עדיפות לעדינה ולבבית - "בת מלך פנימה".

ברור שיש דברים בסיסיים שאשה יותר טובה בהם

ותמיד אפשר גם יחד

הייתי חייבת...

אז לא,

אני לא רואה ככה אותי בתור אישה...

לא חושבת שמישהי (בימינו) דמיינה את עצמה ככה כשהיא היתה צעירה.. זה בא באופן טבעי עם היותך אמא ואשה לבעלך כמדומני (:
ומעריצה של אבא, למה לא שאלת גם את הבחורות? יש מצב שאני רוצה בעל כזה (לא לא, לא באמת =))

שממש כן רואות את עצמן ככה..

וגם "בלבוסטה" זה לא סותר..

בס"ד בר"ה

הולכת לעבוד שיפוצים, חוזרת מותשת, שותה בירה וסיגריה, והולכת לישון???

אימא שלי היא בלבוסטה למופת ובשלנית בחסד עליון. כשהתחתנתי עם אשתי, ראיתי שבישולים זה לא הצד החזק שלה, אך מאידך הרגשתי שאני כן יכול להשתלם ולהצליח בתחום. בעזרת ספרי בישול, אינטרנט ועצות מאימא לאט לאט נכנסתי לעניינים, ועכשיו אני זה שמבשל את הכול בבית.

אבל כן, אומרים שדרך אל ליבו של גבר עוברת דרך הקיבה שלו.

אבל אני מניח שיהיה אפשר להסתדר גם בלי זה (לפחות כל עוד זה לא קיצוני).

אינלי עניין באשה מושלמת, אשמח כמובן שיהו בה מעלות טובות וכו אבל לא בקטע של יודעת הכל.

אשה לא חייבת לדעת הכל, אבל היא כן חייבת, או ליתר דיוק הבית והמשפחה חייבים, שהיא תהיה אחת שיודעת להתארגן עם המשימות.

לדוגמא: אם היא לא יודעת לתפור, זה בסדר אם היא זוכרת להעביר את הבגד הדורש תיקון לתופרת תיקונים.

אם היא לא אוהבת, או אינה יודעת לאפות, אבל יש בבית עוגה קנויה, זה גם בסדר.

לניקיון היסודי אחראית העוזרת - העובדת לפי הוראות האשה (שאולי נשארה לעובד עוד שעה במשרד כדי לממן את העוזרת) - אבל עדיין המושכת בחוטים זו האשה!

אבל כשאשה אינה מצליחה להתארגן עם המשימות, ופתאום הגיעה שבת - והיא לא התארגנה, פסח נפל עליה ממש בהפתעה, היא חשבה שיש עוד שבוע עד בדיקת חמץ והמטבח עדיין לא מוכשר וכו' וכו',

אז אפשר לחשוב על עוד דוגמאות, אבל זהו מתכון בטוח לקשיים בשלום בית, בגידול הילדים ועוד ועוד.

גם כשיש לאשה הרבה מאד מעלות ברמה האישית, המקצועית וכו' - הן אינן יכולות לחפות על כך שהיא לא מצליחה לשלוח את הילדים בבוקר בזמן, עם בגדים נקיים, סנדוויץ וכו'. או על כך שאין בארון חולצות נקיות, ארוחות צהרים מוכנות וכו'.

אני יודעת שיהיו כעת כאלה שיקפצו ויגידו שזה לא התפקיד ההכרחי שלה, וגם הבעל יכול לבצע חלק גדול מעבודות הבית,

ואף על פי כן, כאשר האשה מאורגנת ושולט במצב - גם העזרה של הבעל יעילה יותר, וממוקדת יותר.

ומה לעשות - עדיין עיקר התפקידים בבית הם של האשה, והבעל מושיט יד ועוזר - אבל עקרת הבית זו האשה.

אפשר לדפדף בכל מיני שרשורים בפורום השכן (נשואים טריים) ולראות את המצוקה שנוצרת כשהאשה אינה מצליחה להתארגן.

כיום, אין שום מניעה לחלק את המשימות הללו,

אני לא רואה בשום משימה שהזכרת:

משימה נשית

פשוט לא.

אני רואה בכל המשימות לעיל - משימות קודש! משימות נשיות!

ב"ה

מסכימה עם כל מילה

אם היית שואלת אותי לפני שהתחתנתי- הייתי עונה תשובה נאיבית, שצריך לחלק את התפקידים, שגם שגבר צריך לעזור בבישול ונקיון (כמו אבא שלי למשל), שאנחנו לא חיים במאה ה18.

אבל היום, אחרי 5 שנות נישואין- אני בהחלט מבינה דברים אחרת:

1. מאוד חשוב שאישה תדע לבשל, שהבית יהיה מסודר, בכדי שהבית יהיה מקום שנעים לחזור אליו. עם כל הכבוד לקידמה ולשוויון בבית- עלולות להתפתח מריבות בין בני הזוג על רקע הנושאים הללו- ואכן, רוב המריבות שלנו הן בנושא הסדר בבית. כבר שנים.

2. והרי תובנה של השנה האחרונה: אני מגיעה ממנטליות מסוימת, ובעלי מגיע ממקום אחר. הוא מצפה מאשתו לדברים שהוא התרגל אליהם בבית.

אפשר לזלזל בכך ולחשוב שהמודל המשפחתי שבבית הוריו פרימיטיבי, ואפשר לבוא לקראת הבעל ולכבד את משפחתו ולמצוא את הדברים שטובים שיש אצלם.

אני מאוד מתרשמת מכך שאחותו הקטנה של בעלי עוזרת לאחים הגדולים בטיפול בילדיהם ,מאז שהכרתי אותה לראשונה כשהייתה בכיתה ט'! (מקלחות ביוזמתה, מאכילה ומלבישה, מגיעה בחופשות לעזור). ברור שהיא למדה בבית איך להיות "בעלבוסטה" שכזו, ואני לא הייתי כזו אפילו בתור אחות גדולה!

בקיצור,

מניסיון- צריך להתגבר על האגו, ולהפוך את הבית למקום שכיף לשהות בו, ולא לסוג של דירת שירות.  ו... זו לא בושה להיות אחראית לצרכים החומריים בבית, זו זכות להשרות בו אווירה נעימה.

גם אם הבעל עוזר מאוד וזה רצוי- האחריות על הבית היא על האשה והיא זו שהופכת אותו למקום חם ונעים. והאחריות על הפרנסה והחוץ על הבעל- גם אם אשתו מרויחה יותר ממנו.

במצרים עבודת פרך נחשבה גם עבודת נשים שהכריחו גברים לעשות.

אחרי שאמרתי לו שחשוב לי שעול הכלכלה והפרנסה יהיה על הבעל, שגם אם אני אעבוד- שהאחריות הכבדה יותר תהיה עליו, הוא ענה:

תראי, אני מתכוון ללמוד אבל אני אהיה אחראי להחליט מה עושים עם הכסף שתרוויחי.

?????????

יש שיגידו שאני פרימיטיבית מיושנת וכו' (אעפ"י שזה לא איזה מודל שראיתי אצלנו בבית)

לי חשוב שבעלי יקום מוקדם בבוקר יתפלל ילמד תורה וילך לקיים את מה שהוא התחייב בכתובה, לזון, לכלכל ולפרנס ולדאוג לרווחת הבית..

ש"העול" הזה יהיה עליו.

ומבחינתי שהתואר שלי יעלה אבק ולא אעשה בו שימוש..

שאני אוכל לגדל את הילדים שבע"ה יהיו ולדאוג לבעלי ולילדים לאוכל טרי כל יום..

ולבית נקים שכיף לחזור אליו ולשהות בו.

לחיות חיים פשוטים ושמחים..

לא יודעת כמה אני "בלבוסטה" כמה אני יודעת טוב לבשל לכבס ולנקות..

אבל אני יודעת שיותר חשוב לי להיות אמא טובה ואישה טובה..

להיות עיקר הבית.. נראה לי שזהו תפקידה של האישה 

גם עם כל השיוויון וכו' וכו' שקיים היום 

אומרים כל כבודה בת מלך פנימה..

כך שהכל צריך להיות מתוך צניעות וענווה!

---------

רק איפה מוצאים בחורים כאלה?? 

שהיפה, המוכשרת, החכמה והזריזה לא בטוח היו בוחרות בגבר חסר הכשרונות הזה

אישה שעובדת עד מאוחר או שהיא סטודנטית- אי אפשר לצפות ממנה להגיע הביתה ב6 ולהתחיל לתקתק.

מקסיממום זה להכין כמויות אוכל בשבת ולהקפיא...

באותה המידה שחשוב לי שאני אהיה מסוגל (במידת הצורך כמובן,לא בהכרח) להיות מפרנס יחיד ולפרנס בכבוד,לדאוג לתחזוקת הבית וכו'.

או כמו שאומר הרב אלייקים "האשה שר הפנים, הגבר שר החוץ".

אני מכבס ותולה, מבשל, ומרגיש נהדר עם זה.

יש לרעייתי מספיק דברים לעשות.

ואני כן חושבת שזה תפקידה של אישה לדעת את כל הנ"ל.

זה לא אומר שמישהי לא בסדר אם היא לא - 

אבל זה נושא שבעיני מעצים אישה ומאדיר אותה!

בס"ד בר"ה

וכמו שכתב  a-a-a

כל מילה!

תקנו אותי אם אני טועה אבל מסתמא כל בחורה ממוצעת יש לה את היכולות והרצון לנהל בית משלה

אז לא כולן פרפקציוניסטיות אבל בגדול כולן נשות חיל כל אחת בדרכה ובייחודיות שלה .

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).