ספרו חוויות...

חשבתי עליכם!

פשוט היה מדהים! המכינה המקסימה של בית אל שעשו שמח בכזאת פשטות וענווה

אין עליהם

וסניף גב"ש המתוקים מדבש! ו--->ההנהגה הצעירה המהממת כאילו חוה אין עלייך בעולם!! באמת

נהנתי איתך כל רגע.. והחבר'ה שלך פשוט מתוקים..

שמחה של תורה.. באמת שמחה של תורה.

מול הגויים- אנחנו והתורה הקדושה אנחנו, עם ישראל! קידוש שם שמיים ענק..

חבר'ה.. ב"הצלחה לכם בהמשך.. שד' יפנק אתכם וישכל אתכם וישפיע עליכם שפע קדושה טהרה שמחה

ואור  תעשו חיים.

אצלנו בלילה היה שמח, השתכרו והכל...כל הילדים הגיעו, שקיות ממתקים וכו..אבל בבוקר? כלום!!! ב'כל הנערים' (קול?) היה רק 2 ילדים וילדה בת 4... לפחות אבא שלי היה חתן בראשית....

היה טוב. 

ממש בסוף האירוע הזמר סיים בשיר "תן טל ומטר". בתווים האחרונים ירד גשם

שוטף. אני הלכתי הביתה בנונשלט בזמן שכולם רצו בהיסטריה. 

באו אלינו שלושה סניפים לחזק.

מכל אחד הכרתי מישהו. גם ד''ר אריק הייתה. 

והיה בחור אחד שרקדתי יחד איתו וברגע שהוא

הלך נפל לי האסימון שזה היה calvin. הוא עדיין

לא יודע... אז אם אתה רואה - נעים להכיר! 

מנהלי נוג''ה לדורותיהם מקובצים במקום אחד. 

פגשתי חבר מסמינריון הדרכה מלפני שנה וחצי.

נוסטלגיה. 

כשחניך שלי בא אליי נתתי לו כזה חיבוק. מזמן לא

ראיתי אותו. שמחתי לראות אותו שוב. 

<צ>

מי אתם? 

בס"ד

נו טוב אם אתה מתעקש..

אני חייזרית!

אבל חייזרית גאה!!

וואי, היה כ"כ מרגש ומיוחד להסתובב ברחובות לוד בשכונת רמת אשכול,

עם המכינה ששרו ורקדו בלי הפסקה...

הערבים ממש קנאו בשמחה שלנו...

שנזכה בעז"ה לראות יותר ויותר יהודים בלוד, ששמחים עם העיר שלהם!

היה פשוט מטורף!

והגעתי למסקנה, שלפני שאתם הולכים לערי פיתוח וכל מיני כאלה.. תבדקו אם צריך אתכם ביישוב שלכם,

כי אצלינו- אם לא היה נוער, באמת שלא הייתה שמחתורה... "עניי עירך קודמים..."

והקפות שניות במושב חילוני אצלינו בבקעה, איזה אנשים טובים!! אין על בקעתים! תקנאו

הגעת מבית שמש?

הם ניסו לשמח ולחזק בבית כנסת שלנו,אבל הם היו די עלובים...

|מפזם|

היה פשוט אדייר!!!

חצי מהישיבה הייתה איתנו ברמלה!

לא הפסקננו לרקוד.!!

(ח''ח לסניף בנ''ע רמלה שאירחו אותנו, הדריכו אותנו וזה...)

העפנו לכוולם שם(גם לערבים...) ת'סכך(וגם פרקנו להם קצת את הסוכות..)

ערבית סיימנו באזור 23:30. כל הקפה ארבעים דקות, כל הקפה שיר אחד עד שלושה, כל שיר מתחיל באיזה טון, עולה (באופן לא מכוון! ספונטני!) עד שאי אפשר לשיר אותו, יורד בבת אחת באוקטבה, עולה בחזרה, יורד באוקטבה ועולה בחזרה.

אהבת תורה משהו-משהו.

(שחרית-מוסף התפללתי בבית כנסת ליד... שם התפללו מוסף בזמן... ב-12:30. בישיבה התפללו מוסף אחרי 15:00, סעודת חג היתה לנו ב-16:50.)

( )

כ"כ חבל שנגמר..

לא הספיק בכלל.

כמו כל שנה בבית..

כל הנוער בנים נוסע ושוכח שיש לו יישוב שהוא השאיר מאחוריו ושכדאי לעזור לשמח גם פה...

נשארו כל הזקנים וטיפהל'ה בוגרים שעשו קצת שמח..

