לפעמים הם חושבים נכון בעוד הילדים טועים.
לפעמים הם לא מבינים מה עובר על הילדים (הרבה פעמים).
וכן הלאה...
מה אפשר לעשות עם זה?
לנסות ליישר קו...
לא להתעקב במקומות ברמה של להגיע ב2 וחצי בלילה אלא קצת יותר מתון.
שהם יראו שאתה לומד! עזוב הצלחה או לא, תגרום למצב שהם יראו וידעו שאתה לומד.
אם השבוע חזרת כבר מאוחר בלילה מסיבה כזאת או אחרת תשתדל לא לעשות את זה שוב השבוע.
ועוד כל מיני דברים קטנים כאלה ליישר תהדורים כמה שאפשר..
מעבר לכך, אני בדעה שלא כל מילה של ההורים צריך להתייחס אליה כאל "קדוש קדוש קדוש", יש לי שיקול דעת משל עצמי וכל עוד הוא עובד ואני יודעת מה אני עושה ב"ה אז אני יכולה לסמוך עליו, וגם תמיד אפשר למצוא מבוגרים אחרים להתייעץ איתם או אפילו רק שהם ידעו מה קורה שזה יהיה בשליטת מבוגר אחראי כלשהו.
נגיד אני הייתי אמורה לעשות צעד חריג לא מזמן (בסוף לא) וההורים שלי לא היו שותפים לעניין רק הודענו להם, ואמא שלי ממש התעצבנה שמה נראה לי? שאני צכה להתייעץ איתם לפני וזה... אמרתי להם סורי התייעצתי עם (וכאן נקבתי בשם של בנאדם מבוגר שהם סומכים עליו כל עוד הוא לא מעצבן אותם יותר מדי
) וכאילו העמדתי להם עובדה, מה לעשות אני לא בובה שלהם ולא רובוט שלהם.
אבל להשתדל לא בזלזול והתרסה אלא אוקי שמעתי, ובשקט להחליט עם עצמך מה טוב לך לא בקטע של אני הולך נגד ההורים שלי לראות אם יש מקום להתפשר או שזה דבר שמאד מאד חשוב לך וכיוצא בזאת...
ב'הצלחה רבה צדיק!!