בס"ד
נתניהו מעוניין שזה יהיה הכי מוקדם שיש. ככל הנראה ב-29 בינואר.
(ואיזה כיף זה לקבל על כל עדכון חצי שעה לפני כולם 

)
בס"ד
נתניהו מעוניין שזה יהיה הכי מוקדם שיש. ככל הנראה ב-29 בינואר.
(ואיזה כיף זה לקבל על כל עדכון חצי שעה לפני כולם 

)
ידיד(אולי היה יירוט) שמעתי לפני הפירסום...
מתאים לי. ![]()
למרות שיכול להיערך שינוי.
מה... יש מצב שביבי יפסיד???
מה... יש איזה עימות לרפואה??
לא מעניין
למרות שהימולדת באדר?
דבר 1. לגבייך כמובן שלא, צריך 18 ביום הבחירות, (לעומת הבחירות המוניציפליות שבהם מספיק 17, החלטה ישנה ומעט מפגרת אבל לא זה הדיון)
דבר 2. לגבי התאריך כימעט אין סיכוי שיספיקו בינואר כי כרגע צריך להתחיל חקיקה לפיזור הכנסת מחדש דבר שלוקח לפחות יום יומיים במושב החורף דבר שיעקב ויגרור בחזרה לפברואר, אני כימעט מוכן להבטיח שלא יסיפקו בינואר,
צריך לזכור שגם לועדת הבחירות יש מילה בנושא התאריך, היא צריכה להערך לבחירות והם כבר קבעו תקדים בעבר שחיבו מינימום 90 יום מרגע החקיקה עד לרגע הבחירות.
יהיה מעניין (חולה פוליטקה מושבע..)
בס"ד
1. שמעתי שח"כ דני דנון (אם אני זוכר נכון) יוזם הצעת חוק שמי שבסיביבות גיל 18 גם יוכל להצביע, השאלה אם הוא יספיק להעביר את זה במושב הכנסת הנוכחי שגם ככה עומד להיות מאוד קצר.
2. לפי מה שקראתי הבוקר בעיתונים (ישראל היום בעיקר) נתניהו מתכוון לכנס את מושב בכנסת ולעלות את מיידית ואז זה כמובן יאושר על ידי כולם ולפזר את מושב הכנסת. זה באמת אמור להיות או בסוף ינואר או בתחילת פבואר.
ואם את חולה פוליטיקה מושבע אתה מוזמן להכנס לכאן יותר 
1. חוקים ניתן להעביר בפגרה רק אם רוב מוחלט סיעות הבית תומכות להעלות את ההצעה בפגרה(שלב מקדים שמחייב כל הצעת חוק בפגרה), נדיר מאוד שחוק שמשפיע באופן ישיר על הבחירות יקבל כזאת הסכמה.
ולא נראה לי מאיך שאני רואה את רובי ריבלין שיתן מצב לחקיקת בזק בכזה נושא לפני הפיזור, להערכתי החוק הכימעט יחיד שאולי יקבל את האופציה לעלות בפגרה יהיה התחליף של חוק טל שחשוב מאוד לרובי ריבלין.
2. מכיון שיצטרכו לחוקקק הכל מחדש צריך כימעט יומיים לכן כמובן שזה יהיה יחסית בתחילת פברואר אבל קשה להניח שזה יצליח להיכנס לינואר.
צריך לזכור שגם בענין התאריך יש משא ומתן בין המפלגות(שבפועל זה מה שקורה עכשיו ממש במשכן), ביבי לא ירצה לשרוף את כל הקשרים שלו במשכן עם מפלגות שיבקשו פברואר, בסוף הוא צריך שאצל הנשיא הם יגידו ביבי (כנראה ש61 לא יהיה לו..)
למרות שלביבי היה עדיף שהם יהיו אתמול, בכל זאת הוא יקשיב קצת לרוחות מסביב..
הצעה: אולי תבקש מאדמין שלפחות לתקופת הבחירות יכניס את הפורום לדף הראשי של הפורומים.
בס"ד
מתוך דף הפייסבוק של ישראל היום:
מתזכיר הצעת החוק לפיזור הכנסת עולה שנתניהו הגיע להסכמה על תאריך לבחירות • ביום שני הכנסת תתכנס לישיבה חגיגית - ותתפזר
מתזכיר הצעת החוק שהפיצה לשכת ראש הממשלה עולה, כי התאריך המועדף עליהם לבחירות הוא ה-22 בינואר. על פי התזכיר, נתניהו הצליח להגיע להסכמה עם סיעות הבית לגבי התאריך.
בכנסת ימשיכו בתחילת השבוע הבא להכין את הצעת החוק לפיזור הכנסת. ועדת השרים לענייני חקירה צפויה לאשר את ההצעה ולהביאה להכרעה בכנסת. ביום שני, בטקס פתיחת מושב החורף החגיגי – הכנסת תצביע על הצעת החוק ולמעשה תתפזר באופן מעשי.
עד כה, בספר הבחירות רשומים למעלה מ-5.5 מיליוני ישראלים, אך מספר זה צפוי עוד לעלות. ברחבי הארץ ייפתחו כ-12 אלף קלפיות, ובנציגויות ישראל בחו"ל יוצבו 92 קלפיות.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
משהאחרונהזו לא יוריסטוקרטיה, אלא "כל המיצר לישראל נעשה ראש"
אם שופטי בג"ץ, פקידי השב"כ והפרקליטות היו מפעילים את אותם טריקים, שטיקים, לחצים והליכים מנהליים-משפטיים שהם עושים נגד הימין - אבל הפעם נגד השמאל, נגד המחבלים ונגד כל שונאי ישראל -
אז ליל גלנט היה נראה כמו משחק ילדים לעומת מה שהיו עושים לנתניהו כשרצה להעביר חוק לפיטוריו באופן חוקי לחלוטין.
המערכת הזאת לא טועה. היא פועלת בדיוק לפי הכלל התלמודי העתיק (שטיטוס הרשע יישם אותו):
מי שמיצר לישראל - הופך לראש.
מי ששומר על ישראל - הופך למטרה.
זה לא "שלטון משפטנים".
זה מנגנון השמדה פנימי, שקודם את כל מי שפוגע בנו ומדכא את כל מי שמנסה להגן עלינו.
אז.
אבל אכן החה צריך השבת להוסיף מי שברך לאמריקאים, בגלל הנעדרים שם
מה אתם אומרים
באיזה אתר כדאי להתעדכן באקטואליה?
שמתעדכן מהר.
לא אתרי תרעלה וללא פריצות. (ל7 לא התחברתי)
עדיף לא להתעדכן באקטואליה
כמות הרעל החרדה שיש שם יכולה לדכא את החיים
אם אני רוצה להתעדכן
זה דרך הכותרות של רוטר סקופים
זה לרוב מידע עדכני נקי ובלי פרסומות
יש כאלה שמתמקדים למשל רק בביטחון
וגם כמות עדכונים יומית משתנה
בלבד
אבל אני לא כזה מעורה
אין שם "תרעלה" במשמעות המקובלת, אלא דיווחים של משפט או שניים. את הפרסומות מבטלים ככה:
מה שפחות רלוונטי למי שרוצה לקבל תמונה כוללת של המתחרש
מעבר לזה, תלוי כמה רעל וכמה SNR (יחס אות לרעש) אתם מוכנים לסבול. רוטר שהוזכר פה מכיל תוכן לא רע אבל תגובות רעילות ממש. אתרי חדשות חרדיים (הוזכר פה אחד @מבקש אמונה , אגב, ידעת שאמס זה גם כן פרוייקט שלי?) יש להם יתרון של תוכן נקי יחסית אבל מוטה חזק מדי למגזר שלהם. זכותם כמובן. אבל צריך לדעת את זה.
נכון קצת מוטה אבל לא נורא להרגשתי...
(גם יש קצת דברים שאני נוטה לחרדי 😁)
אהרון גרנות/גרנביץ', שגם בעצמו חי על התפר שבין קריית ארבע לחסידות גור וגם כעיתנאי היה שנים גם כאן בערוץ 7 ובעיתון נקודה ז"ל וגם במשפחה ובתקשורת חרדית, העיר על הנקודה הזאת מזמן.
יש בווצאפ חדשות משמחות
קבוצה
ויש ערוץ שכתוב איפה האזעקה, בצירוף מפה.
ואתה יודע איפה שרק היתה התראה
אפשר כבר לא להיות המרחב המוגן
אם הטיל עבר בנתיב אחר.
וככה לא צריך לחכות ל"הסתיים האירוע"
במקומות בהם לא היתה אזעקה.
העברת "חוק עונש מוות למחבלים" בקריאה שלישית היא רגע שבו המדינה מחשבת מסלול מחדש, אך בעוד חגיגות הניצחון נשמעות מצד אחד, זעקות האזהרה מצדו השני של המתרס חריפות מתמיד. בלב הסערה ניצב השר איתמר בן גביר, שהוביל את החוק כדגל מרכזי, בטענה נחרצת שרק יד ברזל וגרדום ישיבו את ההרתעה שאבדה ויעשו צדק עם המשפחות השכולות. עבור בן גביר ותומכיו, זוהי הדרך היחידה להבהיר לאויב שכללי המשחק השתנו וכי דם יהודי אינו הפקר. אלא שמול הגישה הזו מתייצבת חזית רחבה של מתנגדים, ובראשם דמויות ביטחוניות ופוליטיות כמו בני גנץ ויאיר לפיד, המזהירים כי מדובר ב"הימור מסוכן על חיי אדם". טענת הנגד המרכזית, שמהדהדת גם במסדרונות השב"כ, היא שעונש המוות אינו מרתיע את מי שיוצא למשימת התאבדות ממילא, אלא להפך – הוא מעניק למחבל את הפרס הגבוה ביותר מבחינתו: מות קדושים ("שהאדה"). המתנגדים טוענים בנחרצות כי המהלך הזה רק יתדלק גלי טרור אכזריים של נקמה, יגביר את המוטיבציה לחטיפת חיילים ואזרחים כקלפי מיקוח נגד ההוצאות להורג, ויבודד את ישראל מוסרית ודיפלומטית בעולם. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבחר להעניק את קולו ותמיכתו המכרעת לחוק, מצא את עצמו בלב הדילמה בין הצורך המבצעי-ביטחוני לבין הדרישה הציבורית והפוליטית לצדק גלוי ומרתיע. כעת, כשהחוק כבר כאן, השאלות הופכות למטלטלות יותר: האם תמיכת נתניהו ובן גביר תתברר כנקודת מפנה חיובית, או שמא צדקו גנץ ולפיד באזהרתם שהחוק הזה הוא רק דלק למדורת המזרח התיכון? האם אנחנו באמת בטוחים יותר היום, או שמא פתחנו תיבת פנדורה של אלימות שאין לה סוף? ומה יקרה ביום שבו פסק הדין הראשון יצא אל הפועל – האם נרגיש שנעשה צדק, או שנבין שהמחיר הביטחוני כבד מנשוא? אלו השאלות שנותרו פתוחות לשיפוטכם, והן דורשות מאיתנו להחליט: היכן עובר הגבול בין נקמה מוצדקת לביטחון לאומי?
ממליץ על המאמר ב"זה מעניין" שדן לעומק בטיעונים האלו ובכלל ברעיון של עונש מוות למחבלים.