נכנסים לסעווען מתחממים ויוצאים להתאוורר

*אני בקראון הייטס חםליונעיםלי בלב ובפועל!

ב"ה

פעם החסידים הרגישו שאצל הרבי זה הבית !

ניתאי מה חסר לך שם, המופלטה של אימה? או הגפילטע של סבתא?

אם לא מרגישים ב-770 בבית, צריך לעשות חשבון נפש רציני, תתחיל את העבודה של אלול מחדש !

הייתי כמה ימים גם - אחרי הכול שם זה הכי בבית שבעולם - וזר לא יבין זאת.

רק בשמחת תורה שהייתי כולי רטוב מזעה פחדתי לצאת למזג אויר הזה

לישון אני מעדיף במקום נורמלי - וכך יצא לי רוב השנים להסתדר לבד.

לאכול אני מעדיף כשר וללא תשלום - מהיכרות עם מטבח אש"ל זה המקום.

ומנהל הכנסת אורחים המיתולגית שקיבל מידיו הקדושות של הרבי את המזונות לאורחים בהתוועדיות העניק את המוסד הזה לניהול אותו אחד - אתה לא חייב להסכים עם דרכו אבל מכאן ועד אנרכיסטי והזוי הדרך ארוכה. 

ומכיון שלבנו לא היה שום קשר למוסד הזה ב20 שנה האחרונות הוא לא יכול 'להעביר' את זה לאף אחד

לך כבר לאמפייר גריל...

יותר טעים יותר משביע

אין לך השגות איפה יש אוכל טעים...

הבייגל הטעים החלבי זה בטרוי,או בבייקרי על קראוןוקינגסטון - הבייגל זה חנק.

ואגב זה לא של ארהלה כ"כ http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69488

ב"ה

בהושענה רבה רציתי לאכול אם ביתי, מרב העיסוקים של כל אחד כמעט ולא נפגשנו במשך החג.

נכנסנו למענדים, היה טור די ערוך, לבסוף הזמננו משהוא, נטלנו ידיים ויצאנו לכיוון הסוכה והופס !

הסוכה שעמדה על תילה כשנכנסנו כבר לא הייתה.

דבר ראשון כתבתי לביתי, תעשי המוציא, את לא צריכה סוכה שלפחות אחד יוכל לדבר.

סימנתי לה להתלוות אלי לסוכה של 770, אבל המדריכות שלה אמרו שבנות לא אוכלות שם.

טוב שוב כתבתי לה לחכות, הלכתי ל-770 ברכתי המוציא והלכנו יחדיו לחפש סוכה שנוכל לשבת יחד.

לבסוף הגענו לסוכה של משפחת אזגווי, סוכה פיצפונת, אבל בעל הבית אם לב רחב, זה העיקר.

אז תלמדו ממני, אחד מזמין אוכל, השני שומר על הסוכה שלו תברח !!!

"רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף"  

אאחח צדיקים החסידים שלנו!

*העיקר שחצקע הגיע בסוף?(בעצם העיקר הוא עם מה הוא הולך ..)

אחד שאין מה לאכול

שני שאין מתי לאכול

ושלישי שאין איפה לאכול

וסתם אגב איך יש לכם זמן וראש ב770 לשבת על הנט

הייתי שם עד היום ולא היה לי רגע דל בטח לא פנוי בשביל הנט והפורום המהולל....

נראלי שצריכים לנצל תרגעים האחרונים לדברים יותר מועילים.

בהצלחה

חזרתי לפני כמה ימים, וקצת צזועזעת מעצם הדיונים שרצים פה. בהתחלה זה עוד היה נשמע טוב - מנסים לחנך את ניתאי וזה וזה... אחכ סתם דיון על החנות לאוכל הכי טובה בקראון הייטס.

צדיקים, לכו ללמוד, ואם לא - אז תהיו ב770 סתם ככה (כן!), ואם ממש אינלכם כח, לכו לישון (כדי שיהיה לכם כח...)! דיי עם המריחות זמן. תחשבו בשביל מה הגעתם...

ממש לא מתנגדת לזה שבנאדם אומר את אשר על ליבו. זה שקשה לך מותר לך לשתף, ואם היה פה לייקים הייתי מצטרפת. אבל סתכל לאן גלש השירשור.... מילא היית אומר שיש עוד שמצטרפים אליך או מתנגדים.

סה"כ עברתם לדון על טיב החנויות בשכונות המלך ומי הכי טעים. בסוף עוד תגלו שכולכם בחרתם לצום ודיי...

אז תחשוב שניה איך זה נראה מהצד, ואם זו באמת הייתה מטרת השירשור שלך... 

ו.. ניתאי. תשתף רשמים, בכיף! לפחות לטובת אלה שפה...

ככה זה נשמע בכולופן...

ובזה נסיים, טוב? יופי.

מסקנה אחת שהגעתי אליה מכל תגובותיך...

אתה לא גבר אמיתי!!

הבחור מפונק... מתלונן על קור ...

לא אוהב בשרי (ממתי גברים לא אוהבים בשרי?!? )

ממש כמו...כמו אשה!

מה יש לך להגיד להגנתך?

(כמובן שאני רק צוחקת..כן?!)

רק מתבדחת...

ו.. סורי על הבורות.. אבל מזה 'מים רבים' ?

אבל הוא עדיין לא הוכיח לך את היותו גבר ;) סתאאאם נוו.

אתה יכול ללמוד גפ את כל המאמרים של "מים רבים"(לא חסרים מאמרים שמתחילים בפסוק זה)

זה עדיין לא מוכיח שאתה מונח בהם

עם הכתיבה בפורום בזמן שהות ב770 שהזמן יקר מכל יקר- מראה על משו-

ותאמין לי למדתי לא פחות מ40 מאמרים במשך הזמן היחסית קר שהיה לי שם

ועדיין לא הגעתי לכתוב את זה בפורום- לתשומת לבך

זה לא עניין של כבדות זה עניין של מה מונח בראש- הרבי והמאמר ו770

או דברים אחרים ובין השאר גם הרבי נמא שם מידי פעם

רק נקודה להתעוררות לא להתקפה

שיהיה בהצלחה

בקטע הזה מסכימה קצת עם דעתו של ניתאי. בשביל לתת ביקורת אתה צריך להיות בדרגת קירבה מאוד מסויימת, או ברמה כזו שהמוכח מסוגל לשמוע.

אין עניין לתת ביקורת שהשני לא יקבל.

"כשם שמצווה לומר דבר שנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע". וד"ל.

בהצלחה!

למשל ההושענות שנהר של כמה מאות איש עם לולבים עושה הקפות מסיבב הבימה, ובהושענה רבה זה כפול 7

סיום חגי חודש תשרי, אנו מפרסמים מכתב נפלא מהרבי מלך המשיח להרה"ח ר' זלמן יפה ע"ה ממנצ'סטר. המכתב נכתב כמענה למכתב בו כתב כי כשאנ"ש דלונדון חזרו מתשרי הם "התקררו" [=הצטננו]. הרבי כותב לו כי הוא מאוכזב לשמוע שחזרו מ-‏770 עם קרירות, בעוד שכרגיל חוזרים מ-‏770 עם חום...

תרגום חופשי:

ב"ה, ד' כסלו תשמ"א

ברוקלין

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מו"ה שניאור זלמן שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכ' מכ"ד מ"ח וכו' ודבר בעתו - בתחלת תקופת ויעקב הלך לדרכו גו' דשנת הקהל.

הפ"נ שבמכ' יקראו בעת רצון על הציון הק'.

בברכה להצלחה ולבשו"ט

חתימת יד קדשו

נ.ב. השורות הבאות באות באנגלית, במענה למכתבך באנגלית, ובמיוחד במענה על ההתבטאות שלך ש"כמעט כל אלו ששהו בניו יורק במשך סוכות חזרו עם קור" [הצטננו].

אני, כמובן, הופתעתי בהתפתחות זו. כאשר ב-‏770, במיוחד בתקופת זמן שמחתנו, יכול להיגרם למישהו אי נוחות, ולא ציפיתי שזה יגרום תנועה רחבה של התקררות (בשם העצם). אני רגיל לקבל דיווחים אודות חזרה מ-‏770 מלאי חום ובוערים בהתלהבות ואנרגיה, אשר - אם יש לזה איזה ביטוי גשמי - ללא ספק הדבר העלה את טמפרטורת הגוף מעלות ספורות. והרי אפילו באנגלית הדבר נקרא = מיט היץ (ולא - קעלט [קור]). אבל לחזור מכאן עם 'קרירות'?!. ידוע שהאקלים באנגליה קריר במשך כל השנה, וכן האנגלים בדרך כלל שמרנים וקרי מזג ואינם מוחצנים. אך חשבתי שדברים השתנו באנגליה בשנים האחרונות.

כמובן, שלא באתי להאשימך, ועכ"פ הצהרתך היתה בלתי מכוונת. ברם, החיבור בין 'קרירות' ו'770' הוא אינו הולם, במיוחד לאור מה שליובאוויטש דכאן וכמו כן במנצ'סטר, אנגליה ובכל מקום אחר בעולם, הצליחה בעזר ה' לשבור את עידן הקרח.

כמובן שאין שום קפידא כלל אבל ברוח כמה פדיונות שראיתי, המבטאים את התפילה והבקשה "שתהיה השפעה עלי ועל אחרים." מתפלל אני שמה שנאמר לעיל תהיה לו השפעה על עצמי, שהתנהלותי לא תשאיר שום מקום לאיזו שהיא קרירות אצל אחרים.



 

מדעיות על עצם היותך בן... ממש לא!

מה לעשות?! כל אחד והאופי שלו....

מכירה עוד הרבה בנים כמוך...

לא יודעת אם אתה מכיר אבל יש דבר כזה שנקרא- הומור!

לא חייב כל דבר לקחת רציני....

שמחה שלא לקחת רציני...

אבל אתה יודע.. בשביל זה יש כאן לפחות סמיילים... לא עולה כסף להוסיף אותם..

ניתאי, תקרא אתזה גם..

ברוך המקום ברוך הוא כנגד ארבעה בנים דיברו חסידים ב770 ואף היו נותנין בהם סימנים לפי סדר מושבותם ואלו הן:

אחד יושב הזאל

אחד יושב המעקה שליד ה'סאבואווי'

אחד יושב הספסל שבשדרה

ואחד יושב המדרגות של בימת הרבי

יושב הזאל מה הוא אומר? מה העדות החוקים והמשפטים? ואף היו אומרים לו רבותיו ומשפיעיו בישיבה, כהלכות הרגל, ושלושים יום ויותר קודם החג היו שואלין ודורשין עימו בעניני הכנה לנסיעה לרבי. והיו מסבירים לו ומתוועדים עימו יומם ולילה והוא היה מתכונן  ולומד וממעט באכילה, בשינה, בשחוק ובתענוג, ועוסק בתורה ומברך תחילה, ומלבן סוגיות בדרושי רבותינו נשיאינו אליביה דנפשיה, ומתעמק ושונה פרקו בקונטרס בית רבינו שבבבל מאה ואחת פעמים ובאותו הזמן היה מעובדי האלוקים עד שהיה הכלי ממורק ומצוחצח חציו מלפנים וחציו מבחוץ.

ואז היה מקבל כרטיסו מ'קרן דור דעה' יען אשר שקד ונבחן, ועלה לכבש המטוס שש ושמח, בשיר גילת ורנן, מוכן בגשמיות וברוחניות, ומשעלה לחלות פני רבו, לא פספס לא תפילה ולא שביל וריקוד יחי, והיה מתוועד בכל מיני התוועדויות שנאמר 'ומלאה הארץ פארברעיינגענ'ס' והיה אומר קריאת שמע בכוונה באחיזת הקלאמקע, ולומד בחשק ובהתלהבות בהסדרים של הכנסת אורחים והיה רוקד בכל כוחו בשמחת בית השואבה ומנמנם אכתפיה אהדדיה ומשבאו הריקשות הכחולות של אנשי המשמר ופינו את הרחוב, היה רץ למקווה, ויושב לסדר חסידות והיה מתפלל ויוצא למבצעים ומזכה את אנשי העיר.

ובכל אותו החודש היה חושב על הרבי וחש את הרבי בכל צעד ושעל ומתמלא בהתרוממות הרוח, ובחיות חסידית לכל השנה כולה.

יושב המעקה מה הוא אומר? מה ה'עבודה' הזאת לכם? ושלושים יום קודם החג היה עובד במיני עבודות מזדמנות מן הגורן ומן היקב והיה מחשב שכר עבודה כנגד כרטיסה, וחוסך עוד ועוד כדי מחייתו וכדי הוצאות וקניות בסיילים מיוחדים שנאמר 'חסה תורה על ממונן של ישראל'. ואמרו לו חבר מריעיו לשמור את הכסף לרישיון, ואמר להם: "צאו וראו וחפשו את חברכם, שאין מצב שאיני בא לתשרי".

והיה מתרועע עם יושבי קרנות קינגסטון ואיסטערן פארקווי, ומריצין דאחקות עם החבר'ה ומשוחחים על דא ועל הא, על האורחים והמארחים, והיו ממהרין לצאת מן התפילה והיו מחפשין ההתוועדויות שיש בהן עניין ואקשן, והיו מחפשים כל מלאכה להתפרנס ממנה שנאמר 'ששת ימים תעשה מלאכה' ונאמר 'תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון' ופעמים רבות שהיה עולה מבטן האדמה לפנות ערב ורץ למעריב של הרבי, כשסלים בידו מלאים מכל טוב הארץ, מן המייסיס ומן הקונווי.

ולפי שהוציא עצמו מן הכלל, הקהה את שיניו ואמור לו אילו היית שם לא היית נגאל. וכפי פירוש הרבי הידוע, אילו היית שם. במקום אחר, אצל רבי אחר, לא היית נגאל - לא היית מקבל את ההשפעות והחיות של תשרי אצל הרבי. אבל אצל הרבי מלך המשיח, לא יידח ממנו נידח, וההשפעות של הרבי בתשרי יושפעו עליך גם כשאתה סופר את הלימוזינות מהברזלים שליד הסאבווי...

יושב הספסל שבשדרה מה הוא אומר? מה זאת? די. אין לי כח, אני כבר מהבוקר בצפיפות, אני יוצא קצת לנשום אוויר...

ושלושים יום קודם החג ואף יותר, היה מנסה להשתתף במבצעי קרן דור דעה, אולם כמו כל שנה, למד רק למחצה לשליש ולרביע, והיה צריך לשלם הכרטיס ועבד בקשירת ציציות בישיבה, באוצר הספרים, ולקח הלוואות מהלוואות שונות. ובעלותו על כבש המטוס לא היה מאושר ממנו שהצליח לארגן כרטיס בניסים שמעל לטבע. וגם הוא עלה בכבש כשבידו האחת קובץ לימוד החת"ת-רמב"ם וקונטרס בית רבינו שבבבל, אלא שמחמת שהיה ער ג' לילות קודם הטיסה כיוון שהיה עליו המלאכה  לגמור ולא היה בן חורין ליבטל מימנה, הרי ששכב וערבה עליו שנתו עד הגיעו לחצי כדור התחתון.

ובהגיעו לבית המקדש נשק לקירות בהתרגשות והחליט שלא יפספס אף תפילה של הרבי, ועמד בהחלטתו זו כמעט בכל יום ויום מלבד פעמים בהם היה עייף מפאת ההתוועדויות שהתמשכו עד לאשמורה השלישית.

וכיוון שהיה צריך להשיב חובותיו על הכרטיס שנאמר 'לווה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן', שלח ידו בכל מלאכה שלא על חשבון הסדרים ומכבדת את בעליה, ועבד בכפרות של הכנסת אורחים ומכר ערבות וסחב את הדוכן לגברת שווי ועמד כל ערב יום כיפור ובידו תיבה גדולה כשהוא צווח כגורל 'פדיון כפרות לבית חב"ד הדבקות' (במלעיל)

וכל אותו זמן החזיק בכיס חליפתו את הקונטרס שהלך והתקמט ומידי פעם למד ממנו עוד סעיף ועוד שורה עד שעלה בידו לסיים את האות האחרונה רגע לפני הנחיתה חזרה באה"ק.

ויושב המדרגות של בימת הרבי את פתח לו שנאמר 'והגדת לבנך ביום ההוא בעבור זה עשה לי'... והוא יושב על המדרגות של בימת הרבי, מחזיק את הסידור על הברכיים, את הקצב של החזן הוא איבד מזמן, המדריכים מנופפים סביבו באגרופים וזועקים 'אמן' בכל כוחם, אבל הוא בוהה באוויר בנקודה נעלמת ומהרהר. פעם ראשונה שהוא ב – 770. הוא הרי התנהג יפה כל השנה, מילא את הטבלא שעל המקרר בכוכבי זהב ונבחן במאמץ רב י"ב פרקי תניא (לא בבת אחת) כי זה היה התנאי של אבא שהתאמץ עוד יותר כדי לשלוח אותו ל'מחנה משיח'.

*

זהו, עכשיו כולם פורקים את החבילות. האחד עוסק בניסיון לשחזר ולהעלות על הכתב את ההתוועדויות ומנסה להנהיג בישיבה את הניגון שתפס ב'תשרי' השנה, האחד עסוק בלפרוק מהמזוודות את הבגדים הממותגים, האחד שוב עסוק בהלוואות והפעם כדי לשלם את הקנס שהוטל עליו על ידי הנהלת הישיבה בגין עיסוק במכירת ערבות בתשרי. כולם כולם קיבלו את מה שהיו צריכים לקבל ב770. השפעות רוחניות, חיות ושמחה.

ורק הילד הקטן מהמדרגות, שאינו יודע לשאול, נותר מהורהר ובליבו שאלה ענקית לאביו שבשמים: "ריבונו של עולם, עד מתי"?

היה קר, ובלב חם, רותח!!!!

זהו חזרנו, ועכשיו למעשה בפועל.....

אש"ל, בייגלים, מזרנים, אוכל, וכל השאר-

הם כלום לעומת האמת שהייתה שם...(נעלה תמונות בהמשך בעז"ה...)

ועל השורה הראשונה, או תשרי בגדול אני אומרת -

"גוף שבור ונשמה חיה!!!!!!"

איי, רוצים תשרי עם הרבי, בגלוי!!!

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.