ב"ה

... חמורה גם אם הם כתובים על זכוכית.

בכל מקרא נראה לי שאין צורך לגנוז את כל המודעה, לגזור את שם ה' ולגנוז.

איך במודעת דרושים נכנס שם הויה? כנראה שהשם של איש הקשר יהודה והבחור הזעצער, שכך להקליד את ה"ד".

מציע  לך  ללמוד  מחדש  והיטב  את  הלכות  קדושת  שם  ה'.

ב"ה

אולי ע"מ למנוע מראית העין, מסברה אין שום חיוב, לתלות "ד" בין ה"ו" וה"ה".

יש במשנת הסופר דיון ערוך ע"כ, בס"ת אם היה צריך לכתוב יהודה וכתב הויה, העיצה היא לתלות את ה"ד", למחוק את ה"ה", לכתוב שוב את ה"דה" ולמחוק את האות התלויה. (גם ע"כ יש דיון כי האות "ד" התלויה היא אות כשרה, לא התעמקתי).

מודה לך מאוד בזכותך נזכרתי והחכמתי.

ולשים בגניזה. כל השאר לפח.

כל  הפוסקים  שהראתי  להם  את  זה,  ביקשו  עותק  בכדי  לבחון  ידע  הלכתי  של  המשיבים.

למעשה  אין  כאן  חשש  כלשהו  שהיתה  כוונה  לכתוב  את  המודעה  ו/או  את  המילה  לשם  קדושה,  אי  לכך  מותר  להניח  בפח  האשפה  ללא  חשש  כלשהו.

תתחילו  ללמוד  הלכות  קדושת  שם  ה'  לפני  שאתם  מפגינים  חוסר  ידע  בסיסי  בנושא

אני לא חקרתי לשם מה נכתב שם הויה שם, הנחתי שהתכוונו לכתוב שם ה' כמו שכותבים בעתונים לפעמים "אלוהים יודע" וכדו'. ברור שכזה דבר מצריך גניזה אם רואים אותו ולא מעניין מה התכוון המשורר אם לשם קדושה או לא אלא כתב שם אלהים בידיעה שזה השם.

לו היית מציין שכתבו שם הויה ע"י טעות דפוס וכדו' תשובה היתה אחרת. לכן, אני מציע שלפני שכבוד גאונותו ילמד אותנו מוסר, ילמד בעצמו איך שואלים שאלה כמאמר הכתוב 'שאלת חכם חצי תשובה' וכן שאלת ההפך וגו'.  

המנעימים זל"ז בהלכה, לא חייב להיות חובלים.

למה לומר על אחרים: "תתחילו ללמוד...לפני שאתם מפגינים חוסר ידע" וכו'...

ב"ה הפורום הזה מצטיין בכתיבה בכבוד לכל אחד, והגם שיש פה ויכוחים...

(ועיין בהקדמה לר"פ בעניין הזה).

שבת שלום.

ב"ה

... בין סופר למגיה, והוא שהסופר צריך לדעת מה הצורה הנכונה של האות והמגיה צריך לדעת את כל הצורות הנכונות והלא נכונות.

לדעתי על אותו משקל, סופר צריך לדעת הדינים השייכים לכתיבתו ולא את דיני גניזה של עיתון.

השאלה טובה לשעשוע או בנדון דידן להתפארות גרידה (דבר שלילי ביותר), אבל אין לא שום קשר למקצוע הסופרות, אף סופר בפורום זה וגם אחרים אינו חושב את עצמו כפוסק הלכה בעיניני סת"ם. מחליפים דעות ומקרים שונים ע"מ להחכים ולא להוראות. לכך יש רבנים מנוסים הרבה יותר.

אם כבודו (שיזף) כ"כ בקי בהלכות שם ה' וקדושתו, העלה לפניו שאלה שכבר קיבלתי עליה תשובה מכמה רבנים בבתי הדין לסופרות המפורסמים ונבחון מה דעתו:

במילה אלהינו במקום לכתוב "י" כתבתי את הראש של ה"נ" עם התגים, מה עושים? ולמה? בהצלחה, זה לא פשוט כפי שזה נראה.

בעוד כמה ימים בעז"ה אכתוב את התשובות שקיבלתי. היו חילוקי דעות מחשבותיות אבל למעשה כולם היו דעה אחת.

