רוב הנשואים נשארים שנה או שנתיים בכולל, בד"כ זה הזמן שממצים את עצמם.

אחרי זה עושים צבא אם צריך ואז או יוצאים לשליחות או הולכים לדאוג לפרנס את עצמם ואת החבר שיוצא לשליחות ודואגים לקביעות לימוד יומית בבוקר או בערב, מי שמרגיש שהוא יכול לשבת וללמוד יושב ולומד הרבה שנים ,אבל זה לא הרוב.

אנחנו לא הולכים עם הגישה החרדית של לשבת שנה בכולל וללמוד ואחרי זה להתבטל בכולל עוד הרבה שנים, ובפועל גם בעבודה יש הרבה מקום לשליחות - ולפעמים מגיעים למקומות שלולא עבודה לא היתה גישה לשם.

בכ"א כבר כתוב בתורה לא לתהו בארה אלא לשבת יצרה ומשתדלים ללכת לפי זה

 זה גם המקור למה שאומרים "כתובה וסמיכה בדיבור אחד" . מי שמתחתן מקבל סמיכה יוןכל להיות הרב של כל מקום .  נותנים לו שנה שהמשפחה תתגבש , ואז   תיסע לאיזה מקום  בעולם ותעשה ופרצת.. זותומרת הכל לא קשור  בבוחור בתור פרט אבל כן קשור בסך הכול  של כל החסידות.

ויש להם עוד הרצאות והתוועדיות ועריכת ספרים תורניים וייעוץ בנושא זה או אחר (שלוםפ בית הדרכת חתנים וכו' וכו') מהצד שהם מרוויחים מזה.

כל אחד עובד במשהו אחר.

הם עושים גם תעודה הוראה ברמה מאוד גבוהה בנושאים תורניים - תעודה שמקבילה למרצים בכירים, והמוסד מקבל תיקצוב בהתאם לזה.

לא כולם מוכשרים לשבת בכולל שנים על גבי שנים, וגם הבית לא בנוי לזה  - אז יוצאים ועובדים במקומות תורניים או במקומות אחרים כל אחד בהתאם לכשרנותיו.

וזה לא נוגד את דברי הרבי, כי מי שלומד מקצוע ועובד שעות לא רבות ביום יכול לנצל את כל זמניו הפנויים (ויש הרבה) ללימוד,לעומת זה מי שישב שנים רבות ונמרח בכולל אין לו חשק ללימוד כמעט והוא לומד הרבה פחות מהאיש העובד 

ב"ה

וכאן לדעתי הטעות, הערכים של האדם צריכים למדוד לא רק בשלבי החיים, אלה גם בתוך השלבים עצמם במשך היום.

ואם בלימוד תורה עסקינן, אז יש את הבחור שלא יפספס סדר אחד של הישיבה, בחור למופת, אבל מה הוא עושה בזמנו הפנוי? יש כאלה שמיד לאחר הארוחה ילכו לזאל גם שאין סדר, יש את זה שיקח את התפילין ויחטוף שניים, שלושה יהודים שבאו לקנות לחם במכולת השכונתית, יש עוד אחד שינצל את הזמן לשיחת טלפון אם מקורב ויש הלעומת זה הבחור שיגלוש בנט לדעת מי הוא ראש ש"ס ומה יצא מההתמודדות בין אובמה ליריבו וכו'.

כדי לסבר את האוזן, ר' אריה לוין אם איני טועה הגיע בבוקר למחרת של הבחירות לנשיאות ארצה"ב ושאל מה הנשיא?

המתפללים היו בתדהמה, מה לרבינו כ"כ נחוץ לפני התפילה לדעת מי נבחר לנשיאות ארצה"ב???

ור' אריה אם חיוך ענה להם מה אתם חושבים כשאני מברך שלא עשיני גוי הכוונה היא למוחמד שמנקה את השירותים בישיבה? לא ולא כוונתי היא לנשיא האומה הגדולה בעולם, לכן חשוב לי לדעת מי נבחר.

החיים של חב"דניק היא התקשרות לאילנה דחייה, יש מי שמקשר איליו דרך לימוד התורה, יש דרך המבצעים ויש דרך הפשטת נבילה בשוק. (ר' ראובן דונין ע"ה, בעבודתו על הטרקטור ברחובות חיפה האדומה דאז, קירב יותר יהודים לרבי מראש ישיבה מכהן !).

בחבד לא מחנכים לערך לימוד התורה. ויש דברים יותר חשובים מזה..... אף על פי שמי שלומד את דברי האדמור הזקן הן בתניא והן בשולחן ערוך רואה שאין דבר יותר נעלה מאשר לימוד התורה....

כנראה עינין של מודה

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.