לשמוע רק בגלל הסקרנות

תשובה: לא!!

למרות שכבר שמעתי מקרים על זוגות שהתחתנו ככה...

לא יודעת. נשמע לי... הזוי..

למרות שמה שהלך שם זה היה קצת מוזר..

כל הבנים רוקדים למטה - והבנות פשוט בוהות...ממש לא כיף לרקוד ככה..

כל צעד שאתה עושה..אלף עיניים בוחנות....

אבל חוץ מזה באמת היה שם כיף לרקוד..אוירה טובה ושמחה!

איך הוא יראה אותי רוקדת?

אבל עקרונית:

פעם הייתי ממש נגד [מה כבר אפשר לדעת דרך ריקוד, כולה מראה חיצוני נטו..].

עכשיו אני חושבת שאולי הבת מצליחה לראות דברים נוספים, וזה כן זמן ממושך שהיא רואה אותו ולא למשך דקה בלבד או משהו.. אז אם בודקים דברים עקרוניים לפני, אפשר לנסות..

[עדין קשה לי מאוד עם חברות שעושות את זה בחתונות..]

לא צריך להתבייש אם רוצים להתחתן, ובאמת כל הדרכים כשרות כל עוד שזה נעשה בצורה מכובדת.

למשל להגיד לבחור שהיא ראתה אותו זה לא צורה מכובדת, אבל אפשר לא להגיד את זה ופשוט לומר ' ראינו אותך וחשבנו עליך'.

לא צריך להתבייש לרצות להתחתן, וצריך לירות לכל הכיוונים.

אני לא אהבתי אף-פעם את העניין של להל על מישהו וכך להחליט שהוא מתאים לי או לא, אבל-

בחתונה של חברה קרובה היא אמרה לנו לקראת הסוף להגיד לה האם מצאנו מישהו.. והחלטתי להגיד לה שאכן שמתי עין על בחור אחד...

הסיפור התגלגל ולא מיד יצאנו.. והאמת שבסוף זוג אחר חשב עלינו ושידך אותנו- בלי לדעת שהזוג מהחתונה גם ניסה..

והיום אנחנו נשואים באושר!!!

אז שווה לשמוע הצעות כאלו!! אולי יש לה סיעתא דשמיא ועין בוחנת?

ומציאת חן זה דבר ממש חשוב כלשעצמו אז אני מקוה שגם אתה תאהב את מה שאתה רואה אם אכן תצאו- ובע"ה.. רק הוא יודע מה יהיה בהמשך.

בהצלחה!

וחוצמיזה, שריקוד יכול לספר על הבנאדם הרבה יותר מדייט ראשון.

אם בן אדם לא אוהב לרקוד זה אומר עליו משהו-ובגלל זה לא תתחתני איתו?!?

על סמך הריקוד שלי בלבד היא חושבת שאנחנו מתאימים? ככה רואים מידות של בן אדם? ככה רואים איך שולחן השבת המשותף שלנו ייראה? מה זה השטויות האלו?

התנהלות בחברה (יש את אלה שמנהלים תעניינים למשל...)

חיבור לתורה (ראיתי אחד שפשוט מחבק תס"ת בכזו אהבה.. באמת!, לא אומרת שמי שלא הוא לא מחובר לתורה, אבל זה גרם לי להסתכל על הבחור הזה בצורה אחרת)

ביישנות, זרימה,

חיבור לרבנים (ראיתי אחד שלא זז מהרב שלו כל הריקודים ומסתכל עליו בכזו הערצה!)

אכפתיות, עזרה (נשבר משהו והיו את אלה שמייד באו לאסוף, או אלה שדאגו לכולם לכיסאות, פתחו לנו את הוילון וכו')

ויש גם את אלה שבכלל נשארו בחוץ ולא רקדו (לא דנה, אולי כאבה להם הרגל או שהם לא בקטע של ריקודים..)

אני לא אומרת שמכאן אפשר לדעת בבירור שכך הבחור מתנהג תמיד, אבל בהחלט אפשר ללמוד עוד דברים חוץ מחיצוניות.

אלה דברים שאת רואה תוך כדי, לא באתי לנתח אתכם, זה התגלמות המשפט- "אורח לרגע רואה כל פגע"

וכן...

