בפורום הורות באתר ערוץ 7 , מישהי השמיצה,  הכפישה ,האשימה בגניבת דעת,

 ועוד דברים חמורים. על מיקרה אמיתי להחריד.

מצער לדעת שכל מה שאמרת הוא לא נכון .  גם המנהלים לא עצרו את ההכפשות שלך,

ולכן  זה שאת ממשיכה לפטפט פה  כשלא שהתנצלת מעורר תמיהה גדולה

בכל מקום יהיו סיפורים ביזאריים.חוסר יושר אבל אלו מיקרים חריגים.

ומי שמרבה לראות רק את הרע צריך לעשות בדק בית

אבל מרוב אזהרות כאלה (זאב ,זאב) את יכולה לשרוף אנשים בקלות,

ולהמשיך לקרקר כאן כאילו כלום זו תעודת עניות לפורום הזה.

ואם כבר הזכרת את הפורום של אתר כיפה, יש לציין אותו לטובה ולומר ששם מזמן היו עוצרים את ההכפשות שלך.

[אבל בדיוק בשביל זה אלעד נעל אותו..]

הבנת נכון.

אבל יש עוד שירשורים שהיו צריכים להינעל קודם...

השאלה אם זו יוקטנה שמנהלת את הפורום או שפשוט יש לה קשרים...

ותודה על המידע העגום עכשו אנחנו נישן בשקט.

יש עוד מישהו שאת רוצה להזהיר אותנו מפניו יוקטנה??.

אולי השירשור הבא יהיה על הנושא החושד בכשרים לוקה בגופו?

אפשר להכין דפי מקורות.

אנונימית יקרה. נפגעת בצדק. אבל פשוט מספיק. אי אפשר כבר להכנס לפורום. חלאס עם זה.

יוקטנה לא עשתה שומדבר בכוונה בזדון לפגוע. כל מטרתה היתה לטובה. ואם היא שגתה- זה מול ריבנו של עולם. זה לא שיש לה אדם לעמוד מולו ולהתנצל. לא סתם דן ביקש לנעול את השרשור הזה. ההודעות שלך משתלחות, מתריסות ונשמעות כאילו כל העולם ואשתו נגדך. הוא לא. גם אשתו לא.

אני די חדשה כאן ולא מכירה בכלל את יוקטנה או שאר האנשים שכתבו פה, אך כל פעם שאני נכנסת לפורום הזה יש הודעה אחרת שבאה להצדיק את קודמתה. אין צורך בזה. כולנו אנשים בוגרים שמבינים את המצב.

ובאמת אני חושבת שאולי זה לא המקום לפרוק ולשתף בדברים כאלו- כי אנשים יכולים לפגוע הכי עמוק- דווקא כי הם לא מכירים ולא יודעים למי הם עונים. עדיף לשתף חברה קרובה. מישהי שתענה לך מכל הלב וגם תוכל לתת חיבוק- בקום סטירה ממישהו לא מוכר.

רציתי רק להאיר שמחלקת רווחה גם יכולה להרוס בתים.

כל אדם יכול לדווח עליך.. גם רק בגלל שההשקפה שלכם שונה.

ומחלקת רווחה נכנסת לך לחיים בשל הנוהל כשאין שום סיבה.

המעקב הזה ללא צורך יכול להרוס בתים.. וביטחון עצמי של הורים.

סיפור שלנו... מלפני שלוש שנים

החלטנו להפסיק  מעקב של טיפת חלב ולעשות חינוך ביתי

האחות של טיפת חלב נפגעה ממני שהחלטנו להפסיק.. ואיימה עליי שתדווח ודווחה

זהו מאז שהיא דווחה לא משנה שהכל משחק כבוד איתה..

העו"סית אמרה לנו שעכשיו מעקב של שנה והיא רוצה לבוא אלינו לראות את הבית וכו'.

משפיל דוחה ומגעיל.

הסברנו לה את הסיפור... היא אמרה שהיא מבינה והיא רואה שאנחנו בסדר גמור אבל זה הנהלים

למותר לציין שאמא לא יכולה להיות רגועה שיש קרציות שתקועים לה על הוריד ורוצים דיווח על האפצ'י האחרון שעשית

הם היו יכולים מבחינתם לקחת אמא למי שי אמא נהדרת.

אבל בחסדו של ה' שלא מפקיר שום אדם.. הוא עטף אותנו כנשר ושמר עלינו.. ונפנף אותם לכל הרוחות.

אבל אנחנו קלטנו שמדובר לא באנשים שעניינם טובת משפחה..

אלא כסת"ח  ורחמים נוצריים (לרוב)

*אינני יוקטנה פלייז אל תעלו עליה.

מוכנה להזדהות באישי לאנשים שיכתבו כאן שמסיבות חשובות הם צריכים זיהוי.

רק לאזן את התמונה.

חשוד מאוד.

תכף תגיע התגובה הזו: אנשים תיזהרו ,

 יש כל מיני מטרידנים.

אז בואו נסגור את כל הפורומים.

רק לאנשים שאני מכירה מפה כי אותך אסתר 39 אני לא מכירה ואין לי מושג מי ומה את.

אני כתבתי רק משהו עדין "לאיזון"..

לא היתה כוונה שיתחילו "לרוץ" בעקבות זה מחדש...

[ודווקא הסיפור מהאנונימית מס'....  הוא סיפור מענין. אכן אפשר ללמוד גם מדברים כאלה]

בלי קשר לכותבים מסוימים,שהאוירה פה טובה,ממוקדת,עינינית.

השתלשלות העניינים בשרשור המקורי:

1. משתתפת לא מוכרת כותבת הודעה שמדליקה כמה נורות אזהרה.

2. אני, משתתפת מוכרת ומנוסה, רואה לנכון להזהיר את חברותי, בבחינת "לפני עיוור לא תשים מכשול". שימי לב שהאזהרה שכתבתי היתה מנומסת, מינימליסטית, מרוחקת, ובשום אופן לא אישית.

3. למרות תגובתי הנקיה, הכותבת הלא מוכרת מיד התחילה לתקוף אותי אישית: את הכינוי שלי, את יושרי המקצועי.

4. כאן נכשלתי: במקום להתעלם, עניתי לה. אמנם, בווליום נמוך בהרבה משלה, ובכל זאת, בדיעבד, לא הייתי צריכה לענות.

אני בהחלט מתנצלת בפני עצמי ובפני הפורום על שנגררתי לוויכוח המיותר, לאחר שהזהרתי באופן ראוי את הפורום. למעשה, כבר התנצלתי על כך, כשהכותב ד. הסב את תשומת לבי ו"ניער אותי".

אני לא רואה סיבה נוספת להתנצל. כשמישהו כותב הודעה חשודה אזהיר את הפורום גם בפעם הבאה. הגולשים והגולשות כאן הם חברי וחברותי (גם אם רובם רק באופן וירטואלי), וחלקם לא מנוסים כמוני ברשת. לא ארצה שהם "יפלו". אני מזהירה, וכל אחד עושה מה שנראה לו לנכון.

עם זאת, בע"ה בעתיד לא אגרר לוויכוח מיותר, גם אם שוב אותקף באופן אישי.

(אלעד גם אני חושבת שזה היה חכם לנעול את ההודעה המפנה ל"כיפה". אולי יתאים לך לכתוב אזהרה כללית מפני התחזויות ברשת בראש הפורום, אם אזכור מקרים ידועים מהעבר באופן כללי יותר)

נכון .. להגיד למישהי שמספרת סיפור אישי כואב, שהיא שקרנית וממציאה.

להאשים בתעמולה- זה מנומס...

זה מנומס ומנימליסטי. אם לדעתך זו לא שפיכות דמים, כמו מה זה נראה לך??

כשאין ביקורת עצמית, שום דבר לא יעזור.

מוטב להיזהר ולא להצטער - בזה אני מאמינה וכך אני נוהגת.

כל דרך יש לה סיכונים אפשריים ורווח אפשרי. אני מאמינה שדרכי משקפת את הרווח הגבוה ביותר והסיכון הנמוך ביותר.

הסיכון שלי הוא בזהירות מיותרת, וזה סיכון שאני מוכנה לקחת, ולוקחת, בכאב לב.

עם זאת, אני מקבלת ומכבדת כל מי שמאמין אחרת ונוהג אחרת, כמובן.

 בלהשמיץ ולהכפיש אין שום רווח.

אבל אנחנו מדברות בשפות שונות. לכן אין טעם להמשיך בשיח הזה

נסכם את זה כך את לא תתנצלי,ואני לא אסלח.

זכותה של יוקטנה לחשוד ולהזהיר את יושבי הפורום, כמו שזכותך לא לסלוח או לכתוב פה מה שאת רוצה.

מספיק עם זה!

הפורומים באתר הם פורומים נעימים ומזמינים. אז די! נמאס עם ההשתלחויות האלה...

היו כבר מספיק התנצלויות וחוסר התנצלויות בנושא. די עם הדיונים האישיים האלו.

אפשר כבר להתחיל לדון לגופם של דברים או פשוט לדון בנושאים אחרים.

אני בטוחה שיש לך ולכולם עוד תחומי עניין ונושאים לכתוב ולהגיב עליהם.

נשמח להכיר את כל המשתתפים בדיונים אחרים בלי כל המריבות האישיות האלה.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....