נראלי ששנה הבאה אני הולכת להביא איזה קבוצה שתעזור פה לשמח..

לפחות היו טיפה ריקודים של הבנות השנה...התעוררנו קצת לחיים

הייתי בתל אביב!

רקדתי כמו שיכור.....היה עוצמות מטורפות!!אורות לגמרי!

הקב''ה גדול!

אין.היה חג מדהים.סיכום מטורף לחכל סוכות הזה..

אני לא יכולה לדבר-כי אינלי קול וכואב לי הגרון-אז אני לא יספר לכם חוויות..וגם כי אני עדיין באורות מהחג,יותר מדי אורותו.אני לא מצליחה לספםר בקושי מה היה מרוב שהיה מדהים!!!!!!!!!!!!

זהו

היה מטווווורף!!!!! בהתחלה הייתי שיא המבואס שאני לא נמצא בישוב שלי בחג, לשמח שם....

ואז נכנסנו לבכנ"ס של בוכרים.....!!!!!!!!

היה  מגניב אש!!!!!!!!!

(יש לי מלא  חוויות, ואנל'א יודע מאיפה להתחיל.....)

ארר השוטרים האלה!! לערבים נותנים לעבור! אבל לנו בים שישי ?! מה פתאום!?

ב"ה יש שיפור משמעותי במצבו של נעם! הוא היה בשמחת תורה !!

שערבי אחד מסנן: "עוד יגיע יומכם" זה מרגיז!!

תמיד מגיעים מאוחר, להקפה של הישיבה בכיכר !! לא יודעים להגיע מוקדם!

גשםםםם !! מזל שלקחתי סוודר!!!

היה בסדר..

הזה אבל עשיתם שמח.. זה כן ב"ה..

אבל משומה היה נראלי שהבניצביקים ברחו.. ולא היו ברוב הזמן יחד עם ההנהגה

שמחתורה!!!!!!מאיפה את יודעת שאני מבני"צ?

בישיבה של ביתאל.

מהמם!!

איזה עוצמות. איזה תורה. איזה שמחה.

נתן לי כוחות לעבודת ה' של כל השנה. באמת.

וגם הקפות שניות בהר המור. איזה מדהים!!

יוו.

בס"ד

שמחתורה אני בבית, וזאת השנה הראשונה שלא הייתי בבית...

אז חוץ מזה שיכלנו לעשות מפגש מנהלים... לשעבר... (הזוי לפגוש שני מנהלים באמצע חור... כאילו, מה הסיכוי ששלושה מנהלים (לשעבר ובהווה) יהיו באותו מקום, באותו זמן?! )

היה בסדר

בבוקר הלכנו איזה שעתיים בכדי להגיע לבית כנסת בקצה העיר, והיה חם ברמות... ואז מישהי בוכה כזה "אבל אמרו שירד גשם!!!" -שנייה אחרי התחיל לרדת עלינו גשם, חם.

אז היה חם ברמות, שמש שורפת אשכנזים תמימים (כמוני!), וטיפות גשם שהורסות את הראייה עם משקפי שמש\ראייה שאף אחד לא מבין למה אני נכנסת לבית כנסת ולא מורידה ת'משקפיים (כי אני לא רואה!!!! 3 וחצי זה לא מספר קטן ) -אני צריכה שמישהו ימציא את הוויזרים של המכונית, למשקפיים... אי אפשר לראות כלום על טיפות על העדשות של המשקפיים!!!

ואז בהקפות שניות, ברקע צלילי זמר מזרחי (שמה לי ולזמר המזרחי?!) דיברתי עם חברה שלי בטלפון, והתחילו טיפות, לא רציניות, ואנשים התחילו לברוח, אני נשארתי עוד קצת... עד שהגשם ממש התחיל להתחזק ורציתי לכל הסניף שלנו שכולם בורחים, ואני רואה את חברה שלי אוספת את כל הלכלוך שהשארנו שם, בגשם זלעפות... ואז שני בנים משבט איתן, באו ושאלו מה לעזאזל אנחנו עושות בגשם הזה? והסברנו להם, "מנקות", אז הצדיקים לקחנו לנו את המזוודות למקום יבש... ומיותר לציין שהלכו לי הטבע נאות... כולי הייתי סחוטה... יכלתי למלא בקבוקי מים של שני ליטרים...

אבל חוויות ישארו... לא לסמוך על סניפים שאת לא מכירה ולהשאר בבית בשמחתורה

יאללה בואו נעיף תשרשור ל40...

שיצטמצם קצת......

היה מעולה בשמחת תורה ישתבח שמו!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....