דרך מאד לא טובה לבדוק מידות מסויימות מאד, בין כה מי שמתבלט בהקפות הם הרקדנים עצמם (יכול להיות שאני טועה) אני לא רואה איך הדרך הזאת מתעלה על הדרכים האחרות: דרך חברים, שדכנים מקצועיים, רבנים, אתרי אינטרנט וארגוני חסד למיניהם

לא, לשכנעת אותי בכלל.

סליחה

אז בואו נבדוק כמה מהקשרים האלו באמת הביאו לנישואין וכמה שברו לבבות סתם ואחרי זה נראה מה סובייטקטיבי ומה לא. אני מאד אופתע אם זה יתגלה כשיטת שידוכין טובה. זה פשוט לא נראה לי ריאלי.

למה שלא תקבל?..

מה איכפת לך? 

[בסוף אתה תוכל להיות זה שתחליט אם לצוד אותה.. כך שלא תישאר רק בגדר של "ניצוד"...]

ובטוח זה לא רק בגלל כשרון הריקוד, היא ראתה משהו "מעבר".. (אם היתה קוראת בפורום - היתה יכולה להגיע לאותה מסקנה.....)

אבל הצעה שלי - תשאל אותם עליה קודם (רקע, אופי) לפני שאתה עונה.

(סליחה על ההתפרצות..)
אבל גם בעלי התחיל איתי אחרי שראה אותי כמה דק' (לא אפרט כאן בגלל אאוטינג, אבל לא במקום שיכל להעיד עלי יותר מידי)..באמת אמרתי ישר "לא", ואחרי בירורים הסתבר שזה באמת יכול להתאים..
וזה התאים

לא ראייה "מעבר"

זה לא תמיד עובד ואני חושב שלרוב לא כדאי להתעסק עם זה בכלל.

לך על ההצעה, כל הכבוד לה שהיא יזמה!!!

תנו לי סיבה הגיונית-לוגית-שכלתנית אחת בבקשה.

מאיפה לנו לדעת היא הזיווג שלו

רדפו אחריו, הצליחו לתפוס אותו ולספר לו, אם זה לא ילך לפחות זה יפתח עוד קשר (כמו קשר של שרוך בנעלים) גם לה וגם לו לעבר המטרה הנכספת! או שאולי הוא או היא יהיו השדכן של אחד מהם!

נכנסים לקשר כדי להתחתן ותו לא.

מה חסר דרכים למצוא שדכנים מבלי להכנס לסערת רגשות מיותרת?

חיצוניות מראה גם על הפנימיות (בדר"כ)... 

את ההתלהבות, השמחה של מצוה, החן, ההתחשבות באחרים שעל ידו, היחס אליהם, הטוב....

אפשר לראות הרבה דברים. תלוי ב"עין" ובטביעת עין.

וזה לא רע לצורך בירור ראשוני.

הרי היא לא ביקשה לשכור אולם על סמך זה...

[גם אני מסכים שאם היא סתם היתה עושה הגרלה בספר הטלפון על שם, והיה יוצא לה שמו - אין צורך להתאמץ... אבל פה לדעתי זה בכל זאת בעל משמעות. היא לא ביקשה "סתם" שמא זו ה"השגחה הפרטית"...]

או שמא זה התהלבות רגעית שתוך יומיים היא בכלל תשכח שהיא התלהבה ממנו?

יכול להיות שזה בדיוק מה שנמצא ברשימת המכולת שלה, בעייני זה דומה מאד לשוק שמדברים עליו במסכת קידושין.

(לא מחמאה)

אבל על סמך זה אפשר לקחת את ההצעה ולברר אחד על השני.
אם מתאים- מתאים. לא מתאים- היה נחמד לנסות.

התאמה וקשר צריכים להבנות על סמך התאמה רציונאלית בלבד, אחר כך לבדוק אם זה זה.

לא, אל תירו חץ ותסמנו לי את המטרה, זה לא רציני.

יכול להיות שככה זה עובד בעולם השידוכין, מה לעשות, זה עולם רגשי מאד ומדומיין.

שוב, מציאת חן היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק, והטענה שלך ש"התאמה וקשר צריכים להבנות על סמך התאמה רציונאלית בלבד" היא פשוט מופרכת.

אני באמת מתקשה להאמין שאתה כנה בגישה שלך. אולי זה פשוט חוסר מודעות עצמית.

זה חלק מה"שכל"...

בן אדם זה לא רק סך-נתונים. יש דקויות שרואים.

אז לא אומרים שהיא צריכה ללכת ברחוב ולחפש "הברקה", אבל אם כבר ראתה, כמה זמן, מישהו ומצא חן בעיניה, על סמך דקויות והתנהגויות שונות - זה מספיק טוב כדי לבדוק עוד נתונים.

מן הסתם גם הוא יבדוק - וגם היא, אם ייענה, תשאל עוד דברים כדי לדעת אם יש "סיכוי רציונאלי"..

ואכן ב"עולם השידוכים" עובד גם הרגש. אבל לאו דווקא "מדומיין", אלא הבחנות שגם מורגשות (נניח: "מאד-מאד חביב"..  זה "ביטוי רציונאלי" בלבד? לא..  אבל לבחורה שמחפשת מישהו כזה, וכשזה בא ממקור אמין, זה אומר הרבה. כמובן, בצירוף עוד דברים)

שאני מוכן לקבל.

למחולות בכרמים שרשב"ג במשנה תיאר שלא היו ימים טובים לישראל מהם!

הדברים שלך הם ברוח החרדיות ולא ברוח חז"ל, וכידוע בנקודות רבות יש ביניהן שוני וסתירה.

אילן, מחילה, אבל הגישה שלך פשוט מתחסדת. למה בדיוק אתה מצפה?! שהבחורה תשכור חוקר פרטי שיתחקה אחר מדותיו של הבחור ורק אחר כך היא תפנה אליו? למה שדכנית שהיית אצלה שעה - שעה וחצי במקרה הטוב, יודעת משהו על המידות שלך?

אתה מנסה להציג את זה כרדיפה אחרי היופי נטו, או בלשון חז"ל "הנושא אשה לשם זנות", אבל זה פשוט לא הוגן ולא ישר. אפשר להניח מראש שאנחנו עוסקים בבני אדם סבירים, ואצל בני אדם סבירים ונורמלים מציאת חן היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק, ואפשר להניח בפשטות שהם לא ימשיכו בקשר במידה ולא תהיה התאמה במידות ובאופי.

אם היית מדבר על תמונה, הייתי מוכן להסכים איתך, אבל במפגש חי עם בן אדם רואים יותר מאשר רק מראה חיצוני.

אני אישית הייתי מרגיש לא נוח ולא נעים שיסתכלו עלי בסיטואציה כזאת, והייתי נמנע על כן ממצבים כאלה, אבל למי שזה לא מפריע לו זה דבר ראוי ומבורך בעיניי.

מישהו10 אני לא מתחסד ולא מתיימר להיות חסיד, זה מפריע לי שאנשים היום באמת חושבים שייצא מזה משהו, בעייני זה מיותר, ברור לי שבישיבה אצל שדכנית או אצל חברים שמכירים אותך מגיל 0 יש יותר אינפורמציה על המידות שלך מאשר בצפייה עליך רוקד.

תקרא לי חרדי? לא נראה לי שזו גם הגישה החרדית. זו גישה שנכון להיום אני לא מכיר מישהו אחר שאוחז בה מלבדי כולל חבריי החרדים.

אני דווקא כן חושב שהגישה הזאת שכלתנית  אגב לא זילזלתי במציאת חן בכלל, גם היא צריכה לבוא והכללתי אותה בבדיקה אם זה זה או לא.

במפגש עם אדם חי רואים יותר ממראה חיצוני בלבד- זה נכון, אבל אם לא מתקיימת שיחה ערה קשה לראות הרבה יותר מזה.

אני לא אומר שהבנות שנמצאות שם נושאות גבר לשם זנות חלילה, אני פשוט אומר- ככה לא בונים בית (לדעתי).

אבל המציאות היא שזה עובד, גם אם זה לא מתאים להשקפה שלך. ואיך בדיוק אתה מתמודד עם המשנה שציינתי?

ודי צורמת לי ההתהדרות שלך בשכלתנות כאן. הגישה שלך היא לא שכלתנית. אתה פשוט משתמש במונח לא שייך.

זאת אחת הדרכים שלי להתמודד עם דברים.

אני לא מתהדר בשכלתנות שלי ולא מגדיר את עצמי כאדם שכלתן, כמו שראית לעייל, חזרתי בי, אדם שכלתן אמיתי לא היה חוזר בו מן הסתם.

אתה הבעת דעה לגיטימית, שיש בה היגיון -

וסה"כ נהיה מזה דיון נאה.

ואכן, לדעת להגיע ל"תובנה מחודשת" מתוך הסברה של מישהי על סמך "עין איה", זה באמת יפה מאד. מידה טובה.

ושוב, השכלתנות לא ממש קשורה כאן, זה יותר עניין של יושר [אינטלקטואלי] לחזור בך ולהודות על טעות מאשר שכלתנות.

אז אני עדיין לא מגדיר את עצמי שכלתן כי אני פשוט לא כזה.

וחזרתי בי מגישה שאחזתי בה קרוב לשנה ומשהו הודות ל"נקדש את שמך..."

יאללה, מישהו, עושים שולם?

 <- זה כי אין פה סמיילי שלל סולחה.

כי אני פשוט לא רבתי איתך, כדי שיהיה צורך לעשות סולחה. אבל בעצם, דיברתי קצת בתקיפות, אז שיהיה, "את והב בסופה"

למרות שהייתי מצפה שתחזור בך לאור דברי המשנה ולא בגלל הציטוט של נקדש את שמך, אבל שיהיה, לא רוצה לחפור בזה יותר.

"(אם היתה קוראת בפורום - היתה יכולה להגיע לאותה מסקנה.....)"

היית בהקפה השביעית בבוקר, נכון?

ניסיתי לצוד רק כי אמרת שתהיה שם.

מממ לא יודעת מה עם בנות אחרות, אבל אני יותר נהנת להקשיב לקולות, מאשר לראות אתכם רוקדים.

מה יש לצוד יותר מידי? כ"כ הרבה בנים. עד שאתה רואה שוב בחור שראית פעם אחת, אתה כבר שוכח איך הוא היה נראה..

וזה סתם פספוס של הנאה רוחנית. לא הגעתי ל"מרכז" כדי לבזבז את הזמן בבהיות. אני רוצה להנות!

מידי פעם, בניגונים ללא מילים, אני נהנת לפקוח את העיניים לראות מאות כיפות לבנות מקפצות להן. זה מרומם.

וכמובן כשאתם מכניסים את ספרי התורה, זו חוויה לעיניים פקוחות.

איזו קדושה ואיזו אהבה לתורה (עד כדי מצב שאתם כמעט מוציאים שוב את הספרים שהתמקמו כבר במקומם..)!

ובקשר לשאלה שלך- כמו שכבר דן הציע, מה אכפת לך לברר? לא תפסיד מזה כלום.

ב"הצלחה!

יש בזה יתרון..

במקרה במקרה אני הקורבן , ההורים שלי היו  בהקפות  (אגב אבא שלי נעלב מאוד שאתה חושב שהוא כזה זקן)  אני לא ראיתי אותך בכלל  

אבל אם אתם רוצה לצאת ,אתה מוזמן לפנות אליי  ואני יחשוב על זה..

אני לא יודעת איך הגעתם למסקנה שהוא חושב שאבא שלך זקן..

הוא אמר כבני 50.. זו הייתה כנראה הערכה שלו לגיל לא לזקנה.. ו50 זה לא נראה לי זקן כמו שאת מנסה לתאר..

לק"י

בהתחשב בעובדה שאני מחפשת בחור צנוע שלא נוהג לצפות בבנות מרקדות

וברצינות- לא בטוח, אבל אולי הייתי מבררת פרטים ואם זה היה נשמע לי- אז אולי כן..

חברותא לשעבר פנה אלי באיזור ראש השנה:

תקשיב, אתמול אחותי ראתה את הסרט של החתונה שלנו, והיא רוצה להציע לך חברה שלה,

אתה פנוי? 

ואני חשבתי שחברותי ואני חולות... מסתבר שיש כאלה שיותר..

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.