לפעמים הם חושבים נכון בעוד הילדים טועים.

לפעמים הם לא מבינים מה עובר על הילדים (הרבה פעמים).

וכן הלאה...

מה אפשר לעשות עם זה?

לנסות ליישר קו...

לא להתעקב במקומות ברמה של להגיע ב2 וחצי בלילה אלא קצת יותר מתון.

שהם יראו שאתה לומד! עזוב הצלחה או לא, תגרום למצב שהם יראו וידעו שאתה לומד.

אם השבוע חזרת כבר מאוחר בלילה מסיבה כזאת או אחרת תשתדל לא לעשות את זה שוב השבוע.

ועוד כל מיני דברים קטנים כאלה ליישר תהדורים כמה שאפשר..

מעבר לכך, אני בדעה שלא כל מילה של ההורים צריך להתייחס אליה כאל "קדוש קדוש קדוש", יש לי שיקול דעת משל עצמי וכל עוד הוא עובד ואני יודעת מה אני עושה ב"ה אז אני יכולה לסמוך עליו, וגם תמיד אפשר למצוא מבוגרים אחרים להתייעץ איתם או אפילו רק שהם ידעו מה קורה שזה יהיה בשליטת מבוגר אחראי כלשהו.

נגיד אני הייתי אמורה לעשות צעד חריג לא מזמן (בסוף לא) וההורים שלי לא היו שותפים לעניין רק הודענו להם, ואמא שלי ממש התעצבנה שמה נראה לי? שאני צכה להתייעץ איתם לפני וזה... אמרתי להם סורי התייעצתי עם (וכאן נקבתי בשם של בנאדם מבוגר שהם סומכים עליו כל עוד הוא לא מעצבן אותם יותר מדי) וכאילו העמדתי להם עובדה, מה לעשות אני לא בובה שלהם ולא רובוט שלהם.

אבל להשתדל לא בזלזול והתרסה אלא אוקי שמעתי, ובשקט להחליט עם עצמך מה טוב לך לא בקטע של אני הולך נגד ההורים שלי לראות אם יש מקום להתפשר או שזה דבר שמאד מאד חשוב לך וכיוצא בזאת...

ב'הצלחה רבה צדיק!!

ההורים שלי מחליטים עליי

כל מי שחושב שאני חפשי

זה רק ביגלל שאו שהם לא יודעים שאני עושה כך וכך

או שאני פשוט לא שם עליהם שכאן שמתי דגש בשלושה חודשים האחרונים

אבל בתכלס לא קשור לקדוש קדוש קדוש

הם באים בגישה של לא תקשיב לא נקשיב.

זה קשההההההה

וללבן את העיניינים עד שתגיעו להחלטה

הכל בראשי תיבות אצלכם

גמאני הייית בכורה וגם ככה התייחסו אלי ואז עזרתי יותר וכו''... וישבתי ודיברתי שזה ממש לא נחמד וביקשתי שהם ישנו את זה ויתנו לי יותר חופש ועכשיו הם באמת עושים את זה .. או כפי שהם אומרים תלכי בדרך  שלך...אם אתה צריך עוד פירוט,עזרה , משהו אחר מוזמן לפנות אלי..

השולחן.

אתה חושב שהתקדמת במשהו תגיד להם אל תוותר וה' יהיה בעזרך!!!

בהערכה רבה,

דוד

ניסיתי מאושרים? ב"ה ניכנתי ביכולת דיבור טובה  אבל הם פשוט לא מקשיבים

הם כבר אובססיבים נגדי זה הזוי

אמא חזרה מטיול שנתי אני כזה היי אמא כולי מאושר שחזרה

והיא בפאל' חכה רגע חכה רגע

בשנייה שהיא מסיימת לדבר היא מתנפלת עליי

אתה לא למדת ביום שלישי נכון

וויטרת על הפעולה הגעת הביתה ולא למדת

והיא התחילה ליצעוק כאילו רצחתי מישו
היא גם לא יודעת למה וזה לא מעניין אותה היא לא רוצה להקשיב לי

כי זה נראה שזה מה שהכי מפריע להורים שלך אם תראה ויתור מצדך אולי הם יסכימו להקשיב לך..

כלומר לעזוב יהיה נגדי

ואמרתי לך עלומה אני יודע לדבר

אני יודע לשחק בדיבורים

אני טוב בזה בלי להשביץ

באמת

אבל הם אובססיביים

אני כותבת בערך מה הייה לי איתם אבל אין לי מושג אם זה יעזור נקווה שכן..
לי הם גם לא הסכימו ללכת לדברים האלו , יותר נכון ניתקו אותי..
עליתי על זה שהם חושבים שאני לא מספיק בבית...לפעמים הם פוחדים שזה שאתה לא בבית זה בגלל שאתה עושה דברים שאתה לא רוצה שהם ידעו והם כבר מדמיינים דברים..
אני נשארתי בבית תקופה מאוד ארוכה כדי להראות להם שאני יכולה להיות איתם ואני כבר לא עושה מה שהייתי עושה..ולא קורה כלום..ורק אחרי זה הם שחררו אותי קצת ממש...
אולי כדאי שתראה להם שאתה קצת יותר בבית..ואם בקשר ללימודים תראה לאמא שלך הוכחות שאתה לומד..זה מרגיע אותם..ואז הם משחררים לאט לאט..
זה מה שעזר לי..
מקווה שלא חירטתתי..
בהצלחה

ככה זה...

ואז מה שלך בחיים לא הסכימו בגיל 10 לאחים נותנים מגיל 5!

ומה ההורים אומרים ("אתם סוללים את הדרך")(מניסיון)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....