בס"ד

אבל אם יש אוטובוס ומקומות ריקים רק על יד נשים אני לא מתיישב.

היה על זה פעם שרשור שלם כאן.

או לתקוע את הראש בחלון או לקום ולרדת מהאוטובוס לגמרי כאילו זה התחנה שלך

אם מישהו יקום ויעבור למקום אחר זה יבייש מאד וזה אסור.

ולהתרחק ממנו כמה שיותר שלא יראה שלא ירדת...

ובדיוק התיישבה לידי זקנה מתי שהייתי צריכה לרדת , אסז ירדתי, אבל היא שיא הנעלבה, כי היא חשבה שזה בגללה.. והיא גם אמרה את זה...

למה ברוב המקרים זה מה שקורה.שכל המקומות הריקים זה ליד נשים. עוד לא הצלחתי לפענח את הנושא... 

כל אחת תופסת 2 ספסלים...והבנים תקועים.

זה סתם חוק מרפי. עובדתית אין לזה תמיכה. אנחנו פשוט שמים לב לחוסר-מזל שכזה...

ההסבר היחיד שאני יכול להעלות על הדעת הוא שאחוז הנשים רב על הגברים (כמעט בכל

העולם, למעט מקומות ספציפיים).

חוץ מזה שאם יהיה מקום פנו ליד בן, אתם תדאגו שהוא כבר לא יהיה פנוי. 

ומה זה לא היה נעים לי להעיר אותה!

זה כשעוד היתתי חמשוש!!!

קיצר אז איזה אחד שישב מושב לידנו שם לב שמה זה לא נעים לי והוא העיר אותה...

טרמפ, ליד חרדי, סיבובים.

חיכיתי לרגע שזה יגמר..והיה פקקים!

נורא!

אני, אישית, לא יושב, אבל גם לא אקום אם מישהי תשב לידי.

אם מישהו רוצה, זכותו והעדפתו, אבל הוא לא חייב.

אם אין אופציה אחרת מה ההתלבטות? תשארי במצב הקיים...

אני אעדיף לשבת ליד איש ולא אישה.

אך כשאין ברירה, אני לא אטריח אוטובוס שלם ואתחיל לטרטר את כל הנשים שיישבו ליד נשים כדי שאשב ליד גבר. אני סך הכל אשאל אם אפשר לשבת ליד? ואני אתיישב.

וגם אם כן, היא לא יכולה להפקיע ממנו את הזכות לשבת איפה שהוא רוצה.

וזה גם לא מצוי שאנשים מתפדחים מדבר כזה. נראה לי לא רלוונטי.

עדייף לא לשבת ליד בן כדי שלא יתחיל .... אתה לא מכיר אוותו ולא יודע מה הוא .. =]

וכמו שמישו אמר .. זה הכי מעליב שהבנאדם רואה אותך עובר לשבת במקום אחר .. אל תעשו דבר כזה =]

הסבירות למקרה כזה היא זניחה.

זה לא כזה מעליב. אם יש מקום פנוי ויותר נוח, זה מתקבל בהבנה (מנסיון של אחד שעבר ושעברו ממנו).

לא צריך לעשות הר מעכבר. "מעליב" זו מילה גדולה. אחרי שהוא ירד מהאוטובוס הוא לא יזכור אתכם.

זה בעיקר בראש שלנו.

הפרטים שלי בכרטיס האישי.

אבל זה ידוע שאחת התגובות במקרים כאלה היא קיפאון.

ויכול להיות ש"למעלה" צודקת.

ובכלל עדיף לא להכנס לזה מאשר להצטער אח"כ- מהסיבה שכתבתי קודם (ומשם התחיל הדיון הנ"ל..) שאם וכאשר קורה משהוא, בהרבה מקרים הנפגעת (לאידעת אם זה תקף גם אצל בנים) תקפא ולא תקרא לעזרה וכד'.

אי אפשר לעשות סייג על סייג על סייג.

אם נאמר שאם היא לא תשב לידו, אז אולי הוא יבוא אליה. אז

נמנע ממנה לנסוע בתחבורה ציבורית בכלל?

