בעזהי"ת

אמונה זה רגש; זה לא ידיעה, אין לזה הוכחות, וזה הכוח שנותן לנו להשאר בחיים.

אמונה זה ההרגשה והתקווה, שלפעמים היא כ"כ חזקה עד שהיא מרגישה כמעט כמו ידיעה, שיש מישהו שם למעלה. והוא המלך. והוא אבא. והוא הכל.

אם הכל ילך רק עם רגש היום אני יתרגש מהתורה, מחר כבר

לא.

ברור שצריך גם ידיעה כי מה שבא מהר (ואוו אני באורות)ילך מהר

אבל נכון ששכל לבד לא מספיק וצריך את שנהים

במחילה אבל זה מוטעה לאמר שההגדרה היהודית למושג אמונה זה רגש בצורה שכתבת.

מכיון שזה נושא רחב וחשוב שלדעתי תגובות כאן רק יטעו גם אם יציגו חלקים נכונים,כי חשוב להבין את הסוגיה בכללה.

אני ממליץ לשאול רב לגבי התפיסה היהודית למושג "אמונה",ואם אי אפשר אז את חברים מקשיבים

ממ.... קצת חולק....


אמונה אינה רגש בלבד, רגש טבעו להשתנות. להתגמש.

אמונה נותרת יציבה, על אף קשיים. תמיד.


אמונה אינה רק שכל, וכמו שאמרת (פלספנית), אמונה היא רגש התקווה.


האמונה היא הבנה אמיתית של הדרך שלי, וההשלכות ממנה.


עם האמונה שלי אני מבין היכן אני נמצא, ולאן אני הולך..

מהי בעצם המטרה.. 


על פיה אני הולך, צועד.


ללכת בניגוד אליה זה ללכת בניגוד לאמונה שלי, למה שאני מאמין בו.

סוג של פשע עצמי...




 

אבל לא בגללן אנו מאמינים..

אנו מאמינים גם רגשית נכון..אממ זה עמוק..אני כתבתי בשטיחות במה מאמינים

בעזהי"ת

לא נכון לתפוס את האמונה רק כרגש. כי החיים לא מתנהלים ע"פ שכל.

א-ב-ל- 

אין הוכחות לאמונה. ברגע שהאמונה עוברת דרך השכל- ואני מדברת על האמונה בבסיסה, לא על כל המסביב- היא לא אמונה, היא ידיעה.

לאמונה אין הוכחות.

אם נוכל להוכיח את האמונה, היא תפסיק להיות אמונה ותהפוך להיות ידיעה. 

פעם האמונה הייתה ברורה!! כולם היו מאמינים! גם אנשי דור הפלגה,רצו להרוג את האלוקים..אבל הם האמינו ..ולכן היה יצר הרע חזק..לעבודה זרה..אבל משניפסקו הנביאים ולא שומעים את דברי אלוקים חיים בדר"כ..אז מאמינים וגם אין יצר הרע גדול ל..ע"ז.

את מקבילה את המושג אמונה בעברית למושג "belief" באנגלית,וזה דבר לא נכון.

אמונה נובעת מלשון אמון עד כמה שידוע לי ואמון איננו דבר רגשי בצורה שאת מתארת.עד כמה שידוע לי הדברים שאת כותבת על הרגש בצורה שאת מתייחסת למושג זה אינם נכונים.אבל אינני מתכון להרחיב גם אם יש לי במה להרחיב וזה לאו דווקא הרבה,אולם אני חושב שהמקום הזה אינו במה שיכולה להצמיח אמת מדוייקת כי אפשרי וסביר שיצמחו מכאן עיוותים נוראים.

רק אני אוסיף שכתוב שהאמונה היא גם משהו שמוטבע בכל יהודי  [כך שהוא לא ממש ממש רגש..]  וזה חיבור בינו לבין ה' ואמונה נמצאת בכל יהודי באשר הוא יהודי  גם אם לא כלפי חוץ . יהודים הם מאמינים בני מאמינים ויש הרבה סיפורים על יהודים ש"לא האמינו" ולא חשפו את האמונה והיו רגעים בחיים שילהם משהם גלים פתאום את האמונה שטבועה בהם. 

אם אני לא מרגישה - זה אומר שאין אלוקים?

הכיוון של שואף לאור הוא הכיוון,

וכמוהו גם אני לא חושבת שאני יכולה להרחיב.

[אמונה היא אכן חיים. לחיות את האינסוף. ועוד כל מיני מושגים גבוהים שקטונתי לגמרי מלהסביר...

השכל הוא המרכזי והמוביל בחיים. הוא חייב להיות חלק נכבד באמונה.

לאחריו גם הרגש צריך לתפוס את מקומו, ושאר כוחות החיים והמציאות...]

יותר מאוחר אביא ציטוט משיחות הרצי"ה. אין שם הסבר יותר מדי, אבל רק אמירה חותכת וחד משמעית -

אמונה איננה רגש.

לא.

הוא מקור החיים, ונותן לך חיים, ואת חיה אותם.

את מאמינה. מאשרת (מלשון: "אמן" - מאמנת. מבטאת שהדברים אכן אמת) את קיומו של האינסוף ברוך הוא בבריאה בעצם החיים שלך.

ברגע שאת חיה את חייך, את מאמינה = מאשרת את קיומו של מקור החיים.

ממליצה לעיין קצת בשיחות הרצי"ה - פרשת בראשית, וההקדמה לסדרה "לשיטת רבינו הרב צבי יהודה".

לרושם כללי, לתובנות, לכיוון.

זה נושא עמוק כל כך, אני חושבת שיקח לי עוד שנים טובות ורבות להפיל לעצמי את האסימון.

האמונה הפכה לרגש.

זה מעל זה אבל בני האדם נמצאים בחומריות אז צריכים להשתמש בשכל וברגש כדי להגדיר אמונה

משה רבינו שתורתו תורת אמת..ושאנו העם הנבחר..ושהיהדות אמת.אמונה ברבנן ותורה שבע"פ.אמונה בחכמי דורנו(גם לפני 100 שנה).שהתורה לא משתנת.(אנחנו צריכים להשתנות).

ומכאן כל אחד לפי השקפת עולמו.אכתוב את שלי

שאתחלתא דגאולה התחילה לפני כמאה שנה עם תחילת הקיבוץ גלויות והפרחת השממה.

שמדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתנו,

ומכאן שוב כללית

שיבוא מלך המשיח והגאולה השלימה משיח בן דוד.שהמתים עתידין להחיות.ושיבנה בית המקדש(יאללה לפי ניגון חב"ד "במהרה בימנו ותן חלקינו ")

מי יפיל את המאסטר פרק 2....

את הקסם הראשון ותבין......

מה זה אמונה!!!!!!

הרב זלמן מלמד שליט"א: /Articles/Article.aspx/5005

הרב אבינר שליט"א: http://www.havabooks.co.il/article_ID.asp?id=252

יש את דברי הרב שמשמע מהם שאמונה היא לא רגש בלבד: "אמונה אינה לא רגש ולא שכל, אלא גילוי עצמי היותר יסודי,של מהות הנשמה"

זה מסוג השאלות שכדי לקבל תשובה מספקת, שלימה, אמיתית מדוייקת וברורה שואלים רבנים.

יודעת שהוא נכון ואמיתי. 'הכל עניין של אמונה'-תאמיני שאת מאמינה.

סורי, אבל אנל'א יודעת כ"כ איך להגיד.. איפה המורה כשצ'כים אותה

במה מאמינה?! בקב"ה, במשיח שעתיד ממד עכשיו להגיע, בזה שכל היהודים יחזרו בתשובה וכל ה'דפני ליפים' והחבר'ה שלה ירוצו כדי לגור בגבעות.

אני מאמינה בכל הרבנים הספרדים [תודה לך אבא, ושיעור היסטוריה ] ושוב, בק"בה. זה מגניב כל הקטע הזה של האמונה והכל..

תזדהו בתור אטאיסטים ואז תצאו מלאי אמונה <צ>

נ.ב-השירשור בנוי יפה

שיהונתן.. נתן.

(הרחבות בהמשך..)

כשחושבים בצורה שכלית על תורה ומצצות אפשר להגיע למסקנה שיש דברים שלא מתאימים לנו ,כשמסתכלים מתוך אמונה אז מכיון שאנחנו לא מבינים אין לנו שום דיעה.

למשל זה שלא גונבים זה בגלל שה' ציווה ולא בגלל שזה מובן שכלית.

כי אם הולכים על פי השכל ,השכל יכול להבין שצריך לגנוב מיד פעם

אמונה- הליכה אחר משהו או מישהו - לא משום שאתה יודע, אלא משום שאתה סמוך בו ובוטח באמיתותו.

אצלנו אומרים שבמקום שבו נגמר השכל - שם מתחילה האמונה.

אמונה היא הבסיס, הנקודה שממנ המתחילים לפני שניגשים לכל עניין מהותי בחיים. כאשר נפסיק להבין או שזה יראה לנו מוזר בשכל- כאן שוב תחזור האמונה לשחק תפקיד ראשי, עד שנבין.

ממ.. במה אני מאמינה???

קודם כל ב13 העיקרים שהרמב"ם קבע (סתם שתהיו בעניין שהוא אומר שמי שלא מאמין בהם הרי הוא***), חוצמזה מאמינה במה שאמרתי בכותרת.

והשאר - דיי קשור לזרם שלי, לא אליכם דווקא.

כי... סורי, אבל ממש לא מסכימה איתך. אמונה היא דווקא כשאתה לא יודע, לדעתי כמובן...

ידיעה פנימית, שזה לא שאתה משער שזה הנכון, אלא אתה יודע את זה.

גם אם, ואפילו בעיקר, אם לא מצאת שום הוכחה פיזית או שכלית שזה הנכון (אז קל וחומר שכשיש הוכחות מדהימות ושיכליות אם מדברים על האמונה בה' דווקא..)

שהאמונה בדרגתה הגבוהה ביותר היא כשאין ספק בקיומו של הקב''ה ולקבל

את עובדת המצאותו כידיעה ברורה בלי תהיות.

גם ר' נחמן סובר כי האמונה הגדולה ביותר היא האמונה התמימה, האמונה שאנו

מקבלים באופן טבעי בלי לפזול לדעות אחרות.

זה שאני יודע משהו, לא אומר שאני יכול להוכיח אותו.

כשנכנסים מספיק עמוק, מעבר למושגים ומילים, אלוקים הוא חלק ממי שאני, כך גם עם ישראל כל האנושות ובסופו של דבר כל היצירה.

זה בשורש התודעה של האדם.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....