למה??
למה אני לא יכולה להרגיש פתוחה עם אבא ואמא??
למה אני לא יכולה לספר להם את מה שאני מרגישה וחושבת??
למה אני לא יכולה לספר להם את כל מה עברתי??
למה???
למה שאני רוצה לשאול את אבא שאלה אני צריכה שעות להתלבט עלזה??
למה אני יודעת שאמא סתם תצחק על עליי??
שלא תקח ברצינות וסתם תריץ על חשבוני בדיחות...
למה??
למה שאני באה בשיא הרצינות לספר משו אישי לאמא שאני יכולה להיות בטוחה שעוד יומיים
אני ישמע עלזה מהדודה??
למה אין לי קשר עם אמא ואבא??
לא עם אבא שבשמיים ולא האבא שפה לידי??
למה כל החיים שלי זה סימני שאלה??
למה???