אין ייחוד באוטובוס ולא צריך להוסיף על זה.

שהתכוונת, אבל כדי לא להטעות- יש בהחלט יחוד באוטובוס וכל כלי רכב בלילה...

ואם הם יהיו בייחוד, לא תהיה לה בעיה לקום מלכתחילה שזה עדיף. אני לא

בטוח שברגע נתון בו הם נמצאים בייחוד, זה משנה האם הוא יושב קרוב או

רחוק.

אבל את צודקת, למרות שמדובר במקרה קיצון.

הייתי נשארת שם אבל שמה לב להתנהגות שלו ..

ואם הוא היה תופס לי חצי מושב הייתי מבקשת מממנו יפה שיצטמק קצת =]

היה לי בדיוק המה לעשות

בד"כ אני פשוט נדחקת.....

ותוהה לעצמי למה בנים תופסים כ"כ הרבה מקום????!!!!!!

כי ב"ה עדיין לא התנסתי

כל הנסיעה הייתי מסתכלת בחלון ... תלוי מי זה, אני גם יכולה לבקש ממנו יפה..

בס"ד

אני לא אתיישב ליד בן שאני לא מכירה.

לכן שאני מתיישבת באוטובוס, אני יושבת בצד החיצוני, כדי שאף אחד לא יוכל להכנס ללא רשותי.

כשאין מקום ואני עדיין יושבת לבד אני מתפללת ממש חזק שתיישב לידי בחורה ולא בחור.

בדרך כלל זה עובד, רוב הפעמים שזה קרה לי גם התיישבה לידי בחורה דתייה, כך שזה הסתדר.

אבל אם יקרה מצב שהבן יתיישב לידי- אני לא יודעת מה אני אעשה, לא ניראה לי שאני אקום.

זה יותר יהיה מפדיחה מאשר משהו אחר...

קצת כי היא פשוט לא נוגעת בבנים....

וזו זכותכן המלאההההה לבקש את זה.

אני גם יושבת בצד החיצוני

ואז אם מגיע בחור שרוצה לשבת אני נעמדת ומחפשת מקום אחר

ואם מגיעה בחורה אני מפנה לה מקום

ובא לציון גואל...

ונידבקתי לחלון וכשירדתי גיליתי שזה משהו שיצאתי איתו וסיימנו את זה אחרי 2 פגישות...

אבל לא הבנתי למה הוא (בן דתי ירא שמים)מתיישב ליד בהחורה...

יכול להיות אבל שזה היה נראה לו שזה לא יודעת מי והוא גילה את זה רק כשהוא  התיישב ואז לא היה נעים לו לקום...

יפה שאנשים משתדלים, אבל זה לא משליך על מי שלא.

אין סתירה בין זה שהוא אדם ירא שמים לבין זה שהוא

התיישב לידך.

כשמדובר באנשים מוכרים יותר נוח לשבת לידם מאשר

אנשים זרים.

אין מה להתפלא.

כאילו אם את שומרת הבנת?

ב"ה

אדלג לעיקר.

לא כ"כ אתייחס למצב שהוא יושב לידך. לא מכל אוטובוס פשוט לרדת.

אם מישהו מתנהג בצורה חשודה, יותר קשה להפעיל את שרירי הלסת מאשר את שרירי הידיים. לומר"היי, אתה, תפסיק  לגעת בי" יכול להיות קשה יותר מאשר לקחת את היד שלו ולעקם לו לאחור את אחת האצבעות (ממליצה להתמקד בקמיצה ובאמה).

קורה המון פעמים באירועים המוניים כמו יום ירושלים וכו'. נסיתי פעם לעלות לרכבת הקלה, והיא הייתה די מפוצצת בבנות... (אני בן!) בשוט הסתובבתי עם הגב, ונכנסתי. (היה לי תיק גדול)

אבל קורה...

