תפנה לרופא, פסיכולוג, או מי שאמורים לפנות אליו בבעיות כאלו..

אבל הוא כותב "זיכרון מלא, אנא מיחקו פריטים"? או משהו כזה..

אז לצערנו, או שדווקא להיפך, גם אצלנו בד"כ זה ככה.

כשהזכרון מלא ולא מרוקנים אותו- אין מקום לדברים חדשים.

במיוחד כשהוא מלא בדברים קשים שממלאים ותופסים כל כך הרבה מקום.

נסה להסתכל על הזיכרון שתקוע לך בפנים בצורות שונות,

הוא עכשיו פיל!

תנסה לעשות אותו כמו סרט, שאתה הבימאי.

תיקח תמונה תמונה מהזיכרון הזה ותעצב אותה מחדש, איך שבא לך.

תגדיל, תקטין, תצבע בתורכיז, הילוך מהיר, הילוך איטי, מעברים.. כל מיני אפקטים ושינויים טכניים.

זה נשמע ממש מטופש, אבל זה כל כך עוזר!

זה מקטין את הנפח שלו, ונותן מקום לדברים חדשים, חשובים, והרבה יותר נעימים להיכנס.

ואתה לא מבין כמה חשוב שתתגבר על זה! אתה יכול! באמת שיש לך כוחות אדירים!! רק תשתמש בהם ויהיה לך טוב בע"ה!!

זה עקב איזשהי טראומה שהם עברו בגיל צעיר ובתגובה לאותה טראומה הגוף
שלהם פיתח מנגנון הגנה שעוזר להם להתמודד עם אותה טראומה על ידי כך שהוא
מוחק לכם חלקים מהזיכרון (בלאק אאוט בלעז) עד כמה שהבנתי זה גם מה שקרה לך

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....