בס"ד
האם לדעתכם אנחנו מקבלים כלים בישיבה לזוגיות בריאה, או שהיא קצת מקלקלת אותם ?
בס"ד
האם לדעתכם אנחנו מקבלים כלים בישיבה לזוגיות בריאה, או שהיא קצת מקלקלת אותם ?
בישיבה, כישיבה בעיקר מקבלים כלים תורניים
לומדים תורה, שזהו עיקרו של הבית!
מתמלאים בתורה כדי שיוכלו למלא את הבית שלהם בתורה.
כלים לזוגיות בריאה?
כמובן שיש כלים טובים לזוגיות
לדוג':
היציאה מאגוצנטריות בשותפות עם החברים לחדר- הדבר הבריא לכל שותפות, קל וחומר לשותפות עם אישתך
המחשבה על האחר
הרגישות לצורך של האחר
כל אלו (ועוד הרבה) כלים חשובים אשר רוכשים בישיבה
אבל יחד עם זאת,
צריך לזכור שהחברים שנמצאים איתם בישיבה הם גברים
וכידוע, העם הגברי והנשי שונים זה מזה
ועל כן, חלק מהכלים אינם מספיקים בכדי לבנות בית
יש צורך בלמידה של הנושא הן בקריאת ספרים, הן בהדרכות ע"י אברכים/רמ"ים
והן בדיבור עם האישה (וזה העיקר לדעתי)
הישיבה אינה מקלקלת חס ושלום!!
היא מאוד בונה
התורה בונה ומעדנת את נפשו של האדם
כידוע בתורה יש הכל מהכל, כל מה שנחפש, נמצא שם!
"בן בג בג אומר: הפוך בה והפוך בה, דכולא בה. ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומנה לא תזוע, שאין לך מדה טובה הימנה." (אבות פרק ה, כב)
רק שאנחנו צריכים לזכור שלא כולנו גדולים דור
אשר יכולים לדלות מהתורה כל אשר מבוקש
אנחנו צריכים להעזר בדברים חיצוניים בכדי להוציא את כוחות התורה מאיתנו
בס"ד
אך יש בנות שטוענות שהישיבה הופכת אותנו לקהי חושים, וחסרי דרך ארץ.
מה דעתך כלפי זה ?
(וודאי שגם בנים יגיבו)
נפגשתי עם בחורים ממס' ישיבות ולעיתים עם כמה בחורים מאותה ישיבה,
כך שאט אט הרגשתי והבנתי בצורה ברורה-
באיזה ישיבה הרבנים מקדישים מקום להקמת הבית ובאיזה ישיבה מעמידים במרכז את הגמרא בעיון.
באיזה ישיבה נותנים דגש על רגישות והכרות עם העם הנשי ובאיזה ישיבה פחות.
זה לא מוחלט. זה לא מותיר אצלי סטיגמה לכל מקרה. אבל זה קיים.
גם אם בחור משתייך לישיבה ששם לא מכוונים -
ב"ה יש היום דרכים לעשות זאת: שיעורים, ספרים, התייעצויות וכו'.
בדיוק כמו שבנות מתכוננות 
צריך לשים את המרכז על הגמרא בעיון.
וגם על לימוד האמונה והמידות הטובות. וכו'.
וזה עיקר מה שיבנה את האדם גם להקמת ביתו.
ולא עוסקים בלדבר על "העם הנשי".. זה פשוט לא כ"כ שייך.
מה שכן נכון לעשות במידה הנכונה - כפי שציינת - הוא התכוננות לקראת נישואין, כשמגיע הזמן. בין בהדרכה אישית ,בין בשיעורים והתייעצות.
[ואני לא בטוח שבמכללות לבנות, ובוודאי במקומות לימוד אחרים - לא עוסקים באופן עיקרי בנושאים שלומדים אותם. אני לא יודע אם מקדישים שם זמן להכנה ספציפית לנישואין]
וגם לא דייקתי.
זה נכון שצריך להעמיד במרכז את לימוד הגמרא,
אבל אני רואה שנפלו לי כמה מילים חשובות, אז אחזור בי:
התכוונתי ל- ישיבות שמעמידות במרכז רק את הגמרא בעיון וכמעט לא מייחסות חשיבות לעניינים אחרים.
ובכך מפספסים בדרך דגשים מהותיים שיכולים לבנות את אישיות הבחור ואת ביתו.
גמרא בעיון זה חשוב. אבל "תורת חיים" הרבה יותר.
הלימוד חייב להתחבר לחיים, להתמודדות, לשאיפות, להתקדמות.
ולכן צריך לתת את תשומת הלב גם לכך.
בהכוונה. בייעוץ. בפתיחות.
לאו דווקא יומיומי. אבל בתדירות סבירה ובריאה.
כשהתכוונתי שיח על "העם הנשי"- וודאי לא התכוונתי להקדיש חברותא יומית לעניין.
אלא התכוונתי להעביר שיעורי הכנה לקראת נישואין,
כי הרי קיימים הבדלים מהותיים בתפיסת עולם בין שני המינים והיחס שצריך להעניק לאישה הוא ממש לא אותו היחס לחבר.
ע"פ ידיעתי אין הרבה ישיבות שמתקיימים בהם שיעורים כאלה, ואשמח שתתקן אותי אם אני טועה.
בנות שומעות ולומדות על זה בכל הזדמנות שהיא- באולפנה, במדרשה, בשיעורים, בימי עיון וכו' וכו'..
וכן, אפילו במכללות דוסיות יש לעיתים קורסים סביב הנושא.
אבל לגבי חלק מהבנים- אני בספק אם יוצא להם להיפגש עם העניין.
אני כותבת מתוך מציאות שהזדמנה לפניי.
אמנם זה לא נוגע לכולם, ואני יכולה לכתוב פה רשימה של ישיבות ורבנים שאני מחזקת את ידם על כך שהם מחנכים את הבחורים למודעות, לרגישות ולהתבוננות.
אבל יש קבוצה נכבדת שטרם זכו.
שנזכה כולנו ללמוד וללמד- תורת חיים.
אבל אצלנו יש שני מערכי שיעורים לרווקים.
ושיעורי זוגיות לנשואים ,כדי לתחזק את הקשר...
שבית מושתת על יסודות תורניים אז מסתכלים על כל הענין של זוגיות באופן אחר הרבה יותר נעלה ופחות עם תאוות ומתירנות וכו'
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםאחרונהוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
נלאתי נשוא.
לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox
בשלושה
אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…
דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים
אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון
תפילות עם ניגונים
לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות
אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה
אם מצד תיקון ביזוי המועדות
כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)
ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)
לק"י
אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.
קצת מנוחה...
חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש
אשמח לרעיונות למקומות לדייטים
שיש לידם ממ"ד או מרחב מוגן..
בירושלים או באיזור המרכז (מודיעין ועד חצי שעה +- נסיעה משם)
אפשר גם בתי קפה וכו', אבל גם מקומות אחרים,
עדיף אפילו מקומות אחרים, כי בתי קפה רובם סגורים בפסח ..
תודה
יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש
החג של הגאולה
של יציאה מעבדות לחירות
של ניסי ניסים
ושל קריעת ים סוף
ו"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף"
מאחלת לכל אחד ולכל אחת כאן את קריעת ים סוף הפרטית שלו במהרה ובמתיקות אין קץ
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" - שהקב"ה שבידו הכל יראה לכם נפלאות גדולות, ניסים עצומים, וגאולה שלמה ואמיתית בטוב גלוי במהרה ממש 🙏💪
חג כשר ושמח ❤️
לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...
גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.
רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך
כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב
זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
יעל מהדרוםאחרונהשלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)