להפוך את האוכל ליותר אטרקטיבי לאכילה

היו לנו דודים שתמיד התעצבנו שהילדים שלהם לא אוכלים ירקות ואנחנו כן, והם תמיד הצטדקו שבכל ארוחה יש ירקות לאכול. אז אמא שלי ענתה לה: אבל הילדים גם רואים שאת אוכלת בכח כי זה בריא ולא מתוך הנאה....

חשוב באמת להפוך את זה לאוכל אטרקטיבי ועיקרי לכם כהורים ואני מאמינה שילדים קולטים את זה...

אני נגד שכנוע וכפיה- נראה לי שזה צריך לבוא מעצמם.

בדר"כ יש בגנים תקופה בשנה שהנושא הוא אוכל בריא ואז זה מאד מדרבן ועוזר להם להכנס לזה (אולי כדאי לדבר עם

הגננות)

בארוח שלה בפורום היא כתבה שילדים בישראל אוכלים בממוצע פי 3-4 חלבונים ממה שהם צריכים! כך שקשה לי להאמין שהילדים שלך באמת בחוסר חלבונים...

אני מאמינה שאם יש בבית אוכל בריא, ואין בו יותר מדי שטויות, הילד אוכל בסופו של דבר, מה שיש

אחותי גם ציינה שחשוב למען ההגינות להציע מבחר, ובאמת לתת מכל הלב לילד לבחור, ושילד במצב כזה יאזן את עצמו בסופו של דבר.

שואלת בתור מי שמקפידה על ארוחה בשרית פעם ביום...

שקודם מנסים את האופציה של גיוון האוכל.  למשל: ביצה או חביתה או חביתת-עין. לפעמים אוהבים סוג אחד ולא את הדומה לו.

אותו דבר: לא תפוח, אבל כן תפוז וכו'.

אבל לתחושתי עם הזמן: אם ילד לא אוכל משהו וכן אוכל משהו אחר - וזה לא שהוא זולל כל הזמן ממתקים - אז הוא "מרגיש" מה מתאים לו. ומה שלא טוב לו, הוא גם לא רוצה. אני לא חושב ש"במקרה" אחד רוצה דווקא מלפפון, והאחרת משהו אחר.

לכן, צריך להציע מידי פעם מבחר - דברים גם משתנים עם הזמן - ולא לדאוג מידי.

וככלל, ילדים צורכים פחמימות כי הם גם מוציאים הרבה אנרגיה.

אם רואים שזה נהיה קיצוני - אפשר לפנות לדיאטנית ילדים.

שילדים אוכלים עם העיניים ושצריך לתת דוגמא אישית.

תמיד אבל יש את העקשניים ביותר שסותים מהתקן וגורמים לנו לדאגה מוגברת ושיערות לבנות בטרם עת.

 (לי אישית יש אחת כזאת) לכן החלטתי לקחת יוזמה ולא לחכות למזל פשוט התחלתי לתת לה תוסף של סולגאר שיעזור לה להשלים את כל מה שלא נכנס לפה (מולטי ויטמין לילדים).

במקביל אני עדיין מנסה לנסות כל מיני מנות חדשות בתקווה שהיא תתפתה

לגבי פירות-להכין עוגת פירות, אני מכינה "לחם חלבי" - אם תרצי אכתוב את המתכון. הוא טעים, בריא, ואפשר לדחוס לתוכו פירות כמו בננה מעוכה או תפו"ע ואגס מגוררים.

אה, וזה גם פחמימה

מה לגבי מיץ פירות? את יכולה לקרוא לזה מילקשייק או באיזה שם מגניב אחר

עוף-מה עם קציצות? רוטב בולונז? קובות בתוך המרק?

גבינה-פיצה? אם כן, אפשר לפזר מעל הפיצה גבינות כמו בולגרית..

תוסיפי כל פעם לתפריט משהו אחד. שינוי אחד בשבוע-שבועיים. תראי איך הם מגיבים.

תקפידי שהשינוי יהיה "בתחפושת".

בהצלחה

בספר של הפסיכולוג האמריקאי ד"ר צ'יילדיני כתוב שאפשר בנקל להרגיל ילד לעשות משהו או לא לעשות משהו (למשל, לא לפחד מכלבים), אם מראים לו ילדים אחרים שמתנהגים בהתאם. תחפשו ביוטיוב קליפים שבהם נראים ילדים אוכלים פירות וירקות.

אכילה בריאה לא לומדים בבהיה מול המסך

לומדים מאינטגראציה חברתית אמיתית עם ילדים אחרים

לכו לגינה עם הילדים של השכנה- ותחלקו לכולם פלחים של תפוז

גם הילדים שלך ירצו לטעום...

לכו לבית של הדודים- תתנו לילד להתנסות ב"ירקות של  הדודה"

לפעמים האוכל של השכנים טעים יותר... לפעמים באמת יש משהוא שהאחרת עושה- שתופס יותר לילד שלך- שכדאי לך ללמוד ממנה

שלום תכלת שמיים
לאחרונה הוצאנו לאור ספר חדש לילדים, שבין שאר המסרים שלו, הוא גם מעודד אכילת פירות.
שם הספר הוא "תוליק ועץ התפוחים" וניתן לקרוא עליו כתבה כאן באתר במדור ביקורת ספרים.

בהצלחה
 

הילדים שלנו מאד אוהבים את הספר, וכל כמה שעות שואלים: "אמא, אפשר תפוח...?"

קודם כל לבדוק את הנושא של רגישות תחושתית

יש ילדים שלא סובלים "חתיכות" באוכל או סיבים או "אוכל מעורבב" או "דברים עם רוטב"

ואז הרבה דברים לא נעים להם בפה לאכול

(יש לי אחד כזה, כתינוק - בטטה עשתה לו להקיא בגלל הסיבים הקטנטנים שלה)

הוא יאכל בכיף יוגורט תות, אבל לא עם חתיכות, רק במרקם חלק

במצב כזה אפשר לנסות מיצים, או שייקים אבל ממש חלקים.

מיץ תפוזים וכאלה - פעם הייתי חייבת לסנן לו, היום כבר לא

גם פסטה הוא היה אוכל רק עם מלח, מקסימום שמן זית, והיום כבר אוהב עם רוטב (הוא בן 9.5)

עוף - אולי בצורת קציצות? או פשטידה עם הרבה ירקות מגוררים וקצת הודו טחון?

(יש ילדים שפשוט לא אוהבים עוף, מה לעשות?)

דברי חלב - האמת, בחורף זה ממש טוב לה לא לאכול, מגביר ליחה, שיעול וכאבי גרון

סידן יש הרבה בטחינה, במיוחד מלאה, ובאגוזים ושקדים, גם באבוקדו

ביצים - אולי חביתת עין? שקשוקה? מקושקשת? לחם מטוגן? ביצה קשה?

אז אחד הטריקים שעבד אצלנו וציינו אותו כבר -

לחתוך פירות/ירקות בקופסא ולהוציא לגינה, השכנים בטח יבואו ואז אולי גם הילדים שלנו...

כשיוצאים לטיול - לקחת פירות - יש ילדים שאוהבים חתוך, יש שדווקא שלם, עם קליפה/בלי,

לראות מה שלך מעדיפים, מעורבבים עם אחרים/שלא ייגעו באחרים...

לא להתייאש ומידי פעם להוסיף פרי או ירק אחד.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....