו בחדר שלו כשהוא ישן במיטה שלו?
כשהוא בוכה אפשר להרים ולהרגיע וכשהוא נרגע להחזיר למיטה...
אפשר להתחיל את הלילה במיטה שלו וכשהוא בוכה להעביר אליכם.
עם זאת-ללכת לרופא ולברר מדוע הילד בוכה ואינו רגוע.
לביתי בקעה השן הראשונה, בגיל 4 וחצי חודשים.
ברוך ה' הכל מ-צ-ו-י-ן
וכנראה שזה באמת השיניים....
בכל מקרה מאז הבובון נרגע שוב בלי עין הרע וממש שמח וחמוד כהרגלו....
תודה לכולם על המענה...והתמיכה...
ושבת שלום.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