בדיוק היום הייתי על האוטובוס והוא היה מפוצץ אז ישבתי על המדרגות ואז ירד איזה בן אז התפנה מקום ליד בן (דתי) והוא שאל אותי אם אני רוצה לשבת אז פשוט אמרתי לו לא

אם היה עוד הרבה זמן נסיעה הייתי צתיישבת אבל בשביןל ה5 דקות שנשארו נשארתי בעמידה

אם לא נח לי, ולא נעים לי, למה אני צריכה להשאר באי נוחות כדי שיהיה לו נעים???

א. זכותי לא לשבת ליד בנים כמו שזכותו לשבת. כמובן שלא אקים אותו, אבל למה אני צריכה להשאר??

ב. המקרים בהם בנים נוגעים בבנות לא בתמימות בנסיעות אינם זניחים ואפילו אם כן מספיק שזה יקרה למישהי פעם אחת בשביל שזה יפגע בה להרבה זמן. למה נישהי צריכה להכנס לספק הזה?

חילוני/דתי זה לא באמת משנה, זה מדליק את שניהם וזה פשוט לא בסדר להחטיא אפילו אם לא אכפת להם לחטוא.
(לא אמרתי מה אני עושה, אמרתי את דעתי. כן?)

אם יש מקום- יושבים.. משתדלים לא לגעת. לפעמים (אם רואים שזה בלתי אפשרי) נשארים לעמוד.

יש פעמים (לרוב..) שאני מעדיפה לשבת ליד בן ולא לעמוד..

למה רק אנחנו הבנות לוקחות אחריות? בנים , תתעוררו

כבר נמרחו עלי,  

איזה בחורה בדואית ישבה לידי (ואי אפשר לעבור מקום כי התור הוא לפי הספסל ואם תעבור תפסיד את התור)

קיצור היא ישבה צמוד אלי, אז פשוט הסתכלתי על הרגל שלה במבט של מה-הרגל-הזאת-עושה-צמוד-אלי?

והיא קלטה והתרחקה קצת..

מומלץ, נוסה על בעלי חיים

ואין צורך להיות בוטים או מגעילים הרבה פעמים אין תשומת לב/מודעות. (שוב, לא אומרת מה אני עושה, רק דעתי.. )

אבל זה לא יחס נכון לבני-אדם. יהודים או לא-יהודים.

לא חייבים לאהוב, אבל לא למשוך עד הקצה.

אני רואה שאם נפתח את הנושא הזה, השרשור ינוצל''ש

אז אני חושב שמוטב לעצור זאת כאן.

בס"ד

אז שלום לכל מי שטרח להכנס...

פעם נהגתי תמיד לקום במקרים דומים.

אבל לא מזמן קראתי סיפור מעניין והרי הוא לפניכם במילותי שלי :

בדור הקודם או בזה שלפניו נפגשו  יום אחד שני רבנים ידועים. האחד פוסק ליטאי מפורסם (ששכחתי את שמו)  והשני אדמו"ר ידוע (דומני שהאדמו"ר מט'שורשוב זצ"ל).


התישבו שניהם על ספסל ועסקו בלימוד, או בדייון ברומו של עולם. לפתע התקרבה אלייהם גויה רוסיה והתישבה לידם על הספסל בקרבה יחסית .

דווקא האדמו"ר הפרוש גרם לכך שימשיכו לשבת לידה ורק לאחר מספר דקות הם קמו והמשיכו לשוחח בהליכה.

כשהתרחקו אמר האדמו"ר לרב שההקפדה לקום מייד הייתה פוגעת באותה אשה ולכן ישב מספר דקות וקם לאחר שהיא כבר תוכל לחשוב שהסיבה לקימה היא אחרת.

סוף הסיפור.

מאז שיניתי את מנהגי , אם כי מקרים שכאלו לא קוראים לי בגלל חישובים מראש איפה לשבת ואיך.... אבל זה כבר לדיון אחר.

בברכה
אני
 

עם הדומה לחמור" מסכת ברכות פרק תשיעי ומופיע עוד כמה פעמים בש"ס בקשר לגויים שבשר חמורים בשרם.

וואי לא תאמינו אבל ראיתי חמור רוכב על חמור[למי שלא הבין העליון היה בדואי]

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות