וכשתרגישו שאתם בשלים לגמילה מהרגל ההרדמה הזה - כדאי מאוד

תודה על התשובה המהירה, ואת האמת ניסינו כמה שבועות להרדים אותה עם מים בצהריים והיא פשוט לא נרדמה הייתה עייפה ועצבנית אבל לא נרדמה אז קצת התיאשנו.

אבל אולי יש מצב לשנות טיפה את הסדר - שתאכל כשהיא מנומנמת אבל לא במיטה אלא בחיבוק של אמא / אבא, ובתנוחה זקופה ככל האפשר, ואז צחצוח שיניים, נשיקה ולמיטה? זה יכול להיות הרבה יותר טוב ובריא בשבילה, אם זה אפשרי.

ושוב לשאלה הקודמת - מוסיפה שבמקום לדלל את הסימילאק אפשר בגיל כזה גם להחליף אותו בחלב אם אתם מעדיפים (לא רק בבקבוק שלפני השינה אלא בכלל).

בריאות ושמחה.

והנס שלנו שאין לה עוד שיניים אז עוד לא צריך להתעקש גם על צחצוח.

..

ממטרנה. מה הדחף?! אם מניע כלכלי- לא אומר מילה. אבל הבקבוק הרי מכיל את כל אבות המזון.. מבחינתי זוהי "השלמת תזונה" נהדרת. והרי כולם נגמלים בסוף, אז מדוע למנוע את הריכוז המצויין של הויטמינים ולהציע חלב פרה או מים בגיל שנה. מה בוער?!

http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=33&catid=800&pageid=4926

(השאלה האחת לפני האחרונה).

השם שלך לא היה כ"כ מוכר לי, אז הצצתי בהודעות קודמות שלך (אני תמיד נהנית לעשות את זה ולהכיר קצת יותר את האדם שמאחורי ההודעה). והי, לא תאמיני מה מצאתי - מתוך חמש עשרה הודעות שלך שנפתחו לי בשלוש עשרה הוזכרה המילה מטרנה! קטע, הא?

מישהי רוצה להשתכר בהנקה? שטויות, לא יקרה כלום אם יום אחד תתני מטרנה.

רמי לוי הוא צדיק - בטח, הוא מחלק לכל יולדת מטרנה.

מה עושים עם עצירות - גרבר של מטרנה.

תראו כולם! מישהי כתבה באיזה פורום נידח שהיא מצאה סיבים בסימילאק! אני עברתי למטרנה! (לא משנה שגם לפני כן היו מלא הודעות שאת נותנת מטרנה)

אז אחרי כל זה זה יוצא מה-זה אמין שמישהי שואלת על דילול הסימילאק ואת קופצת להגיד שכדאי להמשך עם מטרנה לנצח וזה ריכוז מעולה של ויטמינים ומה לא...

לעצירות!

כך אמר לי רופא.

אבל אולי אם היא אוכלת הרבה פירות וירקות אז זה לא ככה.

בכל מקרה לדעתי, כדאי לשאול רופא.

להבנתי, אחרי גיל שנה אפשר לוותר על התמ"ל לגמרי, ומותר גם לעשות אתו ניסויים. מקסימום אם היא אכן תראה שלבת שלה זה עושה עצירות, היא תבין שאצלם זה לא מתאים.

אני מאוד רוצה לגמול את בני, בן שנה וקצת..

בערב- משתדלת לתת ארוחת ערב, ואז מקלחת ולישון- לא תמיד הוא אוכל טוב ואז צריך להשלים את זה עם מטרנה, אבל אנחנו בכיוון...

אבל- מה עושים עם הבוקר?!?!

הוא קם בוכה בסביבות 5 וחצי (או לפני אם הלך לישון מוקדם) והוא ממש צריך את זה (נראה לי..?)

מה שמים שם במקום? הוא חוזר לישון עוד שעה לפחות אחרי זה..

וכן נראה לי שהוא רעב, לדוג', אם הוא אכל א. ערב ב-6 וב 7 ומשו נרדם, לא הגיוני שהוא יהיה רעב ב5 וחצי- 6?

אשמח לעצות מנסיונכם!

יותר מרוכז, אז זה מזיק לכליות. עניין אחר.

אני לא יודעת אם דוקא בגילאים צעירים יותר.

(זו סכנה לא קטנה בדילול התמ"ל בגיל צעיר, כשהכליות עוד לא בשלות, בשלב שגם עוד לא אמורים לתת לתינוק מים).

כלומר, גם לי זה נשמע בדיוק הפוך - ורלוונטי לגיל ינקות. יש מצב שהרופא עצמו בטעות החליף בין הדברים? (אנשים מדברים בשטף ומתבלבל להם בפה, גם אם הם חכמים וידענים גדולים, קורה לפעמים).

אני שאלתי אותו האם אפשר לדלל תמ"ל לתינוקת שסובלת מעצירות, והוא אמר שבשום אופן לא, כי זה רק גורם ליותר עצירות!

ועכשיו אני נזכרת, שכשהיינו בבי"ח פעם, עם הגדל שלנו ששילשל בלי הפסקה (הוא היה בן שנה) נתנו לו תמ"ל מדולל כי זה גורם לעצירות.

ולגבי הכליות, אין לזה קשר לעודף מים. כשמכינים תמל מכוז יותר מהמומלץ, זה גורם לחלבון של החלב שיש בו עודף ביחס למים, או משהו כזה. וזה מאד מאד מסוכן!

בקיצור, לא כדאי לשחק עם התמ"ל.

מי שרוצה יכולה לדלל חלב במים. זה יותר מתקבל על הדעת.

זה לא שהתמ"ל בפני עצמו הוא דבר מסוכן שכזה, שכל סטייה מההוראות הופכת אותו למחולל מחלות, אלא שמערכת העיכול של תינוק קטן (ובעצם גם שאר המערכות שלו, כגון מערכת החיסון וכו') היא מאוד לא בשלה, ומכוונת רק לסוג מזון אחד - חלב אם. ותמ"ל מעובד כך שידמה לחלב אם ככל האפשר. כל סטייה מהנוסחה המדויקת שלו מרחיקה אותו יותר מההרכב של חלב אם, והופכת אותו לפחות בטוח עבור תינוק שחלב אם אמור להיות המזון היחיד (בהתחלה) או העיקרי (בהמשך) שלו.

אם הייתה מגיעה לאותו רופא אמא שרוצה לתת עגבניה לבן החודשיים שלה כי הוא סובל מעצירות, הוא ודאי היה מסביר גם לה על הסכנות בכך. וזה לא כי עגבניה מסוכנת. בגיל שנה אין בעיה להאכיל בה. זה בגלל שמערכת העיכול של תינוק קטן עדיין לא בשלה להתמודד איתה.

רוב האזהרות התזונתיות שתקפות לגבי בני חצי שנה, לא תקפות לגבי גיל שנה. אפילו דבש, שמסוכן מאוד לתת לפני גיל שנה, בארץ ההנחיה היא שאפשר לתת בגיל שנה (בארה"ב יש הנחיה מחמירה יותר). בגיל שנה גם לא צריך לעקר בקבוקים - ולפני כן זה חשוב מאוד מאוד. לכן  לא הייתי חוששת גם מדילול התמ"ל בגיל שנה. וכאמור, הכי טוב בעיניי לוותר עליו לגמרי בגיל הזה (-:

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....