הרי ברור שיפרסמו את זה גם בעברית. אז איך זה שאף הוצאה לא ראתה את עצמה כזכאית לזכות בזה?

וכידוע שעד שמתרגים ספר לעברית...

שניייייייייייייייים....

לכן מפליא שספר שבטוח יזכה להצלחה מסוימת, לא זכה לתרגום מידי, ואפילו לא בדרך..

אפילו יותר. את הסדרה גמרתי בכיתה ו', ורק השנה זכיתי לקרוא את הרביעי. משו כמו שלוש שנים אז. 

לאור הרשמית הוצאת הספרים צריכה לפנות למתרגמים או לחילופין המתרגמים פונים להוצאה בבקשה לקנות את הזכויות לע הספר בעברית.

אולי הספר הזה הוא לא ברמה גבוהה? והוצאות לאור ראו אותו והחליטו שזה לא שווה להם את המאמץ?

או שההוצאות לאור ראו את הספרים האחרים שרולינג כתבה ואמרו "טוב נו.  בטח גם הוא לא משהו"

ואני רוצה לראות מישהו שהתעניין פה בספרים האחרים שרולינג כתבה.

יש מישהו כזה?

לא בטוח שאוהב אותו כמו את הארי פוטר.

מוזר, קשה לי להאמין שהיא סיקרה אותו באנגלית, בעצם

הייתי משוכנעת שהוא כבר הופץ בארץ.

.... רגע.. אופס  אני נזכרת שהיא דנה בשם שלו, שלא טריוויאלי לתרגם

ואמרה איזה כאב ראש זה יגרום למתרגמים בכל רחבי העולם..... (ניצחתם! חחח )

בכל אופן, ירושלמית, אאל"ט הוא כבר רב מכר (אחחח עלמא דשקרא, עלמא דשקרא...)

וטוענים - הלי לקרא בעצמי כמובן - שהוא רחוק מאד מאיכותם (בואו לא נפתח את זה עכשיו) וחדשנותם של ספרי הארי פוטר .

בגדול - רומן בריטי ארוך מאד הנפפתח עם פטירתו של איזה ברנש, ואשר בעקבות כך נגרמת שרשרת גילויי סודות ופתיחת קופות שרצים המונית לכלל הנוגעים בדבר . הספר חף מכל קסם ומעשה כשפים ופועלות בו דמויות רבות (מידי, יש שיגידו).

אני חשה קצת חוסר פירייות לצטט כאן ביקורת על ספר שטרם נקרא על ידינו,

אבל בכ"ז עוד קצת - טוענים לדמויות קצת קלישאתיות ולעלילה שבנויה בסגנון ספרי הז'אנר (לי זה לא אומר הרבה),

ובאשר למכירות ההיסטריות - נו טוב, בכ"ז הכותבת היא האישה העשירה בממלכה....! 

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.