על פניו אסור למחוק את הקו ואפילו שאין ירך ליו"ד, גם קו פשוט יחשב גם  ליו"ד בעניין שם ה'.

יש כמה רבנים בדורינו שיקלו למחוק את התגים כי הם לא מעיקר האות. ובמקרה הזה ולמחוק ע"מ לתקן מתירים  (הרב אלישיב והרב אשר חנניה בעל שו"ת אמרי יושר), ואילו הרב עובדיה יוסף מחמיר בזה מכל וכל.

סברתי הדלה היא, להוריד רק את התג הימני ביותר ולעשות ירך ליו"ד

שאלה די מסובכת, אשמח לתשובה פסוקה.

ב"ה

זה ששולח את כולם ללמוד שוב את ההלכות !

ובכן נחזור על השאלה בקצרה כדי שמי שיפתח ישר מכן ידע במה מדובר: בשם "אלהינו" במקום ה"י" התחלתי לכתוב רק את הראש של ה"נ" אם התגים.

לתומי חשבתי שאין כאן שום בעיה, אבל בשמות הקדושים אני לעולם , גם כשאני בטוח במ-100%, אינני פוסק לבד.

אעלתי את השאלה בפורום אחר ואחד החברים כתב שמרובע פשוט אומנם פסול ל"י" בסת"ם אבל יכול להחשב ל"י" בשמות הקדושים, והביא הסמכתא מהתלמוד, אני לא זוכר את כל הפרטים והסוגיא, אבל שם מסופר בגדול על מישהוא שזרק אבן ונהיה נקודה על הקיר והתלמוד או אחד המפרשים (רש"י אולי) משתמש בשם "י" לנקודה זו ולבסוף דוחה את זה, אבל הייתה הווה מינה שזה כן יקרא "י" לכן בשם השם מחמירים.

אם המידע הזה שאלתי כמה פוסקים, אני בכוונה לא אתן שמות, כי זה היה מזמן ויכול להיות שאינני מדייק דיו בתשובות, ובכן פוסק אחד דחה לגמרי את הסברה הזו ופסק למחוק את התגים ולהפוך את ראש ה"נ" ל"י".

כך הייתה גם התשובה של הפוסק השני.

ואני הקטן שואל: אם נקודה לא נחשבת ל"י" למה יהיה אסור למחוק את ראש "נ"?

בכל אופן זה מה שפסקו הרבנים וליתר בטחון (עוד לא עשיתי כלום בנידון) כשהגיע בעז"ה לזה התנהג כמו שכתוב בספרים כשאות מהשורה עליונה נוגעת בדיבוק קל בשם קדוש מהשורה תחתונה, להפריד ולהשאיר חלק קטן מהתגים ע"מ שח"ו לא למחוק את הגוף של השם הקדוש. אחר כך אפשר לעבות טיפה את ה"נקודה" להעלים את הקוצים הקטנים שלא נמחקו ובעז"ה הכל יבוא על מקומו בשלום.

תזכורת :  ככל כל הדיונים על הלכות בפורומים לדעתי הם לעיון בלבד, ועאכו"כ כשמדוברים בשמות הקדושים, לכן אין לראות בשום אופן כל הנ"ל כפסק הלכה גם במקראים דומים. (אם הגאון והבקי בהלכות סת"ם, הרב שטרן שי', מחבר משנת הסופר, בהקדמת ספרו כותב שאין לפסוק ממה שכתוב בספרו ללא שאלת חכם, מה אנחנו נגיד?).

למחוק את התגים קצת מלמעלה (להשאיר קוצונים) ואז לעבות ולהפוך ליו"ד?

1. אם אסור למחוק את ה"ראש", אז יש חשש שהוא "י" ובמקומו.
2. הרבנים אמרו רק למחוק את התגים, לא אמרו איך ולמה, אבל אם חוששים ל-1.
3. לדעתי יש להשאיר את החלק מהקוצים הנוגעים באות.
4. לעבות (ליופי, אין "י" אם שערות - ועשיו היה שעיר, יעקב "י" משמע שלא) ולהפוך ל"י".

אתה אומר שהרבנים אמרו לך שאפשר למחוק את התגים.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.