יוצא שזה יהיה יותר נמוך בחצי ס"מ למטה וכן למעלה.

אבל לי יש אלרגיה לדברים כאלה, אני הייתי מחזיר את הכל.

בספר של 48 הושתלה יריעה של 50 

אמנם זה פחות בולט מאצלך כי אפשר לחתוך מלמעלה ומלמטה אבל השורות לא סימטריות וזה יכול להציק לעיין ביקורתית.

שאלה נוספת 

לדעתכם  במקרה הנ"ל  שהיריעות לא שוות יש הבדל בין ספר שהולך לארגז לבין ספר שהולך לעצי חיים?

בעצי חיים וגם בארגז המוט שגוללים עליו את הקלף בד"כ כ-5 ס"מ יותר גבוה מהקלף. לכן זה לא מפריע בשניהם.

הבעל הבית התעצבן

לא כדאי להסתבך בשטויות כאלה.

בסוף הסופר שלי נאלץ להחליף את היריעות והיה לכולם עוגמת נפש גדולה

שומר נפשו ירחק

שמור את היריעה לספר אחר והתחל מההתחלה

אף פעם לא יראה שוה לגמרי...

ב"ה

האם אין חשש של מנומר בגודל כתב משתנה.

ב-48 הכתב יותר קטן.

ובתפירה זה היה ניכר מספיק כדי שהבעל הבית יתרגז.

לכן שוב אני ממליץ - שומר נפשו ירחק

האם  מדובר  ביריעה  של  49 ס"מ  במקום  50 ס"מ  או ביריעה  של  49 שורות  במקום  50 שורות  שהשרטוט  מעט גדול  יותר  בכל  שורה  בכדי  להגיע  לשוויון  בשורה  עליונה  ותחתונה  בעמוד/יריעה  ביחס  לעמודים/יריעות  שבסמוך.

באם  מדובר  ביריעה  של  49 ס"מ  והשרטוט  מקביל  ליריעות/עמודים  שבסמוך,  יש  פתרון   מעשיי קל  ביותר  .

יוצרים  קו  אלכסוני  בין  קצה  היריעה  הקצרה  לרוחב  היריעה  הסמוכה  וחותכים  קו  אלכסוני  שיוצר  ויזואלית  קו  תחתון  שווה.

כנ"ל  גם  באם  הפכו  יריעה שנכתבה  והשוליים  הגדולים  למעלה  והקטנים  למטה.

כמובן  שיש  לגנוז  את  פס  הקלף  שהוסר  מהיריעות  הסמוכות 

לא צריך להתרגש.

מטרתו של ספר התורה היא לקרוא ממנו, ולכן מה שחשוב הוא שהכתב יהיה נאה וקריא.

אם התנאים הללו מתקיימים לדעתי אין עניין להתפס לקטנות

הספר  כשר  לכתחילה  ללא  חשש  גם  עם גובה  היריעות  שונה  בכלשהו.  אך  יש  ענין  של  זה  קלי  ואנוהו  שעקב  כך  מומלץ  להשוות  את גובה  היריעות.

כל הפתרונות האלה טובות לזה שכתב את היריעה.

אם לא כתבת, לא להיכנס לכל מיני חיתוכים וכדו'.

לא הייתי עושה את זה (זו דעתי)

פעם היצרן שאני קונה ממנו קלף ידע שאני מחזיר לו חצי מהיריעות בגלל כל מיני פיגומים קטנים , בהתחלה הוא כעס עלי, התלונן בסוף הבין שאני לא עושה את זה בשבילי אלא לכבוד התורה, היום הוא בעצמו בוחר לי מהמפעל את ההכי מעולה.

זה כלי ואנוהו?

מנין יצא לכתוב ולומר כך? האם מותר?

שבת שלום!

וכי בסדר לכתוב קלי? שהוא קיצור וכינוי של מילה קליפה בכל כתבי פנימיות התורה.

זה היה סוג של מחאה נסתרת כלפי החומרא שבא לידי קולא.

שמעתי בשם הרב הלל שבשום פנים לא לכתוב כן אלא ע"י הפרדת האותיות וכדו'

"זה אלי ואונוהו".

אף אחד לא עושה מדויק על המילימטר ימצחיק מה שאתה חיייייב לדעת שבעת התפירות של הספר אתה מאפס למטה!!! שיהיה שווה לא אכפת לך מלמעלה כיוון שלמטה יש את הלגרים והם צריכים להסתובב טוב בהצלחה

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.