ב"ה

גם אני בעיון ראשוני, בתחילה לא הבנתי מה השאלה בכלל ומה ההבדל בין הדורות עברו לזמננו ולמה יש הווא מינה לבטל את המצוה בזמננו?

ובעל המאמר מסביר את הכל ובפרטות.

בפסוק המקורי יש שני חלקים:

1. ועתה כתבו לכם את השירה הזאת.
2. ולמדה את בני ישראל.

יש כנראה פוסקים ששמו דגש יותר על הסיפה והם דוגלים שהיום יותר פרקטי לתרום ספרים שימושיים ולא ס"ת לארון קודש בהוספת נימוק שהיום לא בקיים בחסרות ויתרות. (ואז הספר לא ספר ולא קיימו את המצוה).

אבל בכל זאת יש לנו עדות מרח"ו שרבו האר"י הקדוש הכן ולמרות החשש של חו"י ציוה לכתוב עבורו ס"ת.

תודה לך ולחבר ובעיקר למחבר, נהנתי מכל מילה.

חובת  כתיבת  ס"ת  קיימת  גם  בימינו אנו.

הענין  שבימינו  רגילים  ללמוד  מתוך  ספרים  מודפסים,  לכן  דעת  פוסקים  רבים  מא  המצאת  הדפווס  כי  עדיף  להשקיע בספרי  לימוד  ובכך  יוצאים  יד"ח.  אך  המצוה  עצמה  לא  נמחקה  מתרי"ג  מצוות.  ולכן  מי  שיש  באפשרותו  ובהישג  ידו

(  לא  באמצעות  שנור  או  מעשי  מרמה  במכירת  אותיות  בעלויות  של  פי  30 לפחות מעלות  אמת, כפי  שרבים  עושים  מכך  קופה  לסידור  25 דורות  אחריהם  מבחינה  כלכלית )   אכן  מקיים  לכתחילה  ובהידור  באם  נותן  לכתוב  ס"ת  כשר    וגם  ברכישת  ס"ת  ישן  שנותנים  לתקן  (בשיטות  המותרות  ע"פ  דין   ולא  בשיטות  שמרבית  הפוסקים  אוסרים  לחלוטין  כפי  שלצערנו  סוחרי  סת"מ  רבים  עושים  תמורת  בצע  כסף   מלאכת  רמיה )  גם  יוצאים יד"ח  לכתחילה.

פרט  חשוב  נוסף  בנושא.

מי  שכתב  ס"ת  ונתן  אותו  מתנה  לביכ"נ  ישיבה  וכיו"ב  הפסיד  את  המצוה  בידים,  הואיל  והס"ת  לא  שייך  לו.  כך  לפחות  נפסק  בהלכה (  כמדומני  בנו"כ  של  הרמב"ם  ושו"ע ).

מה הכוונה ללא בסיס הלכתי רציני?

שתי ההבנות שהבינו הפוס' בדברי הרא"ש שהובאו במאמר אינם רציניות?

והובא במאמר הזה שאכן יש מי שאומר שאופן קיום המצוה (כתבו לכם) הוחלף, רק שאין כן דעת מרן והאר"י ועוד פוס'..

אז מה כוונתך? 

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.