לא היה לי איפה לרקוד.
 

משיטוט קל בפורומים, בכל פורום בערך יש שירשור על הנושא, מה בנות עושות בשמחת תורה 

[א. לכו הביתה! ב. החלק שלהם זה להסתכל ולבחור חתן... ג. להיות שותפות לשמחה; ד. משועממות]

אולי הפיתרון היה להגדיר מראש איזה סוג של חג את היית רוצה- ועל פיו לקבוע איפה להיות.

אפילו עם ס"ת.

אבל בעיקרון שמעתי שלבנות אסור לגעת בספר תורה כי הן טמאות..

בס"ד

זה מקבץ פסקים של רבנים שאספתי הבוקר לשרשור אחר בנושא:

• הרה"ג דוב ליאור שליט"א:

הרה"ג דוב ליאור

תשובה: בכל הדורות דבר זה לא היה קיים, ומי שמצווה בלימוד תורה הוא זה שגם שמח בשמחתה בשמחת תורה, כל הרצונות האלו נובעים מרצון לטשטש את השוני החיובי והתפקידים השונים שיש לנשים וגברים, ומחשבה מוטעית להשיג שויון מדומה. ההבדלים הם מהותיים, התפקידים שונים תוך כבוד והערכה הדדית, וכל שויון מעין זה יביא רק לאיבוד היחודיות ולחוסר כבוד. לכן בודאי שאין לעשות כך. (מקור)

• הרב: יעקב אריאל שליט"א:

שאלה:
האם ריקוד של נשים עם ספר תורה אסור? האם נכון שישנם רבנים שהתירו זאת?

תשובה:
יש מנהג שנשים לא תגענה בספר תורה כאשר הן אינן טהורות. אולם הבעיה עמוקה יותר. מצד אחד נשים לומדות היום תורה ורוצות אף הן לשמוח בתורה. מאידך, הן מכירות רק צורה אחת של שמחה, כפי שמקובל אצל הגברים. אך באמת גם הגברים אינם חייבים לשמוח רק עם ספרי התורה - יש ישיבות וגם קהילות ספרדיות שבהן אין רוקדים כלל עם ספרי התורה.

אגב, ספרי התורה מכבידים על הרוקדים ויש מהם שנפסלים בגלל הריקודים. מדוע על הנשים לאמץ דווקא צורה זו שאין לה מקור? מדוע שלא תהיינה מקוריות ויצירתיות ותבענה את שמחת התורה במסגרת נפרדת שלהן עם דברי תורה שלהן ושמחה משלהן? (מקור)

• הרב שרלו:

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....