נכנסים לסעווען מתחממים ויוצאים להתאוורר

*אני בקראון הייטס חםליונעיםלי בלב ובפועל!

ב"ה

פעם החסידים הרגישו שאצל הרבי זה הבית !

ניתאי מה חסר לך שם, המופלטה של אימה? או הגפילטע של סבתא?

אם לא מרגישים ב-770 בבית, צריך לעשות חשבון נפש רציני, תתחיל את העבודה של אלול מחדש !

הייתי כמה ימים גם - אחרי הכול שם זה הכי בבית שבעולם - וזר לא יבין זאת.

רק בשמחת תורה שהייתי כולי רטוב מזעה פחדתי לצאת למזג אויר הזה

לישון אני מעדיף במקום נורמלי - וכך יצא לי רוב השנים להסתדר לבד.

לאכול אני מעדיף כשר וללא תשלום - מהיכרות עם מטבח אש"ל זה המקום.

ומנהל הכנסת אורחים המיתולגית שקיבל מידיו הקדושות של הרבי את המזונות לאורחים בהתוועדיות העניק את המוסד הזה לניהול אותו אחד - אתה לא חייב להסכים עם דרכו אבל מכאן ועד אנרכיסטי והזוי הדרך ארוכה. 

ומכיון שלבנו לא היה שום קשר למוסד הזה ב20 שנה האחרונות הוא לא יכול 'להעביר' את זה לאף אחד

לך כבר לאמפייר גריל...

יותר טעים יותר משביע

אין לך השגות איפה יש אוכל טעים...

הבייגל הטעים החלבי זה בטרוי,או בבייקרי על קראוןוקינגסטון - הבייגל זה חנק.

ואגב זה לא של ארהלה כ"כ http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69488

ב"ה

בהושענה רבה רציתי לאכול אם ביתי, מרב העיסוקים של כל אחד כמעט ולא נפגשנו במשך החג.

נכנסנו למענדים, היה טור די ערוך, לבסוף הזמננו משהוא, נטלנו ידיים ויצאנו לכיוון הסוכה והופס !

הסוכה שעמדה על תילה כשנכנסנו כבר לא הייתה.

דבר ראשון כתבתי לביתי, תעשי המוציא, את לא צריכה סוכה שלפחות אחד יוכל לדבר.

סימנתי לה להתלוות אלי לסוכה של 770, אבל המדריכות שלה אמרו שבנות לא אוכלות שם.

טוב שוב כתבתי לה לחכות, הלכתי ל-770 ברכתי המוציא והלכנו יחדיו לחפש סוכה שנוכל לשבת יחד.

לבסוף הגענו לסוכה של משפחת אזגווי, סוכה פיצפונת, אבל בעל הבית אם לב רחב, זה העיקר.

אז תלמדו ממני, אחד מזמין אוכל, השני שומר על הסוכה שלו תברח !!!

אחד שאין מה לאכול

שני שאין מתי לאכול

ושלישי שאין איפה לאכול

וסתם אגב איך יש לכם זמן וראש ב770 לשבת על הנט

הייתי שם עד היום ולא היה לי רגע דל בטח לא פנוי בשביל הנט והפורום המהולל....

נראלי שצריכים לנצל תרגעים האחרונים לדברים יותר מועילים.

בהצלחה

חזרתי לפני כמה ימים, וקצת צזועזעת מעצם הדיונים שרצים פה. בהתחלה זה עוד היה נשמע טוב - מנסים לחנך את ניתאי וזה וזה... אחכ סתם דיון על החנות לאוכל הכי טובה בקראון הייטס.

צדיקים, לכו ללמוד, ואם לא - אז תהיו ב770 סתם ככה (כן!), ואם ממש אינלכם כח, לכו לישון (כדי שיהיה לכם כח...)! דיי עם המריחות זמן. תחשבו בשביל מה הגעתם...

ממש לא מתנגדת לזה שבנאדם אומר את אשר על ליבו. זה שקשה לך מותר לך לשתף, ואם היה פה לייקים הייתי מצטרפת. אבל סתכל לאן גלש השירשור.... מילא היית אומר שיש עוד שמצטרפים אליך או מתנגדים.

סה"כ עברתם לדון על טיב החנויות בשכונות המלך ומי הכי טעים. בסוף עוד תגלו שכולכם בחרתם לצום ודיי...

אז תחשוב שניה איך זה נראה מהצד, ואם זו באמת הייתה מטרת השירשור שלך... 

ו.. ניתאי. תשתף רשמים, בכיף! לפחות לטובת אלה שפה...

ככה זה נשמע בכולופן...

ובזה נסיים, טוב? יופי.

אבל הוא עדיין לא הוכיח לך את היותו גבר ;) סתאאאם נוו.

אתה יכול ללמוד גפ את כל המאמרים של "מים רבים"(לא חסרים מאמרים שמתחילים בפסוק זה)

זה עדיין לא מוכיח שאתה מונח בהם

עם הכתיבה בפורום בזמן שהות ב770 שהזמן יקר מכל יקר- מראה על משו-

ותאמין לי למדתי לא פחות מ40 מאמרים במשך הזמן היחסית קר שהיה לי שם

ועדיין לא הגעתי לכתוב את זה בפורום- לתשומת לבך

זה לא עניין של כבדות זה עניין של מה מונח בראש- הרבי והמאמר ו770

או דברים אחרים ובין השאר גם הרבי נמא שם מידי פעם

רק נקודה להתעוררות לא להתקפה

שיהיה בהצלחה

בקטע הזה מסכימה קצת עם דעתו של ניתאי. בשביל לתת ביקורת אתה צריך להיות בדרגת קירבה מאוד מסויימת, או ברמה כזו שהמוכח מסוגל לשמוע.

אין עניין לתת ביקורת שהשני לא יקבל.

"כשם שמצווה לומר דבר שנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע". וד"ל.

בהצלחה!

למשל ההושענות שנהר של כמה מאות איש עם לולבים עושה הקפות מסיבב הבימה, ובהושענה רבה זה כפול 7

סיום חגי חודש תשרי, אנו מפרסמים מכתב נפלא מהרבי מלך המשיח להרה"ח ר' זלמן יפה ע"ה ממנצ'סטר. המכתב נכתב כמענה למכתב בו כתב כי כשאנ"ש דלונדון חזרו מתשרי הם "התקררו" [=הצטננו]. הרבי כותב לו כי הוא מאוכזב לשמוע שחזרו מ-‏770 עם קרירות, בעוד שכרגיל חוזרים מ-‏770 עם חום...

תרגום חופשי:

ב"ה, ד' כסלו תשמ"א

ברוקלין

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מו"ה שניאור זלמן שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכ' מכ"ד מ"ח וכו' ודבר בעתו - בתחלת תקופת ויעקב הלך לדרכו גו' דשנת הקהל.

הפ"נ שבמכ' יקראו בעת רצון על הציון הק'.

בברכה להצלחה ולבשו"ט

חתימת יד קדשו

נ.ב. השורות הבאות באות באנגלית, במענה למכתבך באנגלית, ובמיוחד במענה על ההתבטאות שלך ש"כמעט כל אלו ששהו בניו יורק במשך סוכות חזרו עם קור" [הצטננו].

אני, כמובן, הופתעתי בהתפתחות זו. כאשר ב-‏770, במיוחד בתקופת זמן שמחתנו, יכול להיגרם למישהו אי נוחות, ולא ציפיתי שזה יגרום תנועה רחבה של התקררות (בשם העצם). אני רגיל לקבל דיווחים אודות חזרה מ-‏770 מלאי חום ובוערים בהתלהבות ואנרגיה, אשר - אם יש לזה איזה ביטוי גשמי - ללא ספק הדבר העלה את טמפרטורת הגוף מעלות ספורות. והרי אפילו באנגלית הדבר נקרא = מיט היץ (ולא - קעלט [קור]). אבל לחזור מכאן עם 'קרירות'?!. ידוע שהאקלים באנגליה קריר במשך כל השנה, וכן האנגלים בדרך כלל שמרנים וקרי מזג ואינם מוחצנים. אך חשבתי שדברים השתנו באנגליה בשנים האחרונות.

כמובן, שלא באתי להאשימך, ועכ"פ הצהרתך היתה בלתי מכוונת. ברם, החיבור בין 'קרירות' ו'770' הוא אינו הולם, במיוחד לאור מה שליובאוויטש דכאן וכמו כן במנצ'סטר, אנגליה ובכל מקום אחר בעולם, הצליחה בעזר ה' לשבור את עידן הקרח.

כמובן שאין שום קפידא כלל אבל ברוח כמה פדיונות שראיתי, המבטאים את התפילה והבקשה "שתהיה השפעה עלי ועל אחרים." מתפלל אני שמה שנאמר לעיל תהיה לו השפעה על עצמי, שהתנהלותי לא תשאיר שום מקום לאיזו שהיא קרירות אצל אחרים.



 

היה קר, ובלב חם, רותח!!!!

זהו חזרנו, ועכשיו למעשה בפועל.....

אש"ל, בייגלים, מזרנים, אוכל, וכל השאר-

הם כלום לעומת האמת שהייתה שם...(נעלה תמונות בהמשך בעז"ה...)

ועל השורה הראשונה, או תשרי בגדול אני אומרת -

"גוף שבור ונשמה חיה!!!!!!"

איי, רוצים תשרי עם הרבי, בגלוי!!!

עזר למישהו? האיש השתנה?
 

היום רואים שבקרב השמאל מתחיל קמפיין שנאה נגד שומרי מצוות בדגש על תנועת חב"ד. קרי, אנחנו רחוקים מחזיון השלום עלי אדמות. 

נעזוב רגע את כל הפולמוס - הפרובוקטיבי והאקטיבי - שהביא את החסידות, בהתבססותה מחדש באמריקה, להגדיר עצמה בהכרזה שואפת מדון כ"chabad liubavitch", כאילו שהיה זה הכרח שכל באי עולם יתוודעו לניצחון הפאתטי וחסר החשיבות של ליובאוויטש על שאר שלושת הפרשנויות, ליאוזנא והאחרות. שכל שלט חב"די אמריקאי מכריח עצמו לצעוק את העניין בקול תרועה, ולנסות לייצר חשיבות תודעתית לסיפור הקטן והזנוח והמשמים עד צער הזה, כאילו מה שחשוב ביקום זה איזה ניצחון אידיאולוגי של משפחת רבנים קטנה על כמה חצרות מדולדלות של רחוקי משפחה מהעבר.

אבל בחייך: ניגון הדידן נצח, שהוא בפנתיאון ולא יזוח משם, אינו בנוגע לניצחון על רוסיה עם הספרייה, או על ברית המועצות עם הגליות השליחים לרפובליקות מרכז אסיה הנידחות (כמו בשיר מ"אוצרות יהודיים" על התמים יעקב בטג'יקיסטן). לא ולא; זה הניצחון המשפטי הערכאתי של החצר השניאורסאהנית על פלג גור אריה. תעשה טובה, שחב"ד תירגע ותשאל את עצמה, במלאת יותר ממאה ועשרים ל"מוישה רביינו", לאן מועדות הפנים ואיפה העתיד נמצא, לפני שידברו על אחדות ומאחד.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה