גם תשובה זו על רגל אחת, יש עוד הרבה מה להרחיב.

שלום!

אכן , להיכנס לחברה חדשה , ובמיוחד אם החברה מגובשת זה דיי בעיה....
אבל, זה בהחלט אפשרית , והאמת , דווקא בלי הרבה מאמץ.

אמרו חז"ל "קנה לך חבר" , הא? מה זה קנה? יעני בכסף?
תשובה: כן , בנתינה , ואפילו בכסף!!

אז ככה , דבר ראשון איך קונים חבר יחיד? והתשובה : ע"י נתינת דעות , עזרה , אהבה וכו' לשני , ואפילו ממון וכסף. אדם שמקבל דבר מהשני באופן טבעי המקבל מתחיל לאהוב את הנותן , שהרי הוא הביא לו , עזר לו , אז נוצר בניהם קשר של חברות , אהבה. כמובן שקשר חברות צריך להיות אמיתי - אין דיבורים רעים על החבר מאחורי הגב ובכלל , אין לעשות ממנו צחוק , אלא להרגיש - הוא זה אני!!! וכמו שאמר ר' עקיבא "ואהבת לרעך כמוך" !!

כאשר זה מדובר בחברת אנשים ההתיחסות אמורה להיות לכל חבר כמו ההתיחסות לחבר אמיתי בודד. לתת ,לעזור , להקשיב וכו' .
אלא שבד"כ בקבוצה זה יותר קשה כי בכל זאת לפעמים הצרכיים שאני צריך להעניק לחבר הזה נוגדים את הצרכיים של החבר השני.

כמה עצות -

* את זו את!! לא נהיים לא אנחנו בגלל שאנחנו רוצים יותר להכנס פנימה.
אנשים שבד"כ "משחקים אותה" בד"כ יוצא בדיוק הדבר ההפוך , שלא רק
שהם לא נכנסים לחברה אלא החברה דוחה אותם כי זה לא כיף "חבר צבוע".

*לפני שמוציאים צחוקים בין החברות לבדוק , אכן , זה יצחיק אותם. אבל רגע ,
אולי אני פוגעת במישי אחרת? ואז זה סותר את החבר האמיתי הבודד!
שווה?!? לא ולא!

*להכנס לאט לאט , לאט ובטוח. וגם , אחרי שכבר נכנסת לחברה אז לא להיות
יותר מידי רעשן , עדיף להיות רגוע , זה הרבה יותר עוזר! {לכולם}


אגב - אני מכיר כאלה שנכנסים לחברה והם חושבים שהנה , "אני בפנים ובלי שנתתי , הקשבתי ועזרתי , מזה הבילבולי מוח האלו?!?" , תדעי , מדברים עליהם מאחורי הגב , ולפעמים אפילו שונאים אותם , לכן , עדיף לא לותר על
הנתינה והעזרה לשני!!

אל תחשבי שלתת זה ביזבוז -
"ונתנו" - את המילה אפשר לקרוא מימין לשמאל [>] ומשמאל לימין [<] . ללמדנו -
כל מי שנותן , בסוף של דבר גם מקבל !!!

המון בהצלחה!!


אגב -
*אני בן.
*בגיל ההתבגרות.

אממ.. קודם תראי אחת חברותית תצחקי הררבבהה תדברי קצת בקול תתחילי להיפגש עם אחת הבנות שנחשבת בין ה"מקובלות" תפחי איתה קשר טווב וככה תצאי איתן ויהיה בסדרר...

ואני שונאת את המילה הזאת מקובלות מה אנחנו כיתה ב'?

כאילו.. ביסודי אז הייתי נראלי מקובלת ועם חברות והכל ואז פתאום בכיתה ז' אז ממש הרגשתי איך ירדתי בסולם החברתי.. אבל ניסיתי לעבוד על זה וב"ה הצלחתי.. בכיתה ח' היה ממש שיפור ועכשיו בכיתה ט' היה עוד יותר.. קיצר.. עם יש לך את היכולת להיות חברותית ומקובלת (כמו שאמרת) אז זה יבוא עם הזמן..

בהצלחה!!

קבלת עצות טובות מהחברה. אני מעדיפה את העצות שאומרות שתהיי עצמך. אם תדברי יותר מדי או בקול אנשים יחשבו שאת עושה את עצמך וזה יהיה שקוף. כן תעשי מאמצים להיות נחמדה ולדבר עם בנות אך באופן טבעי. אפילו אם זה לוקח יותר זמן, לפחות תהיי אמיתית ובסוף בנות יעריכו את זה.

ביסודי לא היו לי חברות.
בהתחלה בכיתה א' ראיתי שאין לי חברות. היתה לי רק חברה אחת ומתישהו הגיעה לישוב ילדה חדשה והם נהיו חברות צמודות, ואני-בחוץ. אז פשוט לאט לאט התחלתי לסגור את עצמי. יכולתי לשבת שעות ולרחף. בכלל לא הזיז לי שאין לי שום חברות. לאט לאט נהייתי יותר סגורה ובקושי דברתי אם בנות. לא הייתי בעניינים ולא ידעי מה קורה בכיתה.
עליתי לכיתה ז'-ח'. הכול נשאר אותו דבר. ואז הגעתי לאולפנא (השנה סיימתי חמישית) וראיתי שבנות שלא הכירו אותי קודם קצת מחבבות אותי. אז לאט לאט מתחילות בע"ה להיות לי חברות.
ובנתיים החברות מהיישוב,מהיסודי, כזה נהיות סבבה איתי. יעני לא כזה חברה טובה שלהם אבל הם שמחות לראות אותי וזה.
אבל עם השנים אני נהייתי ילדה סגורה. ובאולפנא לפעמים קשה בפנימייה וזה, אז החברות מהיישוב לא היו פעם חברות שלי. אז אין לי איתם קשר טוב-טוב.
את החברות מהאולפנא אני מכירה שנה, ואין כאלה קשרים טובים תוך שנה.
אז לפעמים שקשה לי אני ממש מרגישה שאין לי למי לפנות, עם מי לדבר.

וואו.. ממש השתפכות הנפש יצא לי.. =]

אני לא מאמינה שעצות יוכלו לעזור לי.
מה שיעזור לי שיעבור כמה שנים ואני יקשר לאנשים מחדש.

בס"ד


או משו בסגנון

יש בנות שזה הולך להן חלק ויש בנות שלוקח להן קצת זמן..
אל תדאגי זה יבוא מתישו..

=]ב"הצלחה[=

פאדיחה |מסמיק|

שהבעיה היא אצליך הכוונה הפחד הזה מהחבירות וכל זה זה אצליך בראש כאילו את יותר מדי מסתכלת מה החברה רוצה ממני וכל שה לפי דעתי את פשוט צריכה להיות עצמיך וזהו היה לי חבר כזה שפשוט היה עצמו ולא פחד מאף אחד והיום הוא מאוד בחברה

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן