הגדול (שנתיים) צורח במיטה, הקטן (חצי שנה) מתעורר ובוכה, אמא שלהם משתדלת לשמור על קור רוח עד שנגמרים לה הכוחות והיא צונחת על איזו כורסא/מיטה בלי כוח להמשיך את הערב, ואבא שלהם שחוזר הביתה קצת אחר כך מהעבודה מגלה אישה גמורה
ילדים צורחים ובלאגן. כשהכל נהייה שקט, לאמא אין כוח לעשות כלום, אפילו לא לחייך (היא ממש משתדלת, באמת), האבא עייף בעצמו מכל היום שעבר עליו אז הוא קורס על הספה בסלון ונרדם עמוקות.
נמאס לי.
אמא ורעיה מיואשת.
יש גם ימים כאלה...
אבל אל תשכחי שיש ימים שאפילו שיש בכי אמא מצליחה לעלות חיוך וגם אבא מצליח למצוא כוחות ויש שמחה ביחד וקצת נחת והרבה אהבה...
מאחר ובבירור שיטת ההשכבה לא עובדת, גורמת צער לילדים ומתסכלת אותך ומשאירה אותך מרוקנת ועייפה, אולי שווה לנסת שיטות השכבה אחרות, עד שתמצאו את הדרך שהכי מתאימה לערב שלכם?
למשל, אולי לשים איזה מזרון על השטיח בחדר הילדים ולהישכב עליו עם ספר או עיתון, לתת לילדים לטפס עליך ולהתגלגל ממך, ואחד על השני, עד שיהיה פתאום שקט?
כמובן, יש עוד דרכים 
לכל משפחה מתאימה דינמיקה שונה בתקופות שונות
לי היא מאד מאד עזרה אפילו שבהתחלה הייתי ספקטית. היא נותנת שיטה מעולה לתינוקות ושיטה מעולה ל]עוטות כיצד להרדים אותם. אם תתחילי, אני תוך שבועיים הצלחתי עם שלי, ועכשיו הוא יושן יופי בלי שאני אצטרך להיות לידו.
ממליצה בחום רב
אבל מה עושים עם בני 2.5 ו- 4.5?
וזה תלוי בכל משפחה ובדינמיקה בין הורה- ילד
להרגיל את הילד לאיזשהו "טקס" לפני השינה
וכאן כל אחד יכול להכניס את שנראה לו לנכון
כל ילד וכל אמא הם אחרים. וכל אמא צריכה להיות רגישה לצרכי הילד ולצרכים שלה.
אישית- אני קוראת איתן קריאת שמע, מחזיקה יד למי שרוצה, שרה עוד שיר שניים ואז בדר"כ נגמר העניין והן ישנות. אם לא- אני נשארת לידן אם בא לי ויש לי כוח, ואם אין לי כוח, אני נשכבת על הספה שקרובה לחדר שלהן עם ספר, וככה גם נחה וגם נותנת הרגשה שאני לידן. (למי ששאלה על גיל 2,5 ו4.5)
לעשות כלום והיא לא שמחה-לא נראה לי שהיא תתעודד מזה שזו תקופה.
היא צריכה פתרון שייתן לה כח ויעזור לה לפנות זמן לעצמה, שתהיה שמחה יותר.
הערב הוא הזמן שלנו, ההורים בכלל והאמהות בפרט-להתפנות לצרכינו ולמטלות שלנו.
ולך האנונימית הפותחת-
אני מציעה לך ליצור איזשהו "טקס שינה". בגדול רמת הגירויים במשך היום צריכה להיות כמו משפך-לקראת הערב זה מצטמצם.
אורחת ערב ואז מקלחת או להיפך איך שנוח לך.
כדאי להחשיך את הבית באיזורים מסויימים לפי שיקולך, אולי מוזיקה מרגיעה.
סיפור ואז לישון.
הגדול והקטן ישנים באותו חדר? אני מציעה להפריד. יש מצב שהקטן יישן איתכם בחדר (במיטה משלו כמובן)? כיוון שהוא עוד קטן מאוד, ומתעורר יותר פעמים מהגדול-כל בכי שלו יכול להעיר את הגדול ואז יש חגיגה.
לגבי ההירדמות של הקטן-גיל חצי שנה זה קטן מאוד. אם הוא לא רגיל עד עכשיו להירדם לבד-הוא צריך אותך לידו. אני לא אומרת שהוא צריך להיות עלייך, אלא לשבת לידו כשהוא במיטה שלו ולשיר לו שירים, לשחק לו בגב, ללטף, להרגיע. כשאת רואה שהוא עומד על סף הירדמות-צתאי מהחדר.
אני מציעה לצרף חיתול בד, זה נותן ביטחון כי יש "משהו" שהוא איתי. הוא יכול לחבק את החיתול ולשחק איתו עד שיירדם.
אני מאמינה ששבוע-שבועיים כאלה ושעת ההשכבה תיראה אחרת.
וכמובן-אם את רוצה אני פה באישי.
את אוכלת אחה"צ או מחכה לבעלך?
תמצאי שעה קבועה פחות או יותר שהילדים משחקים ורגועים ותשבי לאכול ולשתות משהו. אפילו משהו קטן, קורנפלקס, פריכית או פרוסה עם משהו מזין, פרי, יוגורט...
זה נותן פוש של אנרגיה להמשך הערב.
בהצלחה!
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
