ב"ה קיבלתי בהקב"ה חניכים חכמים ונבונים
הבעיה שהם גם ליפעמים צודקים...
אמרתי לחניכי את המשפט העצב הוא סימן שבקרוב תבוא שימחה
וכולם וואלה באמת אחלה משפט וכו.
חוץ מאחד הוא שואל תגיד מה אם השמחה בעצם לפני העצב
אני שואל אתכם מה באמת האם השמחה לפני העצב או ההפך
מה גורם למה?
מה קודם למה?
אלו מצבים נפרדים, למרות שיש משהו בזה ששמחה יכולה לבוא אחרי עצב.
עצבות זה מצב בו אדם מרגיש חסרון במשהו אצלו- בחייו, באישיותו, בעולם. החסרון מביא אותו לעצבות.
השאלה מה הוא עושה עם העצבות הזו. עצבות היא לגיטימית, היא קורית, השאלה אם נותנים לה לגדול בלי פרופורציות או מחליטים להסתכל למציאות בעיניים, בלי פחד, ולראות בה את הצדדים הטובים, ולהאמין שהצדדים הרעים ייתקנו.
לא ממש הבנתי את השאלה, אבל אני מבינה קצת את המשפט שאמרת, אם כי הוא לא סטטי, קבוע- השמחה תלויה בך. העצבות גם תלויה בך! אתה מחליט לשקוע בה. אם תשב ותגיד "מתישהו אני אהיה שמח" זה לא יפעל כלום במציאות, א-ת-ה זה שמחולל שמחה, ודואג לא להיות עצוב.
פטנט טוב לשמחה זה עבודה וסיפוק. אין כמו סיפוק ושביעות דעת מעצמך...
* זה טוב שהחניכים שלך מקשיבים וחושבים... 
זה כמו שתשאל מה קדם למה הביצה או התרנגולת אנחנו בני אדם ומתוקף העובדה שאנחנו
בני אדם ולא בלוקים או מלאכים בראש ובראשונה אנחנו לא מושלמים!!!
ובדיוק בזה החיים שלנו כל כך מענינים ולעולם לא נגיע לסוף לעולם זה לא יגמר תמיד יהיה לנו לשאוף ולהתקדם
לעולם לא נגיע לחלק המשעמם של החיים לכאורה השאיפה העליונה שלנו זה להיות מלאכים אך שמסתכלים על זה בעומקות רואים שהם בעצם סתם בובות ממלאים פקודות אין להם חופש בחירה אין להם רצון שלהם אז כן אמנם הם מושלמים אבל בדיוק בגלל זה כל כך משעמם להיות מלאך וכן להיות מושלם זה משעמם!!!
ענבלאחרונהלמה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
