בס"ד
שלום חברים,
ב"ה יש לי בבית בת שנה וחודש [כמעט חודשיים..] ואני עומדת לפני לידה שניה. בעז"ה.
בוודאי שאנחנו מדברים עם הילדה המון: היא עושה "טובה" לבטן, נותנת נשיקות, אני משחקת איתה עם בובה, מספרת לה סיפורים...
אבל נראה לי שעדיין יהיה לה מאוד מאוד קשה.
יש לכם איזה שהם טיפים למעבר קל יותר?
להפנים היטב היטב שאתם לא פוגעים בה בשום צורה שהיא בכך שאתם מביאים לה אח/אחות קטן/נה אלא בדיוק להפך.
כשהיא תקבל מכם שדר שהאח הקטן הזה זה הדבר הכי טוב שקרה לה, היא גם תחשוב ככה.
אנחנו גם הבאנו מתנה לאח הגדול, כשהאח הקטן הגיע הביתה, כדי ליצור התנייה חיובית. (כדור גדול, שהילדון תכף זרק לתוך העגלה של התינוק, הרי אמרנו שזה לכבוד האח החדש... 
)
יוקטנהאת החדש, כלומר: היא "שותפה". "תראי מה הוא עושה", את רוצה לנדנד אותו? וכו'. כך יש בכך גם צד של "משחק" חדש מאד מענין עבורה.. (כמובן, לא להגזים באופן שיגרום לחוש כאילו שם "מרכז העניינים"..)
ב. להקדיש לה זמן בפני עצמה, וגם לחָדש כמובן. חום רב וטבעי, בשמחה, ללא הרגשה כאילו את עושה לה "עוול" כלשהו בכך שיש עוד אחד..
את כל התינוקות של החברים שלהם שפגשנו באותה תקופה. הם כבר ממש רצו אחד משלהם....
תמיד ממליצים לקנות עגלה עם בובה
(גם אם כבר יש לה, אולי בובה "תינוקת" חדשה, מושקעת, עם בקבוק/מוצץ/אמבטיה וכו)
יש ילדים שזה ממש טוב להם
אמא מניקה והם מניקים את הבובה... וזה גם עונה על המתנה והתשומת לב שכדאי לתת.
לנסות לתמרן את ההנקה/טיפול אחר בתינוק החדש בע"ה לזמן שהיא במעון/מטפלת, וכשהיא חוזרת הביתה- להקדיש לה כמה דקות, חצי שעה-שעה שהם רק שלה, להתפנקות על אמא.
אנחנו היינו "מחביאים" את הקטן בחדר שינה שלנו, שהיא תהיה ממש רק איתנו וגם אנחנו לא נציץ כל שניה רק לראות מה שלומו..
וגם אם הוא מצייץ, לא לקום אליו מיד, ולדחות אותה. גם אם הוא יבכה 2 דק' זה בסדר, רק שהיא לא תרגיש שהוא יותר חשוב ומעדיפים אותו על פניה.
וכמובן, לשתף אותה בטיפול ומשחק איתו במידת הניתן, ולהחמיא לה- איזה אחות טובה את, איך את דואגת לו וכו'.
בהצלחה, לידה טובה בע"ה והרבה נחת!
יש גישה שאומרת דווקא לא לקנות מתנות לילד הגדול, כי אז הוא מרגיש שהוא מסכן וכאילו מנסים לפצות אותו.
לשיקולכם..
כשהתינוק החדש מגיע הם קטנים מכדי להבין, ואח"כ- זו כבר עובדה...
ומסכימה מאוד עם זו שאמרה שהעיקר זה השדר של ההורים- אם את באמת חושבת שאח קטן זה נפלא- גם הילדים מתייחסים אליו ככה, ולהפך.
מניסיון.
שהיא תשחק בו רק למשל כשאת מניקה. ככה היא תחכה לזמנים האלה, תשב לידך ותהנה מהזמן הזה במקום להרגיש "בצד". אבל חשוב לאפשר לה רק בזמן ההנקה ולא מתי שהיא רוצה כדי לשמור על העניין במשחק, שלא ימאס מהר.
לדעתי אין הרבה קשר בין להראות לה את הבטן של אמא וכל זה - לבין התינוק שיופיע בסופו של דבר בבית. זה מרגיע בעיקר את ההורים.
בתוך זמן קצר היא שוכחת את "העולם הישן" שבו היא היתה בת יחידה, וזהו. כמו שכתבו פה כמה הגיל הצעיר מהווה ברכה בעניין הזה - ההתסתגלות מהירה וקלה יחסית לגילאים גדולים יותר. הרבה יותר קל לפצות את הבת הגדולה יותר בתשומת לב, ואין כמעט תופעות של קנאה שרואים בגילאים מעל שנה וחצי כמו אלימות (מכות, נשיכות, השלכת חפצים על אמא והתינוק...).
יחד עם זאת חשוב מאוד להבין שהיא לא גדולה בכלל!!! אחרי הלידה השנייה שלי, כשבוכרתי היתה בת שנה וארבע, שאלו אותי הרבה מה שלום "הגדולה והקטנה", עד שהפנמתי שאין לי בבית גדולה וקטנה בכלל. יש לי שתי תינוקות לכל דבר. תזכרי את זה כי כשתחזרי עם תינוק חדש פתאום הגדולה תיראה לך ממש ענקית...
לידה קלה!
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
