זה כלי.

הבעיה היא לא בכלי עצמו, אלה בדרך שמשתמשים בו..

לפייס ספציפית יש נטייה לבעיתייות יתר

לפרט לך בשיחה אישית.

(אגב, אני יודע מי זה!)

אם אתה חושב ככה אל תכנס בכלל לאיטרנט...

וירידה ברוחניות,וגם התמכרות כמו שהזכירו פה.

יש:

דילמות האם לצרף גם בנים לרשימת חברים,ומתוקף כך גם קשרים אסורים עם בנים.

דלימות האם לצרף חילונים שאת אולי פגשת וירצו לצרף אותך ומתוקף כך להפגש עם דבריהם שיכולים להכיל דברים לא ראויים ואף לא צנועים אפילו מבחינה ויזואלית (תמונות וכדומה).

מעבר לכך זו במה של רדידות,הדברים שאפשר להכניס לשם הם קצרים,וממילא רובם רדודים וכן הקשר שמקיימים שם אינו בונה אותו אלא מוריד אותו לרמות נמוכות יותר.וממילא זה כנראה במה בה אפשר לרדת הרבה ברוחניות,כי גם אם ברשימת החברים שלך יש רק בנות,אפילו בנות טובות מכיון שהמסרים שאפשר להעביר שם הם קצרים תיוצר איזה שהיא רמה של רדידות,הדיבור יהיה פחות ירא שמיים,ואז גם מחפשים על מה לדבר,רכילות ולשון הרע זה חומר גלם העיקר שמתרוצץ שם.וממילא מכל אלו יכולים לרדת גם ברוחניות.

ואני לא מדבר על חוסר הצניעות שבעצם החברות ברשת חברתית שיש בה גם חילונים (גם אם הם לא ברשימת אנשי הקשר שלך אפשר להחשף לתמונות לא צנועות,תמונות פרופיל ואף יותר מזה) וכן פרסומות שמרצדות כל הזמן שרחוקות מעולם התורה,והן בעצמן רדודות ולא צנועות,וזו סוגיה בפני עצמה.

ולכן מעבר לעניין של גיל יש כאן בעיה עקרונית בפייסבוק בפרט ובמערכת כזו בכלל,אבל כאמור יש בעיות שיש במיוחד בפייסבוק שיש היום

כל מיני כתבות על סכנות הפיסבוק..בקיצור ..זה בעיות של צניעות..התמכרות...חפש בגוגל הכי קל

לעניות דעתי, יש בו יותר חסרונות מיתרונות --

בזבוז זמן , לשון הרע, חוסר צניעות, חשיפה של פרטים אישיים

בפייסבוק עצמו אין כ"כ בעיה...

הבעיה היא שרוב האנשים לא יודעים להשתמש בו בצורה הנכונה ולכן מחנכים שזה לא טוב...

מה זה צורה לא נכונה...

*התמכרות..

*אישור אנשים שאתה לא מכיר וקשירת קשרים איתם..

*צניעות...

וכו' וכו'...

וחוץ מזה ניראה לי שת'כלס למי שאין פייס לא מפסיד הרבה...

(דרך אגב... לי יש פייס... )

פייסבוק מוריד את הערך של המילה לחבר למשמעות אפסית לחלוטין. אתה יכול להיות עם 400 חברים בפייסבוק והכי בודד בעולם.

והרבה ודיבר על זה יוני לביא. חפש את השיחות והמאמרים(מופיעים הרבה באתר של חברים מקשיבים.. ) שלו על זה, תמצא תשובות מפתיעות.. ברכה והצלחה

יש שם חוסר צניעות גם אם נזהר וגם אם לא

כמו צניעות רדידות וירידה ברוחניות.. 

ופייס לא

תשאל רב.

יש הבדל מהותי בין ללכת ברחוב ובין לגלוש באינטרנט,ובזה טמון פתרון הקושיה.מעבר לעניין הזה יש גם עניין של מיקוד,ברחוב אתה לא רואה תמונות אתה רואה אנשים,פה אתה רואה באופן ממוקד תמונות עם בעיות צניעות גדולות.

יש דברים שצריך אותם או שהם בבחינת מותר..אלא שצריך להזהר.אבל יש גם עניין לא להיכנס לידי ניסיון.ולכן אם יש דבר שכולו או רובו ככולו ליצר הרע,ועבירות,ראוי לא להכנס לזה ולא לבוא לידי ניסיון.אבל דבר כללי שאפשר להשתמש בו לקדושה..או להנות מהמותר..וגם מאידך אפשר עבירות..אז באמת אפשר להשתמש ולהזהר (כגון אנטרנט) וצריך גם לעשות גדרות ומעקים שיעזרו לנו לא ליפול (כגון 'רימון').

ולכן פייסבוק שמיועד בעיקר ורוב שימושו בעולם זה לעניינים לא צנועים..ויש בו עוד עבירות אחרות..בעיקר סביב הנושא של צניעות..לכן צריך להמנע..

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות