עם, ואריק שרון, בן הכלבים(תרתי משמע) שם על זה פס

והמשיך בכל זאת. ואז כולם יעופו על עצמם, ובסוף יפלו חזרה......

בס"ד

אם יתחילו עכשיו לעשות משעל עם על כל שטות אז לא נגיע לשום מקום וגם מצד האזרחים זה יעצבן אותם כל יומיים להכריע.

דבר נוסף זה שאני חושב שבנושאים ביטחוניים (כמו תקיפה באירן, יציאה למלחמה וכו') גם לא צריך להעשות על ידי משאל עם אלא החלטה של המומחים (ולא נפתח את הנושא אם יש שם כאלה) והם יחליטו מה לעשות.

מה שכן אני חושב שראוי לעשות עליו משאל עם זה נושאים כמו פינויים ולראות אם בכלל עם ישראל רוצה לוותר על השטח שלו.

לגבי עסקאות שבויים אני חושב שישראל חייבת לתת על זה עמדה ברורה ולא להתעסק בזה כל פעם מחדש ואת זה לעשות בשילוב של שמיעת קול העם ושיקולים נוספים של שבויים משפחות שכולות וכו'....

כך---

אני רוצה להשפיע על פינוי התנחלויות כי אני מתנגד לדעת המדינה. אם יהיה משאל עם על פינוי התנחלויות אוכל לנסות להטות את הכף.

(במיוחד בהתחשב בעובדה שעסקאות שבויים ופינוי התנחלויות יכולים להיות בקלות נושאים בטחוניים. ובנושאים בטחוניים בקלות יכולים להתערב מניעים פוליטיים.)

אבל זה לא שזה משהו לא תקין...

הרעיון שהפרט יכול להשפיע על הכלל הוא מאבני היסוד של הדמוקרטיה. במשאל עם לא

צריך להיות אובייקטביים או פוליטיקלי-קורקט. כל אחד מצביע על-פי צו מצפונו, מאיזה מניע

שהוא.

בבהם הוא יועיל להאינטרסים האישיים שלך. (גם אם אתה חושב שהאינטרסים שלך הם טובת העם.)

מסכימה עם זה שלא על כל דבר עושים משאל עם, זה לא נכון ולא הגיוני.

אבל כמובן יש דברים שאם לא יתחשבו בדעת העם (ע"י משאל או ע"י סיקור דעת קהל אחר) - זו תהיה הדיקטטורה במיטבה.

ולתשובה הטחונה - כל דבר לגופו.

ראשית, ארצה להתייחס להגדרה "סוגיות הרות גורל". היחס למקרה כהרה גורל הוא

מאוד סובייקטיבי. אחד יראה את המצב הבטחוני כערך עליון והשני יראה את המצב

בהתנחלויות כחשוב יותר. גם הכלכלה ומדיניות חוץ הם נושאים הרי גורל. גם אם נחליט

שכל הסוגיות שוות בערכן, לא נוכל לערוך משאל בכל עניין. זה במקרה הטוב, כי בפועל

צריך להגדיר ברחל בתך הקטנה מה הופך שאלה לשאלה הרת גורל.

לדעתי ההגדרה היא גמישה מדי וצריך לבחון אותה, בין היתר, ביחס לסערה הציבורית

שהיא גוררת אחריה.

לגופו של עניין, לא נראה לי שנכון לערוך משאל עם רבים מדי. הסיבה העיקרית היא שרוב

אזרחי המדינה לא מבינים את משמעות ההחלטות שהם מצביעים עבורן. מה לאיש מן השורה

להחליט, למשל, על מדיניות כלכלית או ביטחונית? לא בכל נושא נכון לערוך משאל. לעם יש

לעתים נטייה להימשך לפופוליזם ולא לבחור החלטות אחראיות לטווח הארוך. הרבה מידע חסוי

מעיני הציבור, כך שאינו רואה את התמונה בכללותה. צריך לזכור שהשרים, מימן או משמאל,

הם מקצוענים. כמובן שגם מקצוענים טועים, אבל אני מעדיף מקצוען שטועה מעת לעת מחובבן

שטועה כל הזמן.

בנוסף, ההצעה לחייב את הממשלה לבצע משאל היא יותר מסובכת משנראה. אם אנחנו מסתכלים

על הממשלה כעל גוף-על המנהל את כל הגופים במדינה, צריך שיהיה גוף שיהיה מעל הממשלה.

ואם יוקם כזה, קרוב לוודאי שיאיישו אותו ח''כים ושרים. והמשקעים הפוליטיים שלהם לא בהכרח

יבטאו את דעת הקהל בציבור. צריך שהגוף יהיה חיצוני ושיגדיר באילו מקרים צריך לערוך משאל עם,

וזה מחזיר אותנו לפתיחת דבריי...

רק בדברים הרי גורל ולא באחרים.כי אם יעשו גם באחרים אז הממשלה עדיין תשאר ממשלה ולא יהיה לה סמכויות כי כל דבר שואלים את העם אבל אם היא לא תעשה בכל דבר אלא רק בחשובים אז עדיין יישאר לה סמכות ואדרבה זה יאהיב אותה על העם ששואלים אותו בדברים חשובים.סליחה על החפרת.

לדעתי:

לרוב - לא!

אם לדוגמא יהיה משעל עם על הגרעין האיראני ברור שלא יתקפו!

אבל האם האזרח היחיד מבין משהוא מהחיים שלו לגבי הגרעין האיראני?!

מה הוא יודע על הכור בדימונה?!

מה הוא יודע על התוצאות של תקיפה?!

האם יש לו יותר מ-10 יועצים רק לעניין הזה?!

(עוד דוגמא - העלאה במיסים - אזרח לא רוצה והממשלה צריכה..)

לכן = לרוב הממשלה צריכה להחליט.

יש דברים מעטים שבהם צריך לעשות משעל עם.

ושאלו על דמוקרטיה ישירה ודמוקרטיה ייצוגית, ולמה עברו מדמוקרטיה ישירה לייצוגית, ובגלל השרשור הזה היה לי רעיונות.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....