"תחשבי" קצת - ואז תגידי שזה לא נראה לך מתאים.

ככה יובן שזה עניינית (וזו הרי גם האמת - שהרי עניינית את חושבת שהמנטליות הזאת לא תתאים לך. אלא שאת חוששת שמא היא תפרש לא נכון. וכך - זה מדגיש את האמת בצורה שהיא לא תיפגע ממנה).

את יכולה פשוט לשמוע את ההצעה ולומר שאת רוצה לחשוב על זה קצת.

אולי גם לבקש מספרים של אנשים לברר עליו.

מן הסתם תמצאי איזה פרט/מידה/וואטאבר שלא ימצא חן בעינייך ותוכלי להסביר לחברתך בעדינות שבגלל הפרט הזה והזה את לא מעוניינת.

מצד שני, אולי כדאי בכל זאת לנסות? אפילו רק תשמעי את ההצעה יותר ברצינות ותבררי עליה.

אני מכיר מקרוב כמה זוגות "מעורבים" לשני הכיוונים שהתגברו על פערי המנטליות וחיים באושר. חבל להפסיד בחור זהב בגלל פערי מנטליות שאולי בכלל משמעותיים רק בדמיון

בהצלחה

נקודות חשובות!

בעז"ה אחשוב עליה

נראה מה נעשה עוד...

אני יודעת שלא חיפשת ביקורת וכו' ואני יודעת שגם אותי זה היה מרתיע, אבל נתקלתי בחיי בכמה אתיופים מ-ד-ה-י-מ-י-ם שהיו כ"כ הרבה שנים בארץ שחוץ מבמראה לא היה לך איך לדעת שהם כאלה (ובאמת אחרי כמה זמן איתם את כבר לא זוכרת את המוצא בכלל..) חבל לפסול בלי לשמוע.

אם באמת הפער המנטאלי יהיה קשה בשבילי, או לא... עד כמה זה באמת יהיה משמעותי בבית

מתו"ש- אני הבן אדם הכי לא גזען שקיים. ויש לי סימוכין לכך...

כתבתי בעבר ואני כותבת שוב:

בכל זוגיות יש הרבה עבודה לביצוע וגישור על פערים,

ככל שצעירים יותר - פתוחים יותר לשינוי באופי וזה קל יותר

(וכנמובן צריך להיות בוגרים ולא צעירים מדי, יש שביל זהב באמצע).

לעיתים קרובות דווקא בני זוג שרואים מראש את הפערים, אך אוהבים זה את זה ורוצים לעשות עבודה על המידות זה לקראת זה - הם דווקא יצליחו להתקרב יותר ולבנות קשר אמיץ ואיתן, מפני שהםמודעים לעבודה שיש לעשות ומתכוננים לקראתה.

וכשבן/בת הזוג מצליחים לשנות משהו בעצמם, למען ההתקרבות לבן הזוג - זהו הבנין האמיתי והמקרב.

זה נותן עוצמות בל ישוערו.

כשבאים מראש וחושבים על איך נסתדר למרות הפערים - זה מתכון לפערים שמעמיקים עם השנים, וחבל.

כשהבנתי שלמען ה"מנטליות" של בן זוגי, לא מתאים לי להיות בקשר עם ידידים - חתכתי קשרים, גםחשובים, כי הבנתי שלאיש הזה מתאימה אשה שהיא חברתו הטובה ביותר והוא החבר הטוב ביותר שלה.

ולא מתאים שאהיה בקשר עם בנים אחרים - גם אם היינו ביחד בתנועת הנוער שנים רבות כחברים טובים תוך שמירה על גדרי הצניעות. (חברות כמובן שיש לי והרבה...)

זה בנין אמיתי! לגלות מה מקרב ביננו ומה חלילה מרחיק, ולפעול כדי לקרב ולהתקרב. 

העדתיות לא קשורה לזה כלל, ודווקא הבדלים מלכתחילה יכולים להוות ראי לשאר ההבדליםשביניכם ולתת חשק ומרץ לעבוד.

בשביל זה צריך אהבה, מציאת חן וכיף שיש לכם ביחד, כל אלו הםמנוע אדיר לזוגיות.

ולכן אני מציעה להפסיק בכלל לבדוק עדות / מוצא וכד', אלא לבדוק לפי משיכת הלב.

ברכה והצלחה.

לבדוק- יש המון לא מעט אתיופים שהם יותר ישראלים באופי שלהם.

אם חברה שלך הציעה- אולי הוא באמת מתאים לך גם באופי?

גזענות זה משהוא הרבה יותר רע. העדפה של עדה מסויימת זה דבר לגיטימי לחלוטין,בשל הנוחות הכרוכה בכך ולא בגלל שעדה מסויימת יותר או פחות טובה.וזה קיים בכל העדות במידה זו או אחרת.גם אצל האתיופים שהם אנשים נפלאים ישנה העדפה להתחתן בינם לבין עצמם,כפי שהיה בכל העדות.

בדור הבא בע"ה עם ההכרות שתמשיך להתפתח ולפרוח המצב יהיה הרבה יותר טבעי וקל.ואגב אם היית גזענית לא היתה לך חברה אתיופית.בהצלחה.

ואומרים- גם האתיופים מעדיפים להתחתן עם עצמם... אז לא - אל תפיל עליהם את ההתבדלות של עצמך

ולהגיד שהחברים הכי טובים שלי הם יהודים.. אופס. סליחה - אתיופים, זה ממש לא משכנע

לפעמים גם אני נתקל בבעיה דומה, נומר כשמציעים לי מישהי מזרחית, איך אני אומר לא להצעה, הרי ההבדל ביננו שמים וארץ,

ואני ממש גרוע בלטפס על עצים ובלאכול סחוג עם כל מנה, 

או כשמציעים לי מישהי עם השכלה תיכונית, מה אני אומר, איך אני אסביר להם שקשה לי בגילי ללמד מישהי קרוא וכתוב,

אל תרגישי רע עם זה שאת גזענית, רק תפנימי את זה, ואולי פה בכלל טמון הפיתרון לבעיה, תגיד לגברת הנחמדה, שאולי להיות חברה של מישהי מהמגזר האתיופי, זה משהו שאת מוכנה אליו, אבל לגדל ילדים אתיופים?!!! זה כבר קצת גדול עליך.

אני כרגע עומל על פתיחת קבוצת שידוך לאשכנזים (רק משני הצדדים) בעלי תואר ראשון ומעלה...

טוב לא באמת, רק עצוב לי לשמוע את הגזענות הזאת, לפחות אל תתייפיפו כדי להרגיע את המצפון שצועק.

כל הישועות

ראשית אתייחס לנושא הגזענות ובהמשך לשאלה כיצד לא לפגוע בחברה.

אין כל קשר בין גזענות להתאמת בן הזוג. בבחירת בן או בת הזוג אנו בוחנים היבטים שונים כשאחד מהם הוא המראה.

יש חשיבות גדולה לכך שהמראה של המועמד לא ידחה. זה לא משנה אם הסיבה היא גובה, רוחב, צבע עניים או צבע העור.

בכל מקרה שיש דחיה אין מה ללחוץ להמשך פגישות (אולי ההוא/היא יראו בהמשך אחרת).

ברור שהפונה שפתחה את האשכול איננה גזענית ולו מפני החברות עם "השדכנית".

לעניין התשובה כיצד לא לפגוע בחברה: הסירוב צריך להיות באותו האופן שבו שייך לנקוט אילו הייתה משהי מציעה לה בחור

חסר השכלה, נכה, גבוה מדי לטעמה, שמן מדי לטעמה, או כל פגם אחר שהיא חושבת שבגינו לא שייך שתפגוש את הבחור,

ובאמת הבחור מסתובב עם תחושה שזה מה שחוסם אותו.

מבחינה פרקטית את יכולה לאמץ כל אחת מהתשובות שקבלת כאן בפורום או משהו דומה להם ובלבד שהשלום ימשיך

לשרור בינך לבין חברתך

אני אשכזיה ואוהבת חריף,

בעלי "ספרדי" ושונא חריף.

הבעיה העיקרית שלנו היא בכלל לא שאלת הסחוג,

אלא המרק - אני מאד אוהבת מרקים והוא שונא!

כל החורף אנחנו מתמודדים עם שאלת "מה נאכל היום"...

אלו השטויות, הפיצ'פקעס, באמת.

(מי אוהב רגל קרושה?...)

תתחילו להסתכל באמת: האם מי שמציעים לכם הוא/היא אדם שאתםמסוגלים לאהוב?

להתעורר לידו כל יום בידיעה שהםיעשו לכם הכי טוב בעולם?

שיש לכם חשק לשמח אותם הכי בעולם?

אלו הדברים שצריךלבדוק ומשם להתקדם הלאה.

בע"ה

באמת, אני יודעת שזה קשה  קצת ואומרים כזה: מה? אתיופי? לא נראה לי, ואני מבינה ובכלל לא בטוח שאני הייתי עומדת בזה אבל בכל זאת תנסי, יש הרבה דברים שאפשר ללמוד מהם.

ויש גם כאלה שחוץ מצבע העור אין הבדל בינם לבינינו, והרבה. אז לדעתי שווה לנסות כי אני מכירה אתיופים עם לב זהב וגם זוגות של אתיופים ו"לבנות" אז קיצר בהצלחה.. מקווה שעזרתי ולא סיבכתי אותך...

על מנטליות שונה אפשר לחלוק.. וזה נכון שלא כל המזרחים אוכלים והבלה בלה.. וכבר כמעט אין הבדל מנטלי.. ומה שקובע יותר זה איזור מגורים מאשר מוצא.. (מרכז ופריפריה יוצר הבדלים גדולים יותר מאשר אשכנזי ספרדי וכו'.. ככה נראה לי..)

אבל.. בא לך להחליף את המנהגים שלך?

לי זה הקטע הקשה.. אני לא רוצה להחליף את המנהגים שלי.. אני אוהבת אותם..

לבנים אין את הבעיה הזו..

לבנות כן..

וזה סיבה לגיטימית.. וודאי לא גזענית..

ככה שזה גם יכול להיות תשובה מצוינת..

 והיא נכונה אצל הרבה..

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).