את מה שכתבת "את האות "פ" של "פן יפתה לבבכם"אצטרך לכתוב מתחת לאות "ש"

אז מה בעיה בזה?

זה קרע או חור?

אין לך אפשרות לעשות טלאי ולנסות לעקוף אותו?

לגבי שרטוט אולי אפשר להקל אם יש שם רושם של המחיקה (במקום שרטוט)

ב"ה

... בשווה.

חור 2 מ"מ בערך וקלף חלש מאוד מסביבו.

לא ידוע לי שעושים תלאי במזוזה, חידוש בשבילי.

אין רושם של מחיקה יש חור.

שאם יש  לך כזה חור ענק וגם אתה בטוח שלא יקנו, לא מומלץ להמשיך

לפי מה שאתה מתאר, בסוף תגנז ויהיו עליה יותר שמות.  

ב"ה

אם זה פסול אין שאלה עדיף לגנוז מעכשיו, אבל אם זה כשר למה לא לתרום את זה לנזקק?

וזו בעצם השאלה:

האם ניתן הלכתית להתחיל שורה אם כניסת אות או לא?

שבוע טוב.

אני חושב שלא טוב להתחיל שורה בפנים, יש סוברים שזה יהיה כמו פרשיה.

בלי"נ אחפש את המקור בע"ה נראה לי שמובא במ"ב.

אז לא נראה שיש מניעה. אצלך אין אפילו 3 יודים לפי מה שהבנתי.

לגבי המשך מזוזה כמדומני שמשנ"ס אומר שאין חיוב לסיים כאשר המזוזה דיעבד, אם יהיה צורך אמצא מקור בל"נ

נזקקים זה שיקול שלך אבל אל תאשים את ההלכה

"על כן, אם רואה שהתחיל הפרשה אפילו אות אחת לפנים שלא במקום ששירטט מתחילה, יראה לעשות גם שאר השורות באופן זה"

ב"ה

שולחן ערוך סעיף ל"ו ס"ק ס"ב. (אולי, לו סקס ב, מפריע להם???)

וקיבלתי מרימון בדרגה הכי נמוכה:

יש לי משנה ברורה במאגר  

במקום לכתוב את כל המראה מקום כתבתי שולחן ערוך סימן ל"ו והתחלתי לדפדף בויקיטקסט.

ב"ה

במקרא שלי מדובר ברווח של אות "פ" מקסימום, 3 אותיות קטנות.

"אפילו אות אחת" עיין שם גם בהקשר שמביא שמה שכתב ברמב"ם "מעט רווח" הוא שיעור קטן מאוד ועל זה הוא ממשיך במה שהבאתי קודם

זה מה שמשתמע מדבריו אפילו אות אחת, לא טוב...

א.  גיר  גרפי  או  ליתר דיוק  פחם  סינטטי, איננו  כשר  לסתימת  חורים  לצורך  מוקף  גויל.

ב.  השאלה  היא  האם  נשאר  מצב  של  מוקף  גויל  לצורך  כתיבה (  באם החור נוצר  לאחר תום  הכתיבה  יש  מקום

     להכשיר,  מה  שאין  כן  באם  החור  נוצר  לפני הכתיבה ). 

למעשה,  חייבים  להראות  את  המזוזה  לבר סמכא  בעל  ידע  ונסיון  בתחום  סת"מ  בכדי  שיחליט  מה  לעשות  במצב  שכזה.

לעיתים  קרובות  עדיף  להתחיל  לכתוב  מזוזה  חדשה  (בהזדמנות  להראות  את  זה  למורה הוראה בר סמכא  ונסיון   בתחום  סת"מ )  הואיך  ובזמן  שמתעסקים  עם  זה  לפעמים  אפשר  לסיים  כתיבת  מזוזה  חדשה.

כמעט  כל  סופר  סת"מ  מנוסה,  צובר  שאלות  ומביא  אותן  במרוכז  לפסיקה.

יתרה  על  כל  האמור  לעיל,  אינטרנט  עדיין  איננו  מהווה  שו"ת .  לכל  היותר  ניתן  להעלות  שאלות  טכניות  או  שאלות  שאינן  מצריכות  עיון  מראה  עיניים.

ב"ה

השאלה הובהרה דיו.

אני מכיר אישית את מנהל הפורום והוא לא יענה סתם.

בכל זאת אחזור על הפרטים אם הם לא הובנו כראוי.

כתבתי את האות "ע" מהמילה עשב בשדך.

בגלל תנועת יד לא נכונה גוש של דיו נשפך מהקולמוס על האות ועל הקלף.

במחיקה של גוש הדיו נוצר חור בדיוק במקום שצריך לכתוב את האות "פ" של השורה הבאה "פן יפתה לבבכם".

לא ניתן לכתוב את האות "פ" בתחילת שורה בגלל החור והשאלה היא למדי פשוטה האם ניתן להתחיל שורה ע"י כניסה פנימית של אות אחת?

התשובה כנראה לא פשוטה כ"כ. אבל אין כאן מה להראות:

1. אין כאן שינוי צורה או חשש לשינוי צורה שמצריך מראה עיניים.
2. ובעיקר, כי שום דבר עוד לא כתוב מהשורה "עשב בשדך וכו'".

במקרה שלך שיש חור בתחילת שורה, כלומר שהמקום אינו ראוי לכתיבה אין חשש לשיעור פרשה גם אם היו בו רווח של 9 יוד"ין לכן לא נראה לי שיש בעיה להתחיל מבפנים. רק תוודא שבאמת שהמקום לא ראוי לכתיבה ואם החור לא מספיק גדול, תדאג לעשות חורים אחרים גדולים.   

ב"ה

...עד שיהיה לי זמן לזה ולאחרות שמזוזה זו הולכת להצטרף אליהם.

למעט  מקומות  בהם  יש  הפסק  פרשה,  כל  כתיבה  במזוזה  (ולהרבה  דעות  גם  בתפילין/ס"ת  וכיו"ב )  באופן  שניכר  רווח  כלפי  פנים  או  בסוף  שורה  שניכר  רווח  כלפי  תוך  השורה  עלול  להיות  מצב  של  לא יעשנה  כקובה